מעיל צדקה צט

שמדקדק מר א' מה שהתחיל תו' להקשו' כאלו יש בתוספ' מקשן ותרצן רק בדרך את"ל כך ויש לומר כך וגם לפירושו אין זה מתורץ ג' תיבת מיד ד' דילמא אביי סבירי ליה מעיין מטהר בכל שהוא ומאי מקשין תוס' וזה אינו דא"כ מנ"ל להוכיח ואין לתרץ משום חולשא דכ"ג הית' גבוה ג' אע"ג דמעיין מטהר בכ"ש: דזהו אינו עניין לכאן וודאי אם בלאו הכי צריך שיעור למקוה מ"ם סאה אז יש לעשות באופן שלא יהא חולשא לכ"ג אבל לעשות דבר שאינו מן הצורך זה וודאי אינו: והגע בעצמך דאטו משום ישמעאל בן קמחי עשו מקוה יותר גבוה. רק החכמים דבריהם כל מה שהוא מן ההכרח אז יותר טוב לעשות באופן שלא יהא חולשא לכ"ג דאל"כ לא היו להם לעשות מקוה ארכה ג' אמות ברוחב אמה וגבוה ג' במעלות ומורדות וזה בלתי ספק היה יותר נוח לכ"ג: ואם כמאן דאמר מעיין מטהר בכ"ש מנא לן להוכיח ואפי' א"ת שזהו אינה סברא ברורה מכל מקום מנ"ל להוכיח שמשום חולשא דכ"ג עשו יותר מן ההכרח (ולפי דברי הט"ז סי' ק"ו בלאו הכי ל"ק מידי) למאן דאמר מעיין מטהר בכ"ש (מלבד מה שאכתוב בסמוך) אמנם הקושי' הב' דילמא היתה המקוה רחבה יותר בערך גוף האדם שזהו גם כן מן ההכרח שלא יחסרו המים: וכן הקשה ה"ה דק"ק פערשא מתוך כך רצה לחלוק על תוס' ורש"י ורשב"ם ואמר לפי דעתו שבאמת המקוה כך היתה אע"ג ברו' ג' וקושיות המקשין בפסחים אמתא באמתא ברוחב השלחן ולא היה יודע שיכולין לפרק השלחן מעל הרגלים ודלא כהתו' שם והאריך ויפה כיון אבל מי יכניס ראשו לסתור דברי תוס' וכל הראשונים אשר מימיהם אנו שותים) ולפי מה שכתבתי אין מקום לקושייתו כלל: וכן השבתי לה"ה הנ"ל באריכו') דזהו ג"כ הוכחת תוס' דאפי' משהו לא היו מוסיפי' משום מיעוט העזרה וזהו מוכח מגמרא דכאן ודפסחים כנ"ל ואין כדי להפיק דברי תוס' מפשטי' בשביל זה וגם עדיין אחר כל ההקדמות שלו אינו מתורץ כמו שהוא הקשה דלמא אביי סבירי ליה כמאן דאמר מעין מטהר בכ"ש ה"נ קשה לפי דבריו דלמא אביי סבירי ליה כהפוסקים מקוה הסמוכה למעין מטהר בזוחלין ואם קושי' התו' לא קאי על אביי רק על דיני המקו' גם לדברינו כן הוא. אלא שזה אינו שתוס' מקשין בלשון א"כ וצריך ליישב בל"ז אף דבעלמא לא דרשינן בכאן וודאי דרשינן דלשון א"כ משמע דתלוי במה שאמרו למעלה דגובה האדם יותר מג' אמות ויש אתי דרך נכון בזה ולא רציתי לכתוב מה אדע אשר לא ידע אבל לדבריו קשה להולמו (גם לא מקום לתפוס על דברי ה"ה מהר"י כ"ץ דילמא היתה למעלה רחבה יותר מאמה על אמה דזה הי' יתד לתוספ' משום מיעוט העזרה לא היה מוסיפי' אפי' משהו דאל"כ לא מצאנו ידינו ורגלנו בתוס' מאי מקשין דלמא המקוה בעצמה היתה רחבה כקושי' ב' שלו. וגם מה שרצה לתרץ לו שהקושי' התוספ' הוא על המקשין כתבתי לו ג"כ והוכחתי קצת והית' בעיני לדוחק בשביל דקדוקי' להפיק סתימת לשון תוס' מפשטי' וכתבתי לו דרך אמיתי שבוודאי יתן מקום לדברי ויודה על האמת ששם מוכח להיפך שעכ"פ הוא פחות מאמה) ולפי' קשה מאי מתרצן תוס' כאשר בעצמו דחק וכמדומה שיש גירס' אחרת בגמרא של רו' כ"ת שהיו כותלי המקוה גבוהים ורחבים אם רחבים למה גבוהים (ולכאורה רציתי לעשות פי' לפרושו ששער המים למעלה סביב המקוה הי' באבני שיש משופע למעלה באופן שלא נעשו זוחלין ולא נחסר ג"כ משיעור המים אלא שלשון מע"כת אינן סובלין שכתב כותלי המקוה וכן לשון תוס' והוא באמת קושיא על התוס' לפ"ז: וביותר לדברי הרי"בש צריך לדחוק וק"ל) ועוד לפי דבריו מאי מקשין תוס' למ"ד מעיין מטהר בכ"ש הוא יותר קש' למ"ד שאינו מטהר בכ"ש לאדם אע"כ לומר כמ"ש בעצמו שאפי' נער קטן יודע שהיו כותלי המקוה גבוהים ואין זה הכרח לע"ע: א"כ גם למאן דאמר זה תוס' לא התחילו להקשות: ועוד אומר שהי' לתוס' הוכחה דסוגי' זו וודאי לא קאי למאן דאמר מעין מטהר בכ"ש: דאל"כ קשה מאי פריך והא איכא האיך משהו נהי דזה היה פשוט לאביי דהמקוה היתה גבוה ג' משום חולשא דכ"ג ולא פחות אפי' אצבע כדי שיוכל לטבול בעמידה ואפילו שהיה די בפחות ממ' סאה למאן דאמר מעין מטהר בכל שהוא: והלא זה פשוט ששיעור גוף האדם מ"ט קבין (ואפילו כפלי כפליים) שהוא יותר מאצבעיים א"כ דלמא גובה המקוה ג' אמות לא היתה מלאה על כל גדותיו רק פחות אצבעיים ויותר קצת ובזה לא יהא חולשא לכ"ג דבכניסתו למים תתמלא המקוה בוודאי ויטבול בעמידה דהא יעלו המים כהנה וכהנה והוכיח אביי דע"ע הי' גבוה ך"ג לפי שהמקוה הי' על המעזיבה והתקרה שהוא עכ"פ משהו אבל באמת אותו ך"ג אמות של ע"ע לא כלו בשוה עם ג' אמות של המקוה רק פחות אצבעיים ויותר ומאי פריך והא איכא האיך משהו דלמא כבר נבלל זה המשהו אלא מכח זה