מאירי על עבודה זרה קלח

כבר ביארנו במשנה שהלכה כרשב"ג צריך שתדע שלא כל השעורין שוים בזו והכל לפי תכונת המגופה שבשל סיד נוח לזייף סתימת נקב יותר משל טיט שהסיד חוזר לצבע הסיד שבצדו בנקל יותר מן הטיט וכן כל כיוצא בזה כללו של דבר כל שהפקק אפשר להעבירו ולהחזירו כשהיה בלא הכר בשיעור מקום שהודיע בו הפלגתו אסור וכל שאי אפשר להעבירו ולהחזירו על התכונה שהיה מותר ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות ונמצא שיעור זה בבקבוקים שלנו כל שאפשר לנדד הברזא ולהחזירה ולהנגב מה שיצא לחוץ מן היין או שיהא באפשר להעביר המגופה ולהחזירה בלא הכר ומ"מ אין מפקידין אצל הגוי ברשותו אע"פ שהחבית מגופה עד שאין יכול להעבירה בשיעור שהיתה בידו בלא הכר עד שיהא שם חותם בתוך חותם בפי החבית ובכל נקבים שבה ומפתח וחותם כשני חותמות ומחשש שיבא וכבר בארנו ענין זה בפרק שני:

זונה גויה העומדת במעמד ישראלים הזונים אחריה ויש יין במעמדם היין מותר שאע"פ שיצרם תוקף לעברה אינו תוקף ליין נסך שיהיו שותים ממנו אם היא נוגעת בו ומתוך כך אימתם עליה שלא ליגע הא זונה ישראלית במעמד גוים היין אסור ואין שמירתה מועלת מתוך שהיא נגררת אחריהם אין אימתה עליהם ונוגעים ואינה מקפדת: