מעיל צדקה צג

חלוקי' משארי החוטין שה"ל להש"ס ליתן בהם סי' בעוף וזה בלי ספק אחרי שלדעת רש"י בבהמה מונחים לצד הזנב ומה שמונח בעוף לצד הזנב אינן חצי הגידין מן הט"ז ואחרי שבדקתי אחרי המוסק"לי שהם דבוקי' בהם וזה בלי ספק לדעתי לכן נ"ל להחמיר בשל עוף כל שנרקב מכל צדדי הרגל במקום צ"ה אפי' במקום הפסד מרובה ולכבוד שבת ודי בזה לח ועוד נשאלתי על מ"ש הט"ז בסי' ל"ג ס"ק י"ב וצווארו מלוכלך בדם כו' לא ידעתי במה נסתפק' פשיטא דמיירי מבחוץ ולישנא דצווארו משמע הכי והאי מעשה דרבא דאתא לקמי' בר אווז כי מסמוס קועי דמא הכי הוי ובוודאי היתה שם קודם שחיטה: מה שפסק באם נראה דם מבפנים מחוץ לסימנים דלא חיישינן אף לדידן סברתו הוא כן שנצרר הדם מ' מכה לשם אבל לא ניקב מעולם דאילו ניקב או עשה איזה שריטה בעור הצוואר מבחוץ ה"ל ליראות ביותר לאפוקי חבורה וראוי הדבר ונכון לפסוק כן ואין לנו לחוש למאי שלא חשו אינהו: לט שאלה אודיע לאדוני מאי דתמי' לי הייתי פה ערב חג השבועות במרחץ וראיתי המקוה שלהם הוא אבן שחקקו ולבסוף קבעו והעמידו בבית המרחץ על הארץ והמים נשפכים לתוכה דרך מרזוב וצינורים וע"י ברזא סותמי המים אם היא מלאה ושורש המים באים ממעין לכך לא רציתי לדקדק באיזה ענין נעשו הצינורות כי יש להם על מי לסמוך ולמטה מן הצד יש נקב כשפ"ה שבו המים יוצאים מן האבן והנקב הוא קרוב לשולים: תחלה יש לפקפק שהמקוה היא בצמצום השיעור כי נראה לעניית דעתי שחלל המקוה צריך להחזיק פעמיי ארבעים סאה כדי שאם יטבול בתוכה ויגביהו המי' שפתה לא ישפכו לחוץ דהא כבר שיערו חז"ל מים שכל גופו עולה בהם מ' סאה וחסר קורטב אינו יכול לטבול בהם מי' יכניס ראשו להקל במה ששיערו חז"ל וא"כ אע"ג דשיערו מ' סאה מים החלל צריך להיות גדול יותר כדי להחזיק פ' סאה וכאן הוא בצמצום פ' סאה ע"פ החשבון: ולזה החרשתי כי יכול להיות פי' בגמרא מים שכל גופו עולה בהן מ' סאה וא"כ המים הם יותר מגוף האדם: או יש לומר להיפך שעובי גוף האדם הוא יותר מהמים העולים עליו מלמעלה ומלמטה וזה נשאר אצלי בעיון אם צריך להיות חלל המקוה פ' סאה או פחות יותר ולזה לא יוכל להברר מחמת שאין אנו יודעי' באיזה אדם שיערו חז"ל: שנית יש לפקפק שהמקוה היא כלי ואין טובלי' בכלי אלא שהנקב שלמטה מטהרו מידי כלי ובפי' איתא בסי' ר"א סעיף מ' שהנקב צריך להיות דווקא בשולי הכלי שלא יחזיק שום מים אפי' כל שהוא אבל אם מחזיק רק כל שהוא עדיין לא נעקר שם כלי ממנו וכאן נשאר הרבה מים אחר שיצאו המים מהמקוה דרך נקב ובאמת קשה עלי להבין איך אפשר שלא ישארו מים כל שהוא בכל המקוה אם לא שתהי' כמו משופע עד הנקב או חלק מאד שכל המים יוצאי' דרך שם: וכאן לא צריך לכל זה כי הנקב אינו בשוליו ממש ומן הנקב ולמטה מחזיק יותר מכל שהוא ואין שיעור לכל שהוא ובלתי ספק שזה לא נעשה מתחילה לשם מקוה רק להיות בתוכו מים קרים בתוך המרחץ ותמיהה על אדוני שהי' פה ולא תיקן להם מקוואות ועל אדוני מוטל לתקן להם כי הם סרים למשמעתו ויכתוב להאלוף רבי יעקב לנדא איך יתנהג ובקל יוכל לתקן זאת ועוד אחרת למשמע אוזן דאבה נפשי שהגידה לי אשה אחת בימות החורף שאין הצינורות מקלחת מים ואין די מים במקוה והם שואבין בכלים ממים שבחצר ושופכי' לתוך המקוה והם אינם יודעי' לדקדק אם נשאר מ' סאה במלואה ותו לא מידי: תשובתי' הנה מ"ש מכ"ת בכתבו ראשון ספיקתו בדין מקוה עומדת על הארץ באבן נקוב מן הצד ומקבל מים מן הנקב ולמטה ראיתי הרבה יש לפקפק על המקוה הזאת וקצת מהן ראיתי שצווח בי' הכולל המושלם במדה תרומי' אור תורתו בק"ק פערשא ויש לאל ידי בהן להרחיב לפי אומד דעתי הקלושה ולא לאמר קבלו דעתי כי לא הוגעתי להוראה ואף מזה השבתי ידי פן ח"ו אלכד במצודת שגגת תלמוד כי מה אני לחות דעתי בדיני' אלו שאינני אוכל לירד לעומקן עיני משוטטת הנה והנה פעם בחוץ כו' ולבי בל עמי בעבור טרדות הזמן שאינם מניחי' לי לברר' וגמרתי בדעתי בל תלך בו אני שיט וכעת שקבלתי כתב ידו בימי התשובה וראיתי מה שכתוב מכ"ת על השיעור שצריך האבן להיות גדול גם נכנס בלבי גודל תשוקתי אליו עצור במילין לא יכולתי עוד להתאפק ובכן שלא אבא ריקם אכתוב מה שהעלה מצודתי הקטנה בכף איש כמוני וראשון אתחיל לכתוב מה שבדעתי על המקוה שכתב מכ"ת באיס"פרוק ובתחלה אבאר דברי התו' השייכים