מעיל צדקה עו

בהבנתו וקישורו לכאן ומנלן להוציא האי דיני' מני' דקאמר לפני זה לפירש הרא"ש בו תמוה כמ"ש בע"ה אבל למ"ש יהי' פירושו אחר שאמר לאברהם לא עלה ישיבתו בח"ל דעדיין איכא למימר אף שלא היה ראוי לילד בעת ישיבתו בח"ל מ"מ יעלה לו במנין השנים דמיד בואו לא"י ולא ילדה לו שרה הי' לו לישא הגר או דנילף שצריך להשהו' יותר מי' שנים שהרי מלבד ישיבתו בח"ל שהה י' שנים בארץ אלא די"ל א"כ קרא למה לי דאמ' מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ מניין ישיבתו בארץ למה לי דמאי נ"מ בזמן שבתו בארץ כמ"ש רש"י וטפי ה"ל לומר מנין הזמן ששהה עם אשתו א"ו בא ללמדינו שאין זמן ישיבתו בח"ל עולה לו לפיכך ה"נ חלה הוא דה"א ג"כ לומר שאם חלה עשר ויש מהן מקצת זמן שהיתה יכול' להתעבר ממנו אפי' אין כל הזמן הי' ראוי' להתעבר מ"מ הזמן עולה עשר שני' ביחד ולזה נפקא לי' מאברהם דע"כ ללמד הוא בא מאי דאשמועינן המקרא ויהי מקץ עשר שנים כו' ומשמע להו דהאי דינא אתי לאשמועינן: ואלו נאמר שאין ישיבת ח"ל עולה לשום אדם ויהי' דבר זה גזירות הכתוב דהא ודאי משום חט' א"א לומר דמ"ש מכל שארי החטאים אלא דיהיה כן גזירת הכתוב א"כ נוכל לומר דאין ישיבת ח"ל עולה מגזירת הכתוב וחלה מקצת היו"ד מנ"ל דלא יעלה לתוך חשבון היו"ד שנים שלא ילדה וכ"ת משום שלא עלה שנים שהי' אברהם בח"ל ישיבת ח"ל גזירות הכתוב הוא דו"ק: אלא וודאי דלשאר כל אדם אין בין ישיבת ח"ל לא"י מידי אלא לאברה' לחוד וע"כ הא אתי קרא לאשמועינן לדורות שאם חלה הוא כו' דהרי הוא בדומה לו דו"ק היטב: אבל מאי שפירש הרא"ש משום דקשה לי' פשיטא שזמן שאינה ראוי להוליד לא יעלה לו ומני' הוכיח דאף אם ראוי לשמש ולהוליד כל שהי' לו צער ועונש כזה נאמר אולי עונש וחטא שגרם לו להיות חולה או חבוש גרם לו שלא יוליד ולא נ"ל דא"כ אף בכל צער נימא כן מי שנשרוף ביתו או טבעה ספינתו בים נימא הכי ולדבריו פשיטא שיקשה אם אדם. חטא באיזה חטא בפרהסי' לא נכיפנו ונתת דבריך לשיעורין א"ו כמ"ש אני פירושו: ואי משום דקשה פשיטא כבר כתבנו דחלה מקצת היו"ד קמ"ל דלא יעלה אותן השנים בתוך מניין עשר שנים ואף שאינני כדי להשיב ארי הזה עכ"ז כתבתי הנ"ל ותורה הי' ועכ"פ בעניין ישיבת ח"ל רבו הדיעות שכופין אף ליושבי ח"ל וה"נ משמע סתם לשון המשנה שאינה והרא"ש כתב דלא מסתבר טעמייהו בזה שיבטל אדם מפו"ר בטענה רעועה כזאת דהא חזינן רובא דאינשי פרין ורבין בח"ל ואחד מני אלף שלא זכה להבנו' מאשה אחת נתלה לו בעונש דירת ח"ל לפוטרו מפו"ר ולענ"ד נראה שא"כ מן הראוי לכופו או שישא אחרת או שיסע לא"י כי מאי איכפית לן שיהי' המניע' מה שתהי' נכוף אותו שיפרה וגדולה מזו כופין לאדון חצי עבד שישחרר חלקו משום ביטול פו"ר ותהו בראה ואפי' בלאו דלעולם בהם תעבודו כדי שיזכה העבד דאיהו איסורא רבא ואם מן הדין שאין לכופו על העליי' שאין אדם מחוייב לעקור דירתו ומשכני' וכמו שנכתוב העניין עליי' א"י א"כ אף אנו נאמר גם מן השמים אינו ראוי לענוש על כך עד שנאמר שיגרום החטא הזה שלא זכה לבנות ואם נתלה במזל ח"ל מכ"ש שהעקר בא"י שלא לכופו ונתל' עקירתו במזלו ואם נאמר כי בח"ל אינם יושבי' כ"א תחת המזל ובא"י ע"כ צ"ל איזה סיבה שאין יושבים בא"י תחת המזלות שהרי אנו רואים דשכיחי עקרי' בא"י כמו בח"ל והדברי' עתיקי') : ומכ"ש בז"הז שנתפשט הוראת ר"ח שכתבו התו' בסוף כתובות ע"ש שבזמן הזה אין מצוה לדור בא"י משום הרבה מצות הנהוגים שמה וכיוצא בו הרבה טעמים נאמרו בענין מניעת דירת א"י ע"פי הרבה פוסקים קמאי ובתראי ואף כי הארכתי בתשובתי לסתור מקצת דבריהם מ"מ גם דבריהם נאמרים באמת והסומך על דבריהם בודאי עשה ע"פי הוראת ב"ד הגדול כמותם ואינו ראוי לעונש גדול כזה וחוזר הדין לכופו גם בחוצה לארץ בז"הז והוא נכון: ועוד אלו נחוש לסברתם ולמתלי מניעת לידת' בעונש ח"ל אף כי רחוק הוא מאוד ומהו נשתנה עליו סדרי בראשית מכל אדם כי אדם אחד מאלף מצאתי כזה ולמה לא. נתל' נמי בא"י שמא המניעה והסיבה מצדו להיות עקור מתולדתו ואף אם נאמר לחלק שאין תולין בא"י בו משום דהוי מיעוט' דמיעוט' להיות המניעה מן האיש לאפוקי בח"ל יש גם כן הנמנעי' בעון דירת ח"ל וגם יש נמנעי' מצדם יש לומר דחיישינן למיעוט' דידהו שלא לכוף אף כי מיעוט' הם מכל מקום חיישינן למיעוט' אבל זה אינו כיון דכל הני הנמנעין הם א' מאלף חשבינן לי' כול' למיעוט' דמיעו' ומה גם כי למיעוט' לא חיישינן ומכ"ש להקל במצוה רבה כזאת מן הראוי שלא לחוש לו: