מאירי על עבודה זרה כז
Meiri on Avodah Zarah 27 · מאירי על עבודה זרה · free full Hebrew text
Open in the reader →דברים שהם נותנים לב עליהם כל השנה לע"ז והם אלו שהזכרנו אין מוכרין להם כל השנה אחר שהוא שואלם בפרט ודברים שאינן ממין זה סתמן מותר אא"כ שלשה לפני אידיהן ואפילו היה מחזר אחר היפה ופירושן אסור והוא שיאמר בפירוש לע"ז עד שיפסלנו מהיות ראוי לכך:
דברים אלו שהם נותנין לב עליהם שלא היה שואלם בפרט מותר למכרן להם כיצד היה הולך ותובע תרנגול למי תרנגול למי הואיל ואינו שואל את הלבן מותר למכור לו לבן ואפילו לבדו היה שואל תרנגול לבן למי אסור למכרו לו אף בין התרנגולין ואפילו היה שואל התרנגול לבן ושחור למי הואיל ומ"מ שואל את הלבן ולא עוד אלא אפילו לא היה תובע כלום אלא שהיה הולך ורואה תרנגולים שחורים ולבנים ואמר מכור לי זה וזה כל שהלבן בכללם אסור למכור לו ואפילו עם האחרים אחר שהוא מראה את הלבן בכלל האחרים עליו הוא מתכוין הא כל שיאמר מכור לי תרנגולים אלו שנים ושלשה מהם או אחד מהם מותר וכן כל כיוצא בדברים אלו:
היה הדבר נכר שלא לע"ז הוא לוקחה אלא לסחורה מותר ופי' בזה בלבונה משקל שלשה מנים ואע"פ שיש לחוש שמא ימכרנה לדלת העם להקריבה הרי זה לפני דלפני ועל זה אמרו אלפני עור חיישינן אלפני דלפני לא חיישינן ואע"פ שבארבא דטבעה בחישתא הנזכרת בפסחים מ' ב' הקשו וניחוש דלמא מזבין לישראל בזו חזר החשש להיות ישראל עצמו אוכל האיסור וכן מה שאמרו למטה שלא למכור דבר האסור למכור לגוים לישראל החשוד למכור לגוים אף בזו חזר החשש להיות ישראל שני עובר על לפני עור אבל כל מגוי לגוי אין חוששין בלפני דלפני:
והרי בתלמוד שלנו לא הפרישו בענין זה בין קצת בני אדם לקצתם ומ"מ בתלמוד המערב אמרו אם היה כומר אסור רופא מותר תגר מותר תגר חשוד אסור ונראה לפרשה כך שהרופא אף בפחות מחבלה מותר דודאי לצורך חולה הוא לוקחה ואם לקח הרבה כל שכן שלסחורה הוא לוקחה להזמינה לחולים המתרפאים על ידו וכומר אף בחבלה אסור ודאי להקטירה הוא לוקחה וכן תגר החשוד להקטיר ממה שלקח לסחורה אסור אף בחבלה נוטל הוא ממנה ומקטיר הא בעל הבית ותגר סתם חבלה מותר בודאי לסחורה בעי לה שאף בעל הבית לוקח הוא לסחורה כשמזדמן לו אע"פ שאינו מחזר בכך פחות מחבלה אסור שאף התגר לוקח הוא לפעמים להקטיר ויש חולקין לאסור בבעל הבית אף חבלה אלא דוקא בתגר סתם וכן יש חולקים שלא להתיר ברופא אלא בנודע שיש לו חולה והדברים נראין כדעת ראשון ומ"מ מה שהתרנו ברופא דוקא בדבר שהוא ראוי לרפואה שתולין בו וכבר ביארנו שכל הדברים אם נודע שאפשר לו אף בזולת זו שלנו מותר כמו שבארנו למעלה:
גוי שעשה לבנו משתה של שושבינות או של איזו שמחת הרשות והיא הנקראת בלשון תלמוד... הואיל ולא של נשואין הוא מותר למכור לו כל דבר אפילו באותו היום ואפילו תרנגול לבן וחבריו אא"כ היה שואלו בפרט: