מעיל צדקה צה

בראי' על כל קוץ וקוץ ת"ל תילי תילין והמעיין יעיין וזה העולה מדבריהן שיש הרבה דס"ל שאף אם לא היה בבריכה כלום רק מן המעיין נתמלא כאשר הופסק מן המעיין חוזר דינו לדין מי מקוה שאינה מטהרת בזוחלין ואף דנוגע למעיין אם אין המעיין מקלח זחילתו לתוכו אין חיבור מועיל שתטהר' בזוחלין ומכ"ש אם המעיין מעולם אינו זוחל כלל אלא עומד שאינו מהני להמקוה שתטהר' בזוחלין ומכ"ש אם המקוה מקלחת להמעיין שאינו מועיל החיבור כי כן כת' הט"ז סק"ג כי קטפרס בדרך מטה לכ"ע אינו חיבור והביא ממרדכי בשם אבי': ועתה יובנו דברי תוס' לענ"ד בדרך פשוט ויתורצו כל הקושי' שהקשיתי עליהם דהשת' דתוס' בד"ה ע"ע הוכיחו דוודאי עשו לכ"ג כל מה שהיה בידם להקל מעליו ובד"ה אע"א הוכיחו דודאי האדם גבוה יותר מג' אמות והא דתיקנו חז"ל המקוה רק ג' אמות גבוה ולא תקנו בעוגל המקוה והיה יכול להיות גבוה יותר מג' אמות להחזקת מ' סאה נ"ל דזה להקל עליו שלא יהא המים חפים ראשו בירידתו דאין לך דבר מכוער מזה וטירחא גדולה דיעלו המים על ראשו לכך תיקנו חז"ל בשיעור רק ג' אמות גבוה והשאר ירכין ראשו דתיקון חז"ל הי' בארץ ומה שהמים עולים בירידתן האדם מתפשט על הארץ בשטח ואינו עולה בגובה וירכין ראשו קצת: וז"ל התו' בתי' גם ירכין ראשו קצת ממיל' לפ"ז מעולם לא עלה על דעת תוס' לאמר דיהיו מחיצות המקוה של שער המים גבוה מכ"ג אמות וזה יהי' לטירחא לכ"ג דיחפו המים ראשו וגם פחו' א"א לאמר שלא ירכין כולו האי כדמוכח בד"ה ע"ע א"כ מוכח דע"ע היה גבוה מך"ג אמות יהיה מה שיהיה דאל"כ אלא היה רק ך"ג אמות בצמצום א"כ המים יוצאים מצדדי המקוה שהיא לא היתה כ"א כ"ג אמות וזוחלין ממטה מן הכותלים על הארץ וקיי"ל מקוה אינה מטהרת בזוחלין והחיבור למעיין לא מהני לה דהא אם המעיין רק כ"ג אמות א"כ אם מיד שעלו המים מכח ירידת האדם לתוכן א"כ מיד הגביהו המים וחזר הקילוח מן המעיין רק כ"ג אמות ונעשה המעיין עומד ואינו מטהר עוד בזוחלין ומכ"ש שאינו מועיל להמקוה כי המקוה אינה מטהרת בזוחלין אם לא כשהקלוח המעיין לתוכו דו"ק. כל זה כי קצרתי וסמכתי על המעיין במקומו' שציינתי אבל על חיסרון השיעור מעולם אינו קשה להון כלום דחיבור הנגיעה מועיל לטהרה כמעיין בכל שהוא ועוד וודאי י"ל כמו שכתבתי בקושי' ב' שלי שלא הי' חסר משיעור ע"ש ומתרץ התוס' כהוגן דהיו מחיצות המקוה גבוהים ורחבים ולא יצאו לחוץ ולא נעשו זוחלין מעולם (וא"ל הא הצינור מן המעיין ודאי לא הי' גבוה מן המעיין א"כ באותו צינור המים חוזרים ונעשי' זוחלין אין זה זחילה כיון שהיו חוזרים לתוכו ( ועיין סעיף נ' בהג"ה ובתשובת ריב"ש סי' רצ"ב ועוד אכתוב אי"ה לקמן בתירוצי על הר"ש ויתורצו ג"כ זה) א"נ י"ל דאף שיצאו המים בירידתו לתוכן וחזר הקילוח המעיין כמ"ש ודינו כאלו הפסיק מן המעיין מיד בעודו שם מיד שיוצאים המים מן הצדדים על הארץ ונתמעטו המים חוזר קילוח המעיין לתוכו ואז נקרא חזר וחיברו שדינו שוה למעיין שמטהר בזוחלין דו"ק כנ"ל לפרש דברי התוס' ולא כמו שהבינו ההמון דקושיא התוס' הוא שיחסר משיעורה ומי שיפרש כן לא ימצא ידו ורגלו בתוס' אלו ולכן לא כתבו התוס' בכל הדיבור הלז מלת חסר כמו שהביאו בתוס' פסחים דף ק"ט ד"ה ברום ג"א ע"ש: ואחר כתבי זאת אמרתי לידידי החכם הרב מו' יעקב כהנא ואמר לי שהוא ג"כ כתב לכם בדיבור תוס' הנ"ל והקשה על קושי' תוס' דלמא האי שהי' ע"ע גבוה מכ"ג אמות לא הגיע לשיעור אמה והתרצן תי' כיון דלא הוי אמת' לא קחשיב והוא ג"כ הלך בפי' הפשוטו ואין זה נכון כמ"ש וקושייתו שהקשה לאו כלום דתי' פירשו כל זה בדברי המקשן לפי סברתו שהי' לאביי לחשוב גם משהו לסברתו שמקשה למה לא הוכיח ג"כ מזה שע"ע היה גבוה מכ"ג אמות ועוד הקשיתי על חברי הנ"ל שהי' רוצה להוכיח מזה אלא וודאי דפשיטא להו להתוס' שאותו ההתגבהו' הי' אמה כי האדם מחזיק אמה בשיעור המים בכלי אמה על אמה מ"מ קשה בדברי התוס' דלמא לא הוי אמה גבוה ואף דפשיט להן שיעור האדם מ"מ דלמא הי' מתרחב למעלה באורך הרבה עד שאותו ההתגבהות לא הגיע לאמה ד"מ באורך ד"א ברום רביעי אמה ומכל הקושי' שלו לא נשמר וא"כ מאי מקשה תוס' אפי' קושיא שלי אינו מתורצת אם לא נאמר כמ"ש שעל סברת המקשן מקשין הם כמ"ש ומרוב ענוותנותו הודה לדברי: ומעתה זכינו לדין ואומר אני כי המקוה הזאת העומדת על הארץ מעולם לא תנא מידי פיסול עד שתהי' בעניין שכשיכניס אדם לתוכה לטבול לא ישפכו מן המים חוצה ולא כלום ואף אם יהי' בתוכה אלף סאין לא מהני לה א"כ יש לראות שתהי' המקוה גבוה כ"כ שלא יצאו מן המים חוצה בטבילת האדם הן