מאירי על עבודה זרה קכט

וגר תושב שקבל עליו למול ועברו עליו שנים עשר חדש משקבל ולא מל הרי הוא כמין שבאמות לכל דבריו:

כבר ביארנו בראש המסכת שכל שיש לחוש שאם ימכרנו לגוי ישתמש בו לע"ז או יודה לפניה אסור למכרו לו שלשה ימים לפני אידיהם על הדרכים שבארנו שם מ"מ נתברר לזה המשלח על אותו הגוי שאינו עובד ע"ז ואין עליו חששא מצד שני דברים אלו כלל שולחין לו אף ביום האיד עצמו ואין חוששין שמא נשתנה רצונו:

וכן כבר בארנו שהשוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך שכרו אסור וביארנו צדדים ששכרו מותר כגון חבית בפרוטה כמו שהתבאר מ"מ יש צדדים בהתר השכר שלא הוזכרו עדיין כיצד הרי ששכרו ליומו ולעתותי ערב שכבר נשלם שיעור מלאכה ונתחייב לו שכרו אמר לו העבר לי חבית זו של יין למקום פלוני שכרו מותר ואין זו מעכבת שהרי בטובה הוא עושה ואחר זמן השלמה השכירות ומ"מ אף בזו לא לכתחלה והוא שאמרו בתוספתא השוכר את הפועל ולעתותי ערב אמר לו הולך את הלגין למקום פלוני אע"פ שאין ישראל רשאי לעשות כן שכרו מותר ובתלמוד המערב החמירו בה יותר ואמרו שאם היה עושה עמו בטובה אתה ממשכנו מנכסיו עד כדי שכרו ולדעתם כשאמרו שכרו מותר פירושו חוץ מכדי שווי העברת אותה חבית שמנכין כנגדה מן המותר ושיטת הגמרא אינה מוכחת כן ומ"מ יש פוסקין כן יש מי שמפרש בעתותי ערב האמור כאן שאם שכרו למלאכה להעברת חביות או למלאכה אחרת ונגמרה מלאכתו לערב אלא שיש עדין שהות ביום לחיוב מלאכה על הפועל ואמר לו העביר לי חבית זו של יין נסך למקום פלוני שיעור אותה חבית אסור והשאר מותר שאין זה בקבלנות שיהא שכר אותה חבית מעכב על הכל כמו שפירשנו בטעם האיסור:

השוכר את החמור לרכיבה יש לו לשוכר להניח עליה כסותו ולגינו ומזונותיו של כל אותה הדרך אם הוא בכדי שאפשר לסבול בכך אע"פ שלא התנה בכך יתר על כן חמר מעכב עליו והחמר מניח עליו מזונותיו של אותו היום הן שלו הן של בהמתו יתר על זה שוכר מעכב עליו שאפשר לו לקנות במלון על ידי חפוש אבל הוא אינו מעכב עליו שאין דרך השוכרים לחזר אחר המזונות הואיל ואין מוצאין אותם לאלתר ואם הוא דרך שאין מזונות מצויין בו אפילו על ידי טורח ואפילו במלון אף חמר מניח מזונות של כל הדרך ואם הוא דרך שהמזונות מצויין בה בהרבה מקומות בריוח בכל שעה שהם צריכים להם אף חמר מעכב במזונותיו ולגין ועיקר דבר זה בתלמוד בבא מציעא מ"מ לא הניח דברים אלו אין מנכה לו מן השכר כלל: