מאירי על בבא בתרא י

ודבר זה ביש עדים שהלוה ושקבע זמן ולא אמר אל תפרעני אלא בפני פלוני ופלוני שאם אמר אל תפרעני אלא בפני פלוני ופלוני אף לאחר זמן אינו נאמן ואם לא הלוהו בעדים כלל אף בתוך זמן נאמן מתוך שיכול לומר לא היו דברים הא על כרחך אתה מפרשה על דרך זה שכתבנו ואם לא קבע לו זמן כלל אין כאן חזקה שלא לפרוע אפילו ביומו ואין אומרין בזו סתם הלואה שלשים יום אלא כל שלוה בסתם זמנו בכל יום כמו שבארנו בראשון של מכות ג' ב' והוא כעין מה שאמרו בסוגיא זו בבנין הכותל כל שפא ושפא זמניה הוא ולא אמרו סתם הלואה שלשים יום אלא לענין שאינו רשאי לתבעו תוך שלשים אבל בפרעתי ודאי נאמן וכן הדין אם תבעו הלה בזמנו ר"ל תכף השלמת הזמן ואמר לו פרעתיך בתוך זמני שאינו נאמן:

תבעו לאחר זמנו ואמר לו פרעתיך בזמן או אחר זמן הרי זה נאמן וכל שעברה שעת השלמת הזמן הרי הוא אחר זמן לענין זה ומ"מ אותו היום בעצמו שהשלים זמנו אדם מצוי לפרוע ביום הזמן כמו שכתבנו בפרק השואל ק"ב ב' ואם אמר פרעתיך ביום זה נאמן הא אם אמר תוך זמני אינו נאמן דיו ליום השלמת הזמן שיועיל לעצמו לא שיהא סותר חזקה וכן כתבו גדולי המפרשים ולא שאלו בגמ' באחר זמנו שטען שפרע תוך זמנו אם נאמן אם לאו אלא באחר זמן לגמרי הא ביומא דמישלים זמניה ודאי אינו סותר חזקה וכן יומא דמשלים זמניה אין טוענין בו ליורש כמו שכתבנו שם:

תבעו לאחר זמנו ואמר לו פרעתיך תוך זמני הרי זה ספק שמא מתוך שיכול לומר פרעתיך בזמני נאמן ומה לי לשקר או שמא אין אומרים מה לי לשקר במקום שהחזקה שלא כדבריו וכל ספק שבממון קולא לתובע והרי זה נשבע שפרע ונפטר: