מאירי על עבודה זרה כו

קדשי בדק הבית אין בהם איסור שחוטי חוץ כמו שיתבאר במסכת יומא ס"ג ב' ואעפ"כ הקדיש בהמה בזמן הזה לא ישחטנה שמא יבא מזה לידי מכשול אכילה:

חכמי האחרונים מסכימים במי שמקדיש עכשו סתם שהוא לעניים מפני שכך הורגל בלשון בני אדם ויש בזה ראיה במסכת נדרים במשנת אין בני גליל מכירין בתרומת הלשכה וכן כתבוה גאוני ספרד בפרק בית כור ומ"מ בלשון ערך וחרם מיהא אסור שאין זה לשון בני אדם אצל הקדש עניים:

המטיל מום בקדשים בזמן שבית המקדש קיים לוקה שנאמר כל מום לא יהיה בו קרי ביה יהיה מבנין הדגוש ובזמן הזה הואיל ואינו ראוי להקריבה אינו לוקה אלא שמ"מ עבר בלאו ויש פוסקים שאין בה אלא איסור חכמים ואף סוגיא זו מוכחת כן אלא שגדולי המחברים כתבוה כדעת ראשון אף בעלת מום אסור לעשות בה מום אחר בזמן שבית המקדש קיים שהרי מ"מ ראוייה היא לדמים ומ"מ אינו לוקה הואיל ולא היתה ראויה להקרבה:

הקדיש בהמה תמימה לבדק הבית אף זה אסור לעשות לה מום בזמן המקדש שהרי לא יצאה מידי מזבח וכמו שאמרו המתפיס תמימים לבדק הבית כשהם נפדים אין נפדים אלא למזבח שכל הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם אלא שאינו לוקה וי"א שאף זה אסור סופרים ובזמן הזה יש בו איסור מדברי סופרים:

הגוים ר"ל עובדי האלילים שהוזכרו תמיד במסכת זו ורועי בהמה דקה שסתמם מגודלים ומשוקעים בגזל עד שנעשה להם כהתר ואין מקבלים על זה שום תוכחה אין מזיקין אותם בידים ואם הוזקו מאליהם אין חובה עלינו מן הדין להשתדל בהצלתם:

המשנה החמישית והכונה בה עם כונת כל המשניות שלאחריה לבאר בהם מה שיעדנו בחלק השלישי ממה שמשאו ומתנו בהם אסור לעולם ואמר על זה ואלו דברים אסורין למכור לגוים אצטרובלין ובנות שוח ופטוטרות ולבונה ותרנגול לבן ר' יהודה אומ' מוכר הוא לו תרנגול לבן בין התרנגולים ובזמן שהוא בפני עצמו קוטע את אצבעו ומוכרו שאין מקריבין חסר לע"ז ושאר כל הדברים סתמן מותר ופירושן אסור ר' מאיר אומר אף דקל טב וחצב ונקליבס אסור למכור לגוים אמר הר"ם אצטרובלין הם הנקראים בערבי קצ"פ קרי"ש והם הקטנים מן אצרובה ובנות שוח מין ממיני השקמה ופטוטרות הן הענפים שנתלין בהם הפירות ומה שאמ' ר' מאיר דקל טב ר"ל פירות דקל לפי שהפירות הטובים קרבים לע"ז וחצב קנים שעושין מהם הסוכר ונקליבם מין ממיני העשבים המעולים ומה שאמר ר' יהודה אין מקריבין חצב לע"ז ושאר כל הדברים סתמן מותר ופירות אסור ר' מאיר אומר אף דקל טב וחצב ונקליבס אסור למכור לגוים והלכה כר' מאיר שאוסר למכור דברים אלו כדי שלא יקריב מהם לע"ז:

אמר המאירי אלו דברים שהם אסורין למכור לגוים כל השנה מפני שדברים אלו הם דברים שאינן מצויין כל כך והם מהודרים לתקרובת מצד שיש מהם מינים הרבה ואלו הם החשובים במינן ועם כל זה אין הוצאתם יתירה ומתוך כך כשרואין אותם לבם עליהם לע"ז ולוקחין ומקריבין אף בלא יום איד או מניחין אותם ליום איד הסמוך אע"פ שיש שם כארבעה או חמשה ימים או יותר לפי הענין אצטרובלין פי' בגמ' פירא דארזא וקצת מפרשים פרשו בה שהוא מין ארז יפה ענף ומוציא פירות וכשרואין מהם ענפים שפירותיהם מחוברים עמם מתוך הדורם ומתוך שאינם מצויים נותנין לב עליהם להקריבם כך פירשו רבים והדברים מתמיהים שלא מצינו במיני הארזים שום פרי חשוב שיהא ראוי לתקרובת ועוד שבמדרש נראה שהאצטרובלין גדלים בשבלים ונעשים ערמה כחטים שהרי אמרו בטנך ערמת חטים והלא ערמת האצטרובלין יפה משל חטים אמרו וכן הדבר אלא אין העולם לעמוד על האצטרובלין בלא חטים ומתוך כך נראה לגדולי המפרשים לפרש שהאצטרובלין הם עטרות שובלין של חטה לבנה שהשבלים גדולים בקומה והגרעינים גסים הרבה וכשנמרחו הם נקראים חטים והוא שאמרו על זה בגמרא סתמן חטי חיווראתא ומותר שמאחר שנמרחו אינם מתבקשים לתקרובת מן הסתם אלא לגלוסקאות יפיפיות אלא שכשהם בשובליהם כעמרים נקראים אצטרובלין ואותה שעה הם ראויים לתקרובת ומה שנקראו פירא דארזא על שם חשיבותם והוא שאמרו בפרק קורדיקוס לייתי שב חיטי ארזנייתא ונקלינהו אמרא חדתי ושאר מיני חטים נקראים חטים סתם וי"מ פרי עץ שמן שנקרא העץ פי"ן והפרי נקרא פינייא"ה ושמא הוא ממיני הארז שהארז הרבה מינין יש בו ואף בערוך פי' בסוגיא זו אלכסין והאצטרובלין ומוכססין פירות חשובים ממיני הארזים ותולין אותם לפני ע"ז ובנות שוח ופטוטרות פי' בגמ' בנות שוח בפטוטרותיהן ר"ל תאנים לבנות בעוקציהם והם בחירת המין ביופי וכשמוצאין אותם בכורות בעוקציהם מקריבים אותן לע"ז אף בלא יום איד ולבונה פי' בגמ' לבונה זכה והוא מין חשוב שבה וכשמוצאין אותה לוקחין אותה או להקריבה לאלתר או להצניעה ליום איד ותרנגול לבן שהיה דרכם ליתן לב עליו מתוך שאינו מצוי ר' יהודה אומר מוכר הוא לו תרנגול לבן בין שאר התרנגולים מכיון שקונהו עם אחרים הדבר מוכיח שאין כונתו לע"ז הא תרנגול לבן בלבד אין מוכרין לו אפילו בסתם אא"כ עשה בו מעשה הפוסלו מלהקריב כגון תרנגול שיהא קוטע את אצבעו שאין דרכם להקריב חסר לע"ז ושאר כל הדברים סתמן מותר אע"פ שהוא מחזר אחר המובחר שבמין מוכרין להם כל השנה ואין מכירתן אסורה אלא שלשה ימים לפני אידיהן ופירושן כגון שאומר לע"ז אף מתחלת השנה אסור ר' מאיר אומר אף דקל טב חצב וכו' פי' בגמ' פירות של דקל המובחר ולא דקל ממש שאם כן אף הפחותים נאסרו שהרי אין מוכרין להם במחובר לקרקע כלום חצב ונקלבים הם מיני בחירה ידועים אצלם ואין מוכרים אותם להם וי"מ חצב קנה הסוכר ובגמ' פי' קשבא והוא מין אחד של תמרים ונקלבים פי' בגמ' קורייטי ובמסכת ברכות פרק זמון פי' גדולי המפרשים קורייטי קורטין של חלתות והיו משתמשין בה הרבה לחזק חדות הסמים ובערוך גורסים נקלווס ובתלמוד המערב שבמסכת ברכות ר' עיננא בר סיסאי כד הוו משלחין ליה מבי נשיאה נקלווסין הוה שביק לון לבתר מזוניה ומברך עליהון והוא מין ממיני פת הבאה בכסנין:

זהו ביאור המשנה וכלל הדברים בענין זה לפי מה שהתבאר בגמרא כך הוא: