מאירי על עבודה זרה קיז

כל שמל ולא טבל הרי הוא כאלו לא מל אף לענין יין נסך כמו שבארנו למעלה ואם בא על בת ישראל הולד כשר כדין גוי ועבד הבא על בת ישראל שהולד כשר כמו שיתבאר במקומו:

כבר ביארנו במסכתא זו שכל שהוא נאכל כמות שהוא חי או שאינו עולה על שלחן מלכים אין בו משום בשולי גוים ומ"מ במקום שאינן בני תורה והדבר מצוי לבא לידי פרצה חוששין בדבר וחוככין להחמיר וכן בכל כיוצא בזה:

אסור להניח לגוי להוליך ענבים לגת ואם הוליך אע"פ שהיין מזלף עליהם מותר ודבר זה נחלקו המפרשים בפירוש יש מי שפירש איסור זה אע"פ שאין יין בגת ואיסור זה מפני שאע"פ שלא נדרכו מסתמא כל בוצר לגת כשמניחם בכובי עוצרם מעט ביד והיין מזלף עליהם וכשהגוי שופך הענבים בגת נשפך גם היין על ידו והוא נאסר לכתחלה מגזרת שפיכת יין גמור ונמצא לדעת זה בזמן הזה שהגוים מביאים ענבים לגיגית שאין להניחם להריקם בגיגית אא"כ בסיוע ישראל הא בסיוע ישראל מיהא מותר לכתחלה ואע"פ שביין גמור אסרו כחו של גוי אף בסיוע ישראל אם לכתחלה אם אף בדיעבד לדעת קצת כמו שיתבאר שמא יניחנו כלו אצל הגוי ונמצא כחו של גוי לבד לא גזרו כן אלא ביין גמור ומ"מ עיקר הדברים שאם אין יין בגת להולכת ענבים אין חוששין כלל ואין בזה תורת יין כלל אף בכדי לגזור עליו ליין אחר ואף לכתחלה ודבר זה פירושו בשיש יין בגת והוא נמשך והגיע לכלל יין גמור וכשהגוי מוליך הענבים לשם יין שבגת נתז ואפילו היה שם יין כל כך שהוא מזלף על הענבים מותר מפני שאין זה אלא כזורק אבן לתוכו ולכתחלה אסור שמא יגע ביין או שמא יסחוט אשכול של ענבים ואף בזו אם ישראל מסייע לגוי מותר לכתחלה שהרי ביין גמור לא נאסר אלא שמא ינחנו כלו לגוי ונאסר אף בדיעבד וא"כ בזו שאם הניחו לגוי כלו מותר בדיעבד בסיוע ישראל מותר לכתחלה ואף לענין הולכת היין אם אין דעתו לשפכו והוא רוצה להביא על ידי גוי מותר ולא סוף דבר בסתום שאין הגוי יכול ליגע בו שזו אף בלא שמירה כל שהניחו בחזקת המשתמר מותר אם היא חתימה ראויה אלא שאף בפתוחה כל שישראל הולך עמו ושומר שאינו נוגע אם היא חסרה שאינו יכול ליגע אלא בהורדה מכתפו מותר לכתחלה ואם היא מלאה אסור לכתחלה שמא יגע הגוי ואין הישראל מרגיש וגדולי המפרשים אסרוה אף בדיעבד אלא שלדעתי כל שאומר בריא לי שלא נגע מותר בדיעבד:

תמדים שלנו יש מי שאומר שאין לנו להניח לגוי לשפוך המים לשם אלא בסיוע ישראל ואם עשו כן אם הם בכדי שבהטלת שלש יצאו ארבעה הרי הוא כיין שמזגו גוי ואסור ולדעתנו מותר לכתחלה שאין זה דרך מזיגה ואין בזו קרוב הדעת כמו שבארנו: