מעיל צדקה נו

וכל זה בהיו' אין מונע להם מגבוה מעל גבוה אשר עליהם וחפץ השם להניח להם אבל אם אין רצונו בזה אפי' כל הרוח שבעולם אינם יכולים לשנות יתוש אחת ומי יאמר לו מה תעשה והרי הם כלא נחשב ועל זה אמרו ז"ל שאני ר' חנינא בן דוסא דנפיש זכותי' שהיה נכון לבו בטוח בה' כי לא יעזבנו בידם: ודע כי ניתן להם זה הכח שיהי' שכר ועונש בעולם ומקום לטעו' וכלי חמדה ניתן לנו ובה לבד יש די סותר להמכובי' ואלה הם מסתרי תורה ודי בזה אשר יצאנו מכוונת המכוון בתשובתינו: ונחזור לעניין כי זה שיחשבו ממין כישוף אין זה מפעול' השמות כי גם הם יודעי' מעבודת השדים ולהטיהם ומעשה ש"ט והם דני' בכל יום המכשפים והמכשפו' ולא כן ידמו על פעול' השמו' ואחר אשר גזרו דשולטנת' ביד אשר חשבו למו בודאי נדמו להם מפעול' השמו' ג"כ אליו וא"כ הוא הא וודאי לשם עבודת כנעני' נכתב ודינו לשריפ' ועוד לו באשר כל הפוסקי' בחדא שייטא קיימא ע"פ קושי' תוס' פיר' רש"י דפי' הש"ס דאת"ל הוא כתבו שמא למכור לישראל כתבו שהרי אף אם יהיה כן שכתבו למכור לישראל יגנוז שכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה כולם פירשו דתלינן דאינו ישראל אינו בקי בכתב עברי והא וודאי שגזלו מישראל לאפוקי היוצ' מדתינו שבהם בקיאי' בכתב א"כ ה"נ אחרי שאמרנו כי גלוי לנו שכתבו לעצמו מכתב שלהם שע"ג השמות א"כ כיון דנכתב בכתב עברי שבו ג"כ מאי שאין בקי באותו כתב כ"א אחד היוצא מדתינו שבהם תלינן לומר אחד היוצא מדתינו שבהם כתבו את זה הספר ואין תולין במידי דשכיח בין להקל בין להחמיר כאשר פסק בכמה דוכתי' בי"ד: ועדיין צריכין אנו למודעי אם מאי דקיי"ל ספרי המכחישים בהבורא שמים וארץ ישרף אם מצוו' עלינו לשורפם או חובה ולכאורה יש לפקפק ולומר דע"כ לא אמרו ספרי תורה שכ' המכחישים בהבורא שמים וארץ ישרף אלא דווקא בס"ת שיש לחוש שיקרא בה בציבור ויהי' כל הברכה לבטלה אבל בספר זה שאין לחוש לכך אין שורפין אכן למה לא נקדיר האזכרת שבהן א"ו שהוא מצווה לשרוף אותן והזכרותים כאשר התפארו אקפח את בני אם לא אשרוף אותן ואת האזכר' שבהם ור"י למדו מק"ו מפרשת סוטה: ועדיין לא שמענו כי אם מצו' אבל חוב לא ידענו ועיין ברמב' מה' יסודי תורה משמע דווקא להני דמכחישין בבור' עולם אבל לאותן שאין מכחישין בבור' עולם אף אם תאמר שבכתבו זאת היה לא שונה לעבוד' קראי' מ"מ לא מחמירינן לשרפו דאין שייך הטעם שלא הניח להם שם כיון שסתם אמונ' אין אדוקין בכל פעם לא מחמרינן עליהם אכן עיין בב"ח בסי' של"ד והכי נמי בנדון דידן שנכתבו אם השמות הרב' מסימנן שלהם על השמות ולשונות וגופן שלהן כתובים מזה ומזה ובהיפוך הדף הרי זה כמו זכר אם מקיים אותן ומה גם מפסק הש"ך בשם שנכתוב שלא לשם קדושה מותר למחקו לצורך איזה תיקון ובמקום אחר כתבתי יותר מזה ושם תמצא מסקנת פסק הזה כג נשאלתי מהרב המופלג דק"ק פריסטיץ אבן ספיר גזרתו: זרע קדש מצבתו: על ישראל הדרתו צדיק יחי' באמונתו ה"ה ידידי הרב מהורר הנה אם אמנם שסבבוני טרדו' עיוני עם כל זה מרוב אהבה וחיבה אשר נפשי קשורה בנפשו אמרתי להפסיק באמצע פרק להשיב על דבריו הטהורים אף שכל רז לא אניס מני' ומתחילה אברר עוד הוראה אחת אשר נשאלתי פה שהיו רוצי' לצייר בה"כ ועל הכותלי' היה כתוב כתב ישן שמות שאינם נמחקי' ונשאלתי אם מותר לטוח עליהם סיד א"ל: ולכאורה נראה דאין איסור בזה דהרי כל השמות צריכין לכתוב לשם קדושה ואם לא עשה כן ס"ת פסול' כנזכ' סי' רע"ו וכיון דפסול אם לא נכתוב לשם קדושה דלמא לית בי' קדושה כלל ולמוחקו נמי שרי: ונראה דאף שהביא הט"ז בסי' הנ"ל בשם הרמ"בם שם שנכתב שלא לשם קדושה אין בו קדושה משמע דאין בו קדושה כלל מ"מ נראה דשם מיירי שטעה לכתוב שלא היתה כוונתו כלל לכתוב שם אבל אם מתכווין לכתוב שם אלא שאינו אומר בתחילת כתיבתו שכות' לשם קדושת השם אף דס"ת פסולה מ"מ לעניין איסור מחיק' בקדושה קאי וראיי' לזה דהא הרב ב"י כתב קצת פלוגתא בזה אי צריך לכתוב לשמה כל השמות שאינן נמחקים ש"מ דאיסור מחיק' אינו תלוי בקדושת השם: אך לפ"ז קשה מהא דאמרינן בסוטה דף ל"ה ע"ב דכתבו ישראל התורה בע' לשון וסדו בסוד ואיך עברו על מחיקת השם ואין לומר דכתבו בכתב אחר השם כפי אותו הלשון קשה לי מהא דהביא מגן אברהם בא"ח של"ד ס"ק י"ז דברי ש"ג וז"ל