מעיל צדקה נה

קדושיהם איזה שם אלקי' או שם בורא ודומיו מתארי השם אבל אינם מזכירים עצם שם עבודת כנעני' שלהם מותר כי כוונתם לבורא שמים וארץ ולפחות אינו שם עבודת כנעני' מיוחד שיהי' בכלל לא ישמע על פיך דווקא על עצם השם שלו אבל תאריו שהם תארי' לכל האלקי' ואפי' לבורא שמים וארץ ממש אינם בכלל האיסור דלא ישמע אם כוונו הם לעבודת כנעני' שלהם ועוד אפשר שאין כוונתו על עבודת כנעני' שלו כ"א לבורא שמים וארץ ממש באשר הוא מגודל ביני עבודת כנעני' כמ"ש ומסיים עוד ואין לאסור מצד מה שתופסי' שם קדושיהם ושם הבורא שאנחנו אומרים בדעת הזו שהם מכוונים לבורא שמים וארץ באמת א"כ הרי זה שיתוף ש"ש וד"א וזהו אסור לישראל ולאו משום כוונת עבודת כנעני' אלא זהו מצוה בפני עצמה לישראל כמ"ש תוס' גבי חרב לה' ולגדעון ודברנו בה' ובך אף שמעולם לא היתה שם כוונת אלקים כי זהו אסור מצד שמשבחי' ומשווי' גדול' הנברא להבורא כתב בהדי' הרמב"ם בה' שבועת פרק י"א שהטעם איסור זה הוא מפני השווא גדול' עבד לקונו ע"ז מתרצי' תוס' דבזה אין ב"נ מצוו' דשבע ניתן להם ולא שמונה ולא שייכי כלל בעבודת כנעני' וברזייהו וגם גרם שיתוף לא נאסר לנו דנימא שאף שהם אינם מצווים בזה מ"מ אסור לנו גרם שותף כמו דאפשר דלא נאסר להם הזכרת שם עבודת כנעני' ואפ"ה נאסר לנו לגרום שהם יזכירו וע"ז כתבו שאין הישראל מוזהר בזה כמו שמוזהר בהזכרת שם עבודת כנעני' דכתיב ושם אלקי' אחרי' כו' לא ישמע על פיך ולכך צריכי' תו' להצעה הראשונה שאין מה שמזכירי' משו' עבודת כנעני' ומשום לפני עור ליכא שהרי אין ב"נ מצווים כלל על זה המצווה וכמו שאנחנו רשאי' למכור להם שאין אנו מותרין לאכול כיון שאין ב"נ מצווי' עליו ה"נ בזה כנ"ל כוונת תוס' בלי ספק והארכתי בו למען נדע כי האמת בזה עמנו: ומעתה יצאנו בנדון דידן ע"פ מאי שמבואר בגיטין ס"ת שכתבו אינ' מאמין בהבורא שמים וארץ ישרף איני ישראל יגנוז נמצא ביד אינ' מאמין בהבורא שמים וארץ יגנוז ביד אינו ישראל אמרי לי' יגנוז ואמרי לי' קורין בו: והנה לכאורה נראה לומר זה הספר שמצאו ביד איני ישראל דאיני מכהני האומות אפשר דרשאין לקרות בו אבל זה אינו דעל כרחך לא קמספקי להו אלא משום דיש ס"ס דשמא ישראל כתבו ואם ת"ל אינו ישראל שמא למכור לישראל כתבו כמו שפירש שם רש"י אבל בזה שכתבו בגופן שלהן וסימני' דידהו נכתבי' ע"ג השמות ודאי לעצמם כתבו ומסתברא לומר שראוי לשרוף. דע"כ לא קאמר כתבו אינו ישראל יגנוז אלא משום דשמא למכור לישראל כתבו וסתם מחשבתו דאינו ישראל לעבודת כנעני' וכן מסיים שם רש"י ולאו לשם עבודת כנעני' כתבו וקשה דה"ל לפרש בפשיט' בקיצור ואת"ל הוא כתבו שמא לאו לעבודת כנעני' כתבו דסתם מחשבתו לאו לעבודת כנעני' א"ו דלא אמרינן לאו לעבודת כנעני' כתבו אם נדע שלעצמו כתבו להכי בעי לומר שכתבו לישראל (ואין להקש', דה"ל לתרץ שם בריית' דקתני ישרף בכה"ג יש לומר דגם בלא"ה. ה"מ לאוקמי בדפירש לעבודת כנענים אלא דקשה לי' דקתני סתמא) נראה מזה כל שידוע שכתבו לעצמו תלינן שלשם עבודת כנעני' כתבו אע"ג דסתם מחשבתו דא"י לאו לעבודת כנעני' ה"מ במעשי' דעבדי בענייני העולם כשחיטה וכיוצא בו דבעבידתייהו טרידי ולא מדכרי עבודת כנעני' שלהם כיון שאינם אדוקי' אבל בכותבי ספרים לעצמם ובהם תארי' ושגחי' שנזכרו בפסוקי' הא וודאי מכוונ' הם לשלהם ומכ"ש ספר הזה שידוע בו נזכרי' פעולת' השמו' ושדיד' המערכת וכוח' העליוני' להוציא פעולה נגד הטבע המוטבע וודאי יכוונו לאשר יחשבו שהממשלה ניתן להן: ואין לומר שחושבי' אותו למיני כשפי' שמכחישים פמלי' של מעלה כמו שאמרו ג"כ חז"ל דע כי גם מאי שאנחנו אומרים בזה שמכחיש פמלי' של מעלה אין הכוונה שניתן להם ממשלה לעשות נגד רצון הבורא ח"ו וחליל' לאל מרשע להנתן ארץ בידו כ"א ניתן להם להכחיש הטבע המוטבע עלי ארץ מבריאת העולם דרך משל אשר נגזר מאתו להיות העב הענן בעל השטה למעלה לא פחות מג' פרסאו' עלי ארץ כפי הלקוח מצל הענני' עלי ארץ ובעלי הכישוף מכריחי' אותו להביאו למטה כפי שספרו לנו בספריהם ומובא מזה בספר נשמת חיים וזהו המכוון בפמלי' של מעלה כי הם צבא השמים והכוכבים ממסילותם אשר ניתן להם להיות מושלים בקרב תבל מחזיקים טבע העולם ותנועותיו מכריחי' קיץ וחורף קור וחום ולפעמים המכשפי' מעמידים החום מביאי' ברקי' ורעמים שלא בזמנם וכאלה רבי' בלי מספר והכח בידם להמשיך השפ' המושפ' מאתו ית' אל ארץ לא זרוע מקום ציה וצלמות וכן כל חשקם מהדרי' אורבנא וביתר שאת מה שמהפכין צורות כאשר מעידי' עליה' רבי' בספריהם: