מאירי על בבא בתרא קכד

היו הרבה מצרנים לרוח אחד והזכיר את קצתם בסרוגין כגון שהזכיר את שבקצוות ואחד מן האמצעיים והניח האחרים הרי זה ספק ולא קנה את שכנגד אותם שהניח וכן בכל כיוצא בדברים אלו לפי מה שיראו הדיינין וילמד סתום מן המפורש:

מצר לו מצר ראשון ומצר שני ומצר שלישי ולא מצר לו מצר רביעי בבית קנה כלו ואין מקום כותל רביעי מעכב אבל בשדה קנה כל השדה אבל מצר רביעי יש צדדין שקנה ויש צדדין שלא קנה כיצד היה מובלע בין שאר המצרים ר"ל שאינו מצר מסויים בפני עצמו כגון שדה המובלע בין שאר שדות קנה הואיל והכל נראה כשדה אחד שמכיון שמצר לו שלשה מצרים מזרח ודרום ומערב ודאי רואין חוט מתוח מנקדת ראש מזרח עד נקדת ראש מערב וקנה הכל על הדרך שביארנו בבית ואין ממעטין לו אפילו תלם אחד היה מצר זה מסויים בפני עצמו אם היה מובלע בין המצרים כגון שהיו שאר המצרים ארכים עד שהוא מובלע ביניהם ושאין שם קבצת אילנות ושאין בו תשעת קבין קנה כלו ואם לא היה מובלע ויש עליו קבצת אילנות או שיש בה שיעור תשעה קבין לא קנאו היה מובלע אלא שהיה בו קבצת אילנות או שיעור תשעת קבין או שאין עליו קבצת אילנות ולא שיעור תשעת קבין אלא שמ"מ הוא מקום בפני עצמו ואינו מובלע בין שאר המצרים שני אלו ספק ונמסרים לשודא דדייני וידונו לפי מה שיראו לאומדן דעתם ויש בשמועה זו פירושים אחרים וזה עיקר:

מי שהיתה לו שדה משותפת עם אחד וכתב לאחד שהוא מוכר לו החצי שיש לו בשדה פלוני קנה זה כל חלקו והוא חצי השדה ואם כתב לו שהוא מוכר לו החצי בשדה פלני שיש לו לא קנה אלא חצי חלקו והוא הרביע: