מאירי על בבא בתרא קב

אין מקבלין לכתחלה פקדונות לא מן הנשים ולא מן העבדים ולא מן התינוקות מפני שיש לחוש בהם שמא גנבה היא אצלם ואם קבל מן האשה יחזיר לאשה שמא אף היא הופקדו אצלה מאדם אחר ואם החזירם לבעל יראה לי שאף היא יכולה לכופו להחזיר לה ומטעם זה והוא חוזר וכופה את הבעל להחזירם לו ולהחזירם לה ויש אומרים שמכיון שהחזיר לבעל החזיר ואם הדבר כן ר"ל שאדם אחר הפקידם לה צריכה לגלותו ויחזירם הבעל ומ"מ אין הבעל רשאי לכופו להחזירם לו ואם מתה יחזירם לבעל וכן קבל מן העבד יחזיר לעבד ואם מת יחזיר לבעל ואם קבל מן הקטן אל יחזירם לו שמא יאבדם אלא יעשה לו סגלה והוא שיקנה מהם ספר תורה או אילן לפירותיו ואם מת יחזיר ליורשו ואם אמרו האשה והעבד בשעת מיתתן של פלני הם הרי זה צריך שיחקור וידקדק על צואתן ואם נראה לו מכח אמתלאות שהענין כן יעשה כפירושן ואם נראה לו שאינו כן אלא שהם מתכוונים להבריח מן הבעל והאדון אף הוא יעשה פירוש לפירושן כלומר שיכיר את כונתן שהיא שלא כהוגן ויחזירם לבעל ולאדון ומ"מ דוקא בשעת מיתה הא אם בחייה ובבריאותה אמרה לו ליתנם לפלני אין לו לדקדק כלל אלא יעשה כפירושה שהרי הוא טעון להחזירם לה אם רצתה בכך:

כתבו חכמי הצרפתים שהבעל שראה ביד אחר כלי שאשתו מכרתו לו וטוען שהיא גנבתו מאצלו אם טען הלוקח ברור לי שמשלה היא על צד שהיא יכולה למכרו נאמן מתוך שאם רצה טוען אתה מכרתו לי:

אע"פ שביארנו במתה שיחזיר לבעלה מ"מ אם נתגרשה מחזיר הוא לה ומ"מ בעבד אם נשתחרר חכמי הצרפתים כתבו שיחזיר לרבו ולא יראה לי כן שהרי אפשר שאחרים הפקידו אצלו כמו שכתבנו: