מעיל צדקה סב

הזה דלא קתני אלא בנגע כגריס וב' שערו' בגוף מחזיקין כשיעור עדש אבל בנתקי הראש שהשערו' עומד' צפופי' כ"כ שיוכל להיות מרוחק מן הקמ' מקום ב' שערות ואינו מבוצר באמצע. נגע כגריס לכן צריך למתני שתטמא בכה"ג ובזה מתורץ לשון המשנה דלכאור' הי' דלא צריך למתני ואינו מציל מן הצד עד שיהי' מרוחק מן הקמה ב' שערו' דה"ל משנה דלא צריכי אחר שתני ומבוצר משום נתק גדול לא הוי צריך לאשמועינן דמהי תיתי נקיל משום שהגדיל שיעורו ד"וק. וגם משמע לי' להאי דינא ממאי דתנן בפרק זה משנה ז' שני נתקי' דחשבינן ליה נתק אחד אף שהשחור שבו אינו מבוצר ממש לפי תמונות הנתק ותו מדוע לא תני ליה האי דינא בנגעי עור בשר ואם סמך על פשיטתו הרי גם בנתק לא איצטריך א"ו האי משנה בנגע כגריס נמי איצטריך לאשמועינן וכמ"ש ודווק' בנתק אבל אין לו שייכת בעור בשר למתני: ועוד דהרי עכ"פ מלשון המשנה נראה דלא בעינן בנגע הנתק שיהא המשואר מבוצר ממש וא"כ מסתמא ג"כ הדין במחי' בבהרת דהרי מלשון הקרא דנפקא לי' מבוצר בבהרת מדכתיב בשאת ובנתק ושער שחור אין בו נפק' ולא מוכח מקרא שיהא זה מסובב יותר מזה וע"כ דינייהו שוה וה"ל למתני ג"כ לשונותם שוה דו"ק: והנה כל לשונות הנוטי' ששתי שערו' דראש הוא מקום כעדש דבהרת יש לנו לתרץ אמרם שהו' כמו שיעור עדש דבהרת: אמנם חל עלינו לתרץ האי דינא דתוספת' הא דבעינן רצועה כגריס יוצא מן הנתק כדי להציל במשואר שבו אולי יצא להם דין הזה ממדרשי המקראות דאל"כ קשה דמצינן להיו' בפחו' גריס ויהי' על כל זה מוקף מכל צדדיו לקמה בכעדש נתק והיינו אם שני השערו' עומדות באורך הרצועה כזה $ציור בספר$ א"ו דלאו מטעם שיהא מבוצר בעדש מכל צד בעינן רוחב הרצועה כגריס אלא מאיזה מדרש או שאינו נחשב אחד עם הנתק הגדול להכשירו עד שיהא רוחבו דבוק בו כגריס: ואמינא אף אם דחקתי קצת לתרץ הלשונות להעמיד דברי לא יצאתי מאמיתת הענין כי החוש עוררני להיות כי עדש אשר אני עתיד להעמיד חשבוני עליו מחזיק כמעט אחת מהן שיעור ך' שערות הראש: והנה בא לידי ספר תשו' של הרב החסיד מו' שמואל אבוהב, ושמו דברי שמואל ושם בסי' נ"א כותב כמעט רוב דברי והנאני ויש בינינו איזה חילוק בהלכתא למשיח' בדיני נגעים וכעת לא אשום עין השגחתי עליהם: ונחזור לעניינינו אחר אשר הוכחתי כי החשבון יצא להם מנגע עור בשר ומשערות שקבועים בגוף שיערו ז"ל והקבועים בראש וודאי עומדים צפופים ביותר ואינם שוים לשערו' הגוף ועכ"פ היותר נראה לשער בשערות הגוף שבהם דיבר הכתוב: אבל גם מזה לא יכולתי ליקח השיעור כי אין מקומות הגוף שוי' בקביע' השערות בו דיש מקום כינוס שערות שבו הם צפופים מקצת משאר מקומות ובתשוב' דברי שמואל ג"כ חוכך כזה לעמוד על שיעור שערו' של הגוף: ואם כי מלשון המשנה משמע כי אחוז' מקום השערות הוא השיעור היותר פשוט להו י"ל דאין מזה ראיי' דמה שאמרו עדש הוא שיעור ארבע שערות להודיע כי השיעור הזה יצא להן מן השערות כמו שכתוב ולהורות כי מקום מרובע אחזו להם (ולקמן יתב' כי גם מן השערות לא יוקח האחוז מקומו כמרובע: וקודם שנבא' השיעו' לאמתו נתר' בתחיל' מה שהקש' הרב בתשובת חוט השני דף ק"ג ע"ב וזה לשונו תנינן בריש פרק ו' דמסכ' נגעים גופא של בהרת כגריס הקלקי מרובע מקום הגריס ט' עדשי' מקום עדש ד' שערות שהם ל"ו שערות ע"כ ונ"ל דע"כ לא הוי ל' כמו שיעור המקום שעומדי' בו יחד בגוף אדם דהא אם עומדים במרובע וי"ו שערות באורך וי"ו ברוחב יהיה המקו' שסובלן ה' על ה' עדשות שהוא כ"ה עדשות אלא ע"כ הכי קאמר נמצא אם תחשוב לכל עדש ד' שערות הם יחד ל"ו שערות אף כי באמת לא יותר הם מט"ז שערות ד' על ד': והרמב"ם כתב פ"ק דטומאת צרעת כל נגע צרעת כגריס הקלקי והוא מקום מרובע מעור הבשר כדי צמיחת ל"ו שערות וכן הזכירו האחרונים זה השיעור אצל כתמים וצריך עיון עכ"ל: וכפי הנראה הרגיש הדרישה בזה בסימן ק"ץ וגם בספר מנחת יעקב תירצו כי קביעות השערות בתוך העדש כזה $ציור בספר$ ויהי' לפ"ז יניקות כל שער רובע עדש ומה שאמרו שהם ל"ו שערות כלומר עם מקום אחוזת יניקתן רביעי עדש שהוא חצי ההפרש שבין שער