מעיל צדקה סו

ס"ו בי"ד שקשר חלמון הו' כדמות כתם עגול ברוחב עדשה גדולה אשר נראה לי שהי' כעדשי' גדולות שלנו וע"כ הבינוני' שלהם קטנים מזה הכתם וגמרתי ליקח הבינוני' שלנו וגם בזה המין עצמו לקחתי הבינוני שבאותו המין כסתימת לשון המשנה וכל מאי דלא פירשו סתמ' בבינונים וגם ילמוד סתום זה מהמפורש שבמיני' עצמם שאמרו עדשה שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינוני' ואף כי אמרו כל שיעורי חז"ל להחמיר חוץ מגריס של כתמי' להקל לא אמרו אלא בדבר המסופק אבל בזה כי סתמו כפירושו דמי לשער בבינוני' ואם כי פסקו הראב"ד והרמב"ן לשער בכל מין גריס היותר גדול שימצא הלא כתבתי דלא לוסיף עליהו כי גם בגריס חלוק הרמב"ם עלייהו וגם כי יש לפקפק בראי' שהביאו מדלא הזכירו גריס של מקום פלוני אדרבה דמשמעו' המשנה בכלי' משמע שגריס הקלקי הוא היותר גדול וא"כ הא וודאי מה שכ' הראב"ד אם ימצא גרי' היותר גדול אין כוונתו במיני גריסין דמסתמ' עמדו חז"ל על הדבר שגריס הקלקי הוא היותר גדול שימצא וכל מידת חכמים כן הוא ובאמת שיעורו בקלקי כמ"ש החשבון על העדשים ובלי ספק שכוונתו גדול באותו המין עצמו ומאי יועיל כי סתמו גריס של פול ולא הזכירו מאיזה מקום לשתמעי מני' גדול שבאותו המין עצמו: ותו אדרבה מדלא הזכירו של קלקי מסתמא בבינוני' שיערו כמ"ש דכל שסתמו ה"ה כפירושו בבינוני' ולאפוקי קלקין אתי ומאי שהביא ראיי' דלא אמרו להחמיר אלא להקל אם הסתם כפירוש דמי הרי לא סתמו ואף כי לא נסוג מהוראת רבותי בזה בענייני הגריס וכבר תירצנו בריש מאמרינו למה סתמו חז"ל בכתמי' וכוונתם בזה מ"מ במדידת של אותו המין עצמו של עדשי' נקח הבינוני': ועתה נחקור היאך משערין אותן אם נצרוך מדידה ממש לידע איזה היא בינוני' המין הזה או אם די בשיעור אומד יפה בדעתו לבד ואגב נחקור על כל שיעורי חז"ל אם צריכין לעמוד על החשבון במדידה ממש או באומד לבד. והנה אמרו בעירובין דף נ"ח הגיע לכותל אין אומרין יקוב הכותל (פי' שיעמיד כלונסאו'. ארוכו' מכאן ומכאן וימתח החבל מזה לזה להבליעו) אלא אומדו והולך לו (הקילו חז"ל לסמוך על האומד בעלמא ואומדו בלבו והולך לו וכדמוקי לה בדלא ניח' תשמישי' וטרח לעלות ע"ג) והא אנן תנן מבליעו וחוזר למידתו ומשני התם ניח' תשמישתי' (כגון מתלקט יו"ד מתוך ד' התם קתני מבליעו אם יכול ואם לא מקדיר) הכא לא ניח' תשמישתי' (פי' הכא בכותל מיירי שהוא זקיף יותר מדאי ולא נח תשמישתי' לכן הקילו לשער באומד): ומתבאר מזה דאפי' בשיעורי דרבנן אין סומכין אאומד דעת כ"א במדידה דהא בתחומין דרבנן קאי דבשל תורה אין מקדרין כלל כדמסיק שם בזו אמר ר' דוסתאי שמעתי מקדרין ולא בערי מקלט מפני שהם של תורה ועכ"ז לא הקיל לסמוך אאומד אלא במקום דלא נח תשמישי' כלל אבל המקום שנח תשמישי' צריך מדידה בידי' ולכאורה ה"נ בכתמי' או שיהי' קטן כ"כ עד שיצא הספק מלבו: אמנם בענייני הבינוני' שנינו משנה שלימ' בכלים פרק י"ז משנה ו' שא"צ כ"א אומד דהרי גם אם נקח השיעור בפועל כגון ליקח הגדולה והקטנה ולחצות ביניהם מי יודיעני איזה הי' הגדולה והקטנה וע"כ נסמך אאומד דברי ר' יוסי שם והרמב"ם פסק כוותי' בפ"ו דכלים: ואחרי כל הבא בדברינו מבואר איך לעמוד על החשבון בדקדוק דקדקתי כי הבינוני' במין הבינוני' היה כנקב גרא"ד א' בטס בחינת המרגליו' ועוד לו מעט ומין הגדולים מן העדשים היה כנקב שני גרא"ד ומדדתי' בצמצום גדול וראיתי כי במין הבינוני' ט' מהם מחזיקי' ר"ף גרגרי שומשים ומין הגדולים ט' מהן מחזיקי' ש"ץ גרגרי שומשים והפכתי תמונת המרוב' לכמה מיני תמונת ע"פ חכמת בעלי המלאכה הזאת ות"ל כי כל התמונה עלתה בהם זה השיעור מן השומשים וסמוך לו ע"פ דחק הנחתן אם הם צפופים או מרווחים וגם באותן בעלי זוויי' חדות לפעמים מתמעטי' מספרת מפני חדות וצרות זויות שלהם: והנה נתקשתי בשיעורם כי יעלה לשיעור גדול יותר ממה שאפשר להיות דם כינה מתפשט לדעתי שא"א שימצא כן שיתפשט דם כינה בשטח כזה ועכ"ז נ"ל כי כל מדות חכמים כן הוא ואפשר כי להיות באותן הזמנים כל השיעורים יותר גדול לפי ערך האנשים באותן הזמני' ועכ"ז לא נשתנו גם בזמן הזה השיעורים כי לא היה גזירתם אלא על שיעור כזה כמ"ש ג"כ במקום אתה מתשובתי: והדומה לי מבגד צבוע שלא גזרו על כתמחר ודומה לו קרקע עולם וה"נ דו"ק. ואף כי יתמעטו ג"ים העדש' לערך הכמו' אפשר שהגידולים אינם מתמעטים כ כ"כ דוק.