מאירי על בבא בתרא קכז

זה שכתבנו שכל שלא כתב לו עומקא ורומא רשאי המוכר לבנות על התקרה או על הגג פירשו גאוני ספרד דוקא בשהבית קיים אבל אם נפל וחזר הלוקח ובנאו נעשה הבית אחר ואין למוכר לבנות עליו כלום אפילו על גבי דיומדין אא"כ התנה ואמר על מנת שדיוטא העליונה שלי הא אם פירש כן אם נפל וחזר הלוקח ובנאו חוזר הוא ובונה ומ"מ דוקא על גבי דיומדין מונחים חוץ לבית ולא על הכותלים ולא סוף דבר אם נפלו הכותלים וזה בא וחדשם אלא אפילו לא נפלו הכותלים אינו משתמש אלא באויר לבנות שם על גבי דיומדין אבל הכותלים כל שקנה הבית קנה הכותלים ואינו משתמש בהם אא"כ התנה בפירוש וגדולי המפרשים מפקפקין בזו שבכותלים ולא עוד אלא שהם מפרשים שאפילו לא ירצה בעל הבית לבנות את ביתו בעל הדיוטא בונה ויושב עד שיתן יציאותיו כדין בית ועליה של שנים שנפלו כמו שהתבאר:

חכמי הדורות שלפנינו כתבו שאם כתב לו מתהום ארעא ועד רום רקיעא לא קנה בור ודות ומחילות אא"כ כתב לו עומקא ורומא שעל כל פנים לשתי הלשונות אנו צריכים אחד לחפירה ולבנין ואחד לקנות מה שיש שם בשעת המכר ממיני החפירות או הבנינים הגבוהים ויש אומרים שכל שכתב מתהום ארעא ועד רום רקיעא קנה הכל ואין אנו צריכים ללשון עומקא ורומא כלל חכמי הצרפתים מחלקים בין מלת עומקא למלת רומא והוא שאצלם במלת רומא קנה אף הגג שיש לו מעקה גבוה עשרה אבל במלת עומקא לא קנה הבור וחבריו והילכך צריך מתהום ארעא אבל לא היה צריך עד רום רקיעא אלא שהוא סוף דבור ומעתה לדעתם כל בית שאין שם בור ודות ומחילות אינו צריך להזכיר שם מתהום ארעא ועד רום רקיעא הואיל וכתב בו עומקא ורומא ומ"מ אף לדעתנו אם אין שם בור ודות ודיוטא ר"ל גג במעקה עשרה אין צריך אלא עומקא ורומא:

גדולי המפרשים פירשו בשמועה זו שהמוכר את הבית ואמר על מנת שדיוטא עליונה שלי אע"פ שאין שם דיוטא הרי היא שלו לומר שיכול לבנות בה דיוטא מפני שמקום דיוטא שייר ופירשו שאם רצה להוציא בה זיזין מוציא כלומר אם רצה לעשותה רחבה יותר מאויר הבית ולהוציא זיזין חוץ למקום הכותלים לבנות עליהן כדי להרחיבה מלמעלה עושה שמאחר ששיירה בכל זכותו הראשון שיירה והלשון האחר פירשו בו שאם רצה לבנות דיוטא בונה והוא ששאלו עליו מאי זאת אומרת ומ"מ בסוף השמועה למדנו שאם נפל הבית חוזר ובונה ואלמלא התנאי היה אומר לו לא שיירת אלא על גבי אותו בית: