מעיל צדקה ק

הוכיחו תוס' דסוגי' זו וודאי לא קאי למ"ד מעיין מטהר בכ"ש אפי' אדם ואם אשא פניו לכל החומרות א' אפי' אם נשאר מ' סאה אינו מטהר בזוחלין (דהיינו לדיעה זו דמעיין מטהר בכ"ש אפי' לא נשאר דהיינו הך) ב' אפילו מקוה הסמוכה למעיין ג' שזה שקרא נפסק הקילוח ומעין עומד ודלא כמהר"יק אחר צירוף כל החומר בגשמי אני אומר במחילה מכבוד תורתו שלא דק שזה לא מקרי זוחלין כלל דדווקא אם המים יוצאי' מעצמן ולא כשיוצאי' על הטובל כמבואר בש"ך סק"ל וברי"בש רצ"ב: אמנם ידעתי בכל אלה לא יסור מדברי מי הקשה אליו וישולם וברוב חריפתו יתרץ הכל ולישר המעוקל ותו' כבר מילתו אמורה מ"מ לא קבעו הלכה כר"מ כו' אבל איך יעלה על דעתו לפסול בשביל כך המקוה אפי' אם יהי' הפשט תוס' כדבריו ולו יהי' דעה א' מאלף להכשיר מי יקל ראשו לפסול. מה שכבר נעשה והלואי מי יתן ידעתי ואמצא דעה א' מקיל קצת בענין הנקב שכתבתי ויגל לבי שלא תהא חשש הוצאת לעז ח"ו ויתר החששות מחמת ריחוק הדרך הם נוסעים בעגלות צב עם בעליהן ואיזה נשים מפתח ביתם עד מקום המקוה ובלילה הם שבים גם כן בעגלה עד פתח ביתם רק שאינו בהצנע לכת מסתמא יודעים מזה וכבר האריכו בזה בתשובת מהרש"ל ובתשובת הרמ"א היכא דלא אפשר כי הם.. מתי מספר רק ג' ב"ב ואין בידינו להעמיד משפטי הדת על תלם: וגם החששות של ה"ה אינם קפידא רק לכתחילה וב"ה שמצאתי להם מקוה אחרת אבל לא הוטב בעיני מחמת הצינור שבו מקלחים המים שאינו יודע איך נעשה ומ"מ יש להם על מי לסמוך והנח לישראל וכו': ומה שרוצה לתרץ הר"ש מתמיהות הרא"ש עדיין לא עיינתי בזה וכל כי האי לימא משמו אבל מ"מ נפרך קצת ממאי שכתבתי: בעניין טבילת השלחן האריך הרבה ללא צורך וצריכין ליישב תחלה דברי הריב"ש דוודאי כוונתו שהי' זר טפח בהצטרפות עובי השלחן ומסגרת ב' טפחים לכך כתב שצריך להרחיק יותר מטפ' ומחצה מכל קרן שהאלכסון הרוחב יהא יותר מג' טפחים שלא יהא אמתא באמתא וזה אי אפשר שהרי לא נתרבה בכל קרן רק טפח וחומש: אבל קשה ל"ל לדחוקי כולי האי לאוקמי בזר משהו ב' חומשי טפח סגי ומכל מקום לא הי' יכולי' לטבול דעדיין הוא אמתא באמתא: לכן נ"ל להגיה ובאמת כן כוונתו וכן צ"ל יותר מטפח וחצי חומש ולשון יותר הרי עכ"פ עוד חצי חומש הרי מכל קרן טפח וחומש וא"כ הוא אמתא באמתא ולא רצה לכתוב טפח וחומש שיכול להיות יותר אפי' אם הזר לה היתה רק אצבע א' מכל מקום בהצטרפ' שהי' השלחן מוזהב למעלה ולמטה לא פחות מעובי דינר זהב וא"כ בהצטרפות הכל הרי ב"ט ב' חומשי' וא"א למטבלי' שהרי לא נתרבה לנו כן טפח וחומש וק"ל. לכך כתב יותר מטפח וחצי חומש ותיבת יותר הי' כוללת הרבה עכ"פ החשבון המועט לא פחות מחצי חומש כך נראה לי כוונת הריב"ש וק"ל: ומ"ש רו' כ"ת וז"ל והראוני מן השמים זכני בזה כו' מחמת הטבע' כו' אם זאת הראוהו מן השמים אני אומר לא בשמים היא וכי בשביל הטבעת נצטרך לדחוק ולומר שהשלחן של פרקים ופירשו רש"י ורשב"ם ותוס' שהיו יכולים לפרק רוחבו לשנים מה שהוא נגד הסברא: א' הוא דוחק לומר שהטבעת היו קבועים בהשלחן עצמו שהתורה מעידה עליו ונתת את הטבעת על ארבע הפאות פינותיו אשר לארבע רגליו וגו' ומה שהוא ר"ל דרש"י מפרש למ"ד מסגרתו למטה היתה אדרב' פרש"י דווקא למ"ד למעלה היתה אעפ"י שאמר לעומת המסגרת זהו ג"כ נקרא לעומת: ולמ"ד למטה היתה א"צ שום פי' שהרי לעיל מיניה הבי' רש"י שני מ"ד ולא הכריע וגם פשוטו של מקרא משמע לארבע רגליו ממש: ועוד האריך באיזו דברים אשר יובנו מתשובתי אליו ואין בו צורך להעתיקם מא תשובתי לאותו חכם על מה שכתב אלי) מה שתמה מכ"ת על כותבי שהריב"ש לא ראו התוספ' ביומא ונכנס בדוחק גדול לתרץ שראו אותם ולפני קל מאוד אחרי שמצינו בתשובתו בכמה מקומות שלא הי' לו תוס' מכמה מסכתת וכמדומה לי שכ' פ"א שלא הי' לו תוספ' יבמות ועל זה שלא תירץ תו' תירוצו של הריב"ש דמאי יהי' בזה מעוט העזרה אם יאריך במקוות המי': ומ"ש עוד לפי' ק' דלמא אביי ס"ל מעיין מטהר את המקו' הסמוכה לו בזוחלין דע דאין זה פשוט כ"ה כמו האי דמקוה הסמוך למעיין שמטהר בכ"ש וע' בש"ך ס"ק למ"ד ואין זה קושי' כל כך שלא עלה ע"ד תוס' בכך ומני' הבאתי ראי' לדין זה שלא עלה ע"ד התו' כך.