מאירי על עבודה זרה קכב

היה ישראל דר בחצר אחרת ונכרי דר באותה חצר אסור אא"כ במפתח וחותם אע"פ שלא נמצא שם מה שאין כן אם היה של ישראל לגמרי שלא לקחה מן הגוי ואם אין הנכרי דר באותה חצר גם כן מותר ואם נמצא בצד היין אסור לדעתנו כמו שבארנו במשנה ובשני חותמות מותר בכל ענין ומפתח וחותם כשני חותמות:

יינו של גוי ברשותו של גוי שזהו שיכות בית ושיכות יין אם ישראל דר באותה חצר מותר שזהו כשומר יוצא ונכנס ואפילו גוי דר שם ואם הוא דר בחצר אחרת אסור בלא שומר או יוצא ונכנס או ממונה שאין לו שעה קבועה לביאתו או פתח פתוח לרשות הרבים וישראלים דרין בעיר כמו שפירשנו במשנה:

כלל הדברים אין לו שיכות לא ביין ולא בבית אפילו נמצא סמוך לחביות ואפילו בפתוחות ואפילו אין שם פתח פתוח לרשות הרבים ואפילו אין ישראל בעיר מותר שאין פנאי לנסך מתוך שהוא נתפס עליו נבהל הוא לצאת והוא דלית ליה לאשתמוטי ר"ל שאע"פ שאין לו רשות בבית אם יש לו טענה שיוכל לומר עליה שלכך נכנס כגון מחמת יראה ידועה וכיוצא בה אין זה נתפס כגנב ואסור בפתוחות מיד הא כל דלית ליה לאישתמוטי מותר וזהו מעשה הנזכר בסוף פרק זה בההוא כרכא וכן נמי מתניתין דאין עליו מלוה והתר זה אף הוא כן לדעתנו במשאיל ומשכיר ולא חששו אלא בדר באותה חצר כמו שכתבנו אע"פ שגדולי המפרשים מחמירים בגוי אם נמצא שם ויש מחמירין בה כשאין ישראל בעיר וכן יש מחמירין בלילה ובכלם נראה לי להתיר אא"כ בלילה ושננעל מבפנים:

יש לו שיכות ביין ולא בבית אם נמצא שם אסור בכל ענין ואפילו פתוח לרשות הרבים ואפילו ישראל דר באותה חצר הואיל ואינו עמו בבית ואפילו הניחו בחזקת המשתמר אין הנחה בחזקת המשתמר עושה לו כלום במקום שיש לו טענה על היין עצמו והינו רישא דמתניתין יש עליו מלוה אסור ופרשנוה שיש לו מלוה על אותו היין ואם לא נמצא שם מותר בלא חותם בכל ענין אפילו אינו פתוח לרשות הרבים ואפילו אין ישראל דר באותה חצר וגוי דר בה:

יש לו שיכות בבית ולא ביין כגון שוכר בית בחצרו של גוי והגוי דר שם או מניח נכרי בחנותו או בקרון וספינה אם נמצא שם אסור בכל ענין ואפילו פתוח לרשות הרבים ואפילו ישראל דר באותה חצר אא"כ הניחו בחזקת המשתמר שהוא חושב עליו עכשו יבא כמו שיתבאר ואם מסר לו שמירת הבית אסור אף בחזקת המשתמר אלא שמסירת המפתח אינו כלום ודבר זה יתבאר בפרק אחרון ויש מקילין אף בנמצא מטעם שהוא נתפש כגנב על היין ואין זה כלום תפישה כגנב נאמרת על שאין לו שיכות אפילו בבית וחזקת המשתמר על שאין לו טענה אצל היין אפילו היה לו שיכות בבית הא מ"מ אם יש שם חזקת המשתמר מותר אף בנמצא ואם לא נמצא אם שניהם דרים בחצר או שניהם אין דרים מותר בכל ענין ובלבד שיהא ישראל דר בעיר לדעת גדולי המפרשים ואם אין ישראל דר שם וגוי דר בה אסור בכל ענין ושני איסורין אלו במפתח וחותם מותר:

היה לו שיכות ביין ובבית כגון מטהר יינו של נכרי ברשותו ולא כתב לו התקבלתי אע"פ שייחד בית בחצרו לאותו יין אם נמצא שם אסור בכל ענין בפתוחות מיד ובסתומות בשהיה כדי פתיחה והחזרה בלא הכר ואם לא נמצא אם ישראל דר באותה חצר אע"פ שהגוי דר בה הרי הוא כשומר אע"פ שאינו אותו ישראל בעצמו אלא אחר אלא שגדולי המפרשים כתבו דוקא כשעומד היין בבית הא אלו עומד בחצר הוה ליה כיושב עמו על השלחן ומה שעל השלחן אסור אף בשהניחו בחזקת משתמר ואין נראה כן דאוכל עמו על השלחן היין קבוע לפניהם בהרשאת שתיה אלא אף בחצר כן ואם אין ישראל דר בה אע"פ שאין הגוי גם כן אינו דר בה אסור אא"כ בפתוח לרשות הרבים ושישראלים דרים בעיר או שאינה עיר דלתים ובריח על הדרכים שביארנו והיינו ברייתא דיינו של גוי ברשותו וישראל דר בחצר אחרת אסור ובזו אפילו שני חותמות אין מספיקין לה אלא בשומר וכל שיש שומר דיו ביוצא ונכנס ומ"מ חותמות המובהקים כגון אותיות שכל זיוף שלהם נכר אין אחריהם כלום:

ואיסורין אלו כלם בשתיה הא בהנאה לא נאסר אלא במפקיד אצלו בלא חותם כמו שאמרו המפקיד אצל הנכרי בפירותיו וגדולי הרבנים אוסרין בהנאה בכל אלו והוא שבכל אותם המעשים שהוזכרו בפרק אחרון כתבו כל מאי דאמור בסוגיא שרי פירושו שרי בשתיה וכל מאי דאתמר אסור פירושו בהנאה:

כל מקום שהתרנו בישראל דר באותה חצר לא באותו ישראל לבד אלא אף בישראל אחר כמו שהתבאר בענין רוכלים המחזרים בעיירות:

יש בענין זה שטות אחרות לקצת מפרשים מהם בחומרא על מה שכתבנו ומהם בקולא ומה שכתבנו ביררנו מדברי המפרשים מה שנסעד מהם בראיות יותר ובפרק השוכר יתבארו הרבה דברים שהם נכללים תחת סוגים אלו בנכרי שעומד בביתו של ישראל ברשותו וברצונו ואין לו שיכות ביין או שהיה מעביר לו כדי יין ממקום למקום או שהניח יין בקרון ובספינה והלך לו שכל אלו וכיוצא בהם יש לו שיכות בבית ולא ביין ושם יתחדשו מהם הרבה ענינים ויתבאר הכל שם בארוכה בע"ה:

מה שביארנו במשנה שכל שהוא ברשות גוי אחר אין זה נקרא שיכות אצל גוי אחר דוקא בשאינו משועבד לו הא אם היה משועבד לו כגון אריסו ושכירו ולקיטו וכיוצא בזה הרי הוא כאלו היה בשלו וכיש לו שיכות בבית שאינו מתירא מכיוצא בזה כלל:

מה שהתרנו בנמצא בשאין שם שיכות לא ביין ולא בבית לא כל השערים שוין בה שאם זה הנמצא אדם תקיף ושאינו נכנע תחת שבט ממשלה אסור מעשה היה ונמצא גוי בין חביות של ישראל ולא היה לו שיכות לא בבית ולא ביין וצוו לבדוק אחריו שאם אין אימת שופטי העיר עליו אסור ואם הוא כשאר בני אדם להיות אימת מושל עליו מותר ועקר הדברים שכל סתם בני אדם אימת מלכות עליהם ושמועה זו הם מפרשים אותה דוקא בשנעל אחריו בודאי וכבר כתבנו בדומה לה בענין שיכות בית בלא שייכות יין ויש מי שפירש שלא תקפו של אדם מפקיעו מאימת נתפש כגנב אלא מה שאמרו בכאן אם נתפש כגנב מותר פירושו שהמקומות חלוקים במחיצה עשרה זה לגוי וזה לישראל והם גורסים בשמועה זו חמרא דישראל וגוי ונמצא שנתפש כגנב על הבית ורצו בזה שאם יש לו שיכות בבית אע"פ שאין לו טענה אצל היין אסור לדעת גדולי הרבנים מפני שאינו חזקת המשתמר שלא נאמר לדעתם חזקת המשתמר אלא בגוי שנכנס מדעת ישראל ולדעת גדולי המפרשים שקורין לזו חזקת המשתמר דוקא בנעילת דלת שנעילת דלת מפקעת חזקת המשתמר על הדרך שיתבאר ואם אין לו שיכות בבית כלל בהול הוא על עמידתו והיין מותר וכן עקר:

ונשלם הפרק תהלה לאל: