מעיל צדקה עט

הרפואה קש' מציאותו כמו שכת' התו': והיותר קשה לי הוא אשר שמעתיך חששת בה שהיא איילונית שאין לה דדים כדרך נשים דעלמא על זה נראה לי שיש לחוש שאסורה לחזור לך דה"ל המוציא אשתו משום איילונית אע"פ שנסתפקו בזה שהרי אין מחזיקין בסימן א' משו' איילונית ועיקר מגמתך משום ששהתה יו"ד שנים ולא ילדה וי"ל דאין כאן קלקול כבמוציא אשתו משום איילונית לחוד כמ"ש התוס' שם בגיטין דכיון דיתגלה אח"כ שאינה איילונית יכול לומר אלו ידעתי לא הייתי מגרשה דהרי וודאי גם למפרע לא הייתה איילונית ולא שייך שהשתא הוא דבריית' ואיכא קלקול לר"י אבל כאן נשתהה ג"כ עשר שנים מהוליד וא"כ אף אם ידע אז שלא היתה איילונית הי' מגרשה משום שאינו זוכה להבנות ממנה וליכא קלקול כבשאר שוהה ונשים עקרות שאמרינן השתא הוא דבריית' אלא דלפ"ז יה' בכל מוציא אשתו משום איילונית אם שהתה ג"כ עשר שנים ולא ילדה לו מותר להחזיר ולא מצינו שום חולק בזה ומאן דהוא בדורינו להמציא חילוקים מלבו בדיני' המוזכרים סתם במשנ' וע"כ נ"ל דגם בנדון הזה אסורה להחזיר לך ואף שלא נמצא בה כ"א סימן אחד דאיילונית מ"מ הא ודאי כל מוציא אשתו משום איילונית בכה"ג מיירי דלא נתאמת כן בוודאי וכדמוקי לי' הר"ן דאל"כ ק' אפי' גט אינה צריכה וכמו שתמהו על זה בתו' גיטין: אלא דבעיקר הדין הזה מצינו ג' דעות דעת הרמ"ה דס"ל דבעינן דווק' דאמר לה משום איילונית אני מוציאך דאז יכול לקלקל אותה אח"כ אפי' כפלי' לדיבורי' אינו יכול להחזירה והרא"ש ס"ל דבעינן דווקא כפלי' לדיבורי' ובלאו הכי אינו יכול לקלקלה והרמב"ם לפי מאי דפירשו הרב המגיד אפי' בלא אמר לה כלל מצי' לקלקלה כיון שהוא מום גדול וזהו שבגמרא לא הוזכר והוא שאמר לה באיילונית ונמצא למיחש לפסק מרן הרמב"ם אסור להחזירה אפי' בלי שיאמר לה בשעת גירושין משום איילונית אני מוציאך והוא הדיעה השלישי' המובא' בש"ע. והנה האחרונים כתבו שאין פירושו מוכרח ומשמעות הסוגיא אינו כן אלא מיירי כשאומר לה מפני מום זה אני מגרשך והב"י מסכים דאפילו לשיטת הרמב"ם איירי דווקא כשאומר לה מפני שאת איילונית אני מגרשך וכן נוטי' דברי רוב הפוסקים ע"כ אני מוכרח להאריך קצת מ"ש בחידושי לגיטין לתרץ דברי הרמב"ם מאין ולאין הוציא הרמב"ם פסקיו בזה וביאר כוונתו בלשונו שם שהוא קצת מגומגם לכאורה וצריכין להביא לזה שיטת הגמרא בגיטין דף מ"ה: המוציא את אשתו משו' שם רע לא יחזיר משום נדר לא יחזיר ר' יהודא אומר נדר שידעו בו רבים לא יחזיר ר' מאיר אומר כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר ובגמר' על זה אמר רב יוסף בר מניומי והוא שאמר לה משום נדר אני מוציאך משום שם רע אני מוציאך קסבר טעמא מאי משום קלקול אי אמר לה הכי מצי' מקלקלה ואי לא לא מצי מקלקלה א"ד אמ' ר"י צריך שיאמר לה הוי יודעת שמשום ש"ר אני מוציאך משום נדר אני מוציאך קסבר טעמא כדי שלא יהיו בנות ישראל פרוצים בעריות ובנדרים הלכך צריך שיאמר לה הכי תני' כוותי' דלישנא קמא אמר ר"מ מפני מה אמרו המוציא אשתו משום ש"ר ונדר לא יחזיר שמא תלך ותנשא לאחר ונמצא הדברי' בדאי' ויאמר אלו הייתי יודע שכן הוא אפי' היו נותנין לי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובני' ממזרים כו' תני' כוותי' דלישנא בתרא אר"א בר"י מפני מה אמרו המוציא אשתו משום ש"ר ונדר לא יחזיר שלא יהיו בנות ישראל פרוצות כו' לפיכך אומרי' לו אמור לה הוי יודעת שמשום ש"ר אני מוציאך ומשום נדר אני מוציאך: ופסק הרי"ף והרא"ש כלישנא קמא דכל דלא א"ל שמשום ש"ר מוציא' מותרת לחזור לו כטעם סיפא דמתני' שאחר זאת דאיתני התם המוציא אשתו משום איילונית לא יחזיר דהוי משום קלקל' וכן בפרק הבא על יבמתו חייש שם לקלקולה: ועל מתניתין דהמוציא אשתו משו' איילונית דאמר ר"י לא יחזיר וחכמים אומרים יחזיר לא כתב הרי"ף והרא"ש מידי דמשמע דפסקו כרבנן דס"ל יחזיר ובגמר' שם מוקי רבא כר"מ דס"ל דבעינן תנאי כפול כי היכי דלא תקשי דרבנן אדרבנן והכא בדלא כפלי' לתנאו וה"ל לפרושי דרישא מיירי דווקא בדכפל לדברי' וסיפא מיירי אפי' בדאמר כל כמה דלא כפלי' לדברים יחזיר כתירץ רבא והב"י האריך לתרץ הר"יף מכל הקושי' שעליו דס' להר"יף דרבנן אדרבנן לא קשה כלל ולכך לא אסיקו אביי ושמואל לתרוצי דרבנן אדרבנן דאיכא לתרוצי דרבנן דהאי מתני' דלעיל בדאמר והכא בדלא אמר ורבא דתירץ משום דלא כפלי' לתנאו בעי לאוקמי כולא באמר אלא