מעיל צדקה נד

(הגם כי נ"ל תירוצו השני שהיה המבול בשנה אחר תר"נו אלא שלא עלה למניין שני דורות ולכן היה המבול י"א ימים יתרים שהם הי"א ימים שמייתרת החמה וכיון שהוא היה לבדו לא נתמלא לו היתרונות): והיותר נ"ל דפליגי במ"ש דאזדי לטעמייהו דאי עברו אז עפ"י מאי שנר' בעיניהם לא היו פליגי במציאות כזה אם יישר בעיניהם שעיבורו או בקבלה היאך היה אותו השנה אבל בין כך ובין כך מוכח מדרבי אליעזר המודעי שמי שנולד בראשון נתמלא שנתו בראשון ואיהו לפחות ס"ל דלא כסברת בעל מגן אברהם ולא מצינו חולק בהדי' דהרי נוכל לפרש טעם פלוגתייהו שעליו באופני' שכתבתי ומי ירום ראשו לחלוק על מאי דפשיט' לו לרבי אליעזר המודעי וכן מסכימי' כל גדולי האחרוני' וכן עמא דבר: מצאתי שבתשובת רלב"ח דף רנ"ג ע"ד כתב ע"ש הר"ן שאנו מסקינן בתשרי נברא העולם ואני מצאתי היפך מזה בהר"ן וכפשוט' לשון הש"ס ומה שמביא מהדרושי' על פסוק דרשו אולי אותו הפסיקת' הוא דרשת ר"א ומה שאנו אומרי' זה היו' תחילת מעשיך האריכו התוס' לתרץ וגם הר"ן מתרצו במקומו שייעד מקומו בספרו והתו' בכמה דוכת' מקיימין שבניסן נברא העולם וכל החשבונות של חכמי העיבור והאצטגנינ' קבעי הכי: וגם מהרמב"ן אין ראיי' שהוא פירש לדברי רש"י שמפרש כן לדר"א והרי הרמב"ן פירש בהדי' בכמה דוכתי' כר"י ובשם הגאון רבינו האי מביא הרלב"ח דף רצ"ד ע"ד שבניסן נברא העולם וכן מפורש בפ"י מהל' שמיטה שר"ה אחר שנולד אדם היה שניי' ליצירה וכעת לפניי פ' אחר ממה שפי' בו הכ"מ ואין להאריך בו שאין כאן מקומו: כב שאלה ספר הנקר' רזיאל שנמצא ביד אחד מאומה הנקרא קראים מועתק ללשונותם ככתבם והשמו' בתוך הספר בגופן שלנו היו"ד ואדני ע"ב ומ"ב לרוב ולפעמים למעלה מן השמות סימני' שלהם יורנו מה משפט ספר הזה אם לשורפו או לגונזו או לקדור האזכרות שבו: תשובה בתחילה נחקור בהיו' ביד אחד מאומה קראים אינן דוחי' אמונת ישראל מכל וכל כי המה מאמיני' היותו גבוה מעל גבוהה כדאיתא במנחות על מדרש הפסוק כי גדול שמי בגוים דקרי לי' אלה' דאלקי' אם יש להחשיבם בהאמנה זו ככל דיני קראיים גמורים והנה לכאורה מ"ש רמ"א בא"ח סי' קנ"ו וז"ל יש מקילין בעשיית שותפ' עם אינו ישראל בזה"ז משום שאין א"י בזה"ז נשבעי' בעבודת כנעני' ואע"ג שמזכירין עבודת כנענים מ"מ כוונתם לעושה שמים וארץ אלא שמשתתפי' ש"ש וד' א ולא מצינו שיש בזה משום לפני עור לא תתן מכשול דהרי אין אינו ישראל מוזהרי' על השיתוף ולכאורה אין הבנה כלל לדברים אלו מ"ש שאין אינו ישראל בזה"ז נשבעי' בשם עבודת כנעני' ואע"ג שמזכירין שם עבודת כנעני' מ"מ כוונתם לעושה שמים וארץ הא כיון שמזכירין שם עבודת כנעני' שלהם הרי נאסר משום שם אלקים אחרים לא ישמע על פיך ומהי' תיתי לומר שכוונתו לעושה שמים וארץ ויכנו אותו בשם עבודת כנעני' שלהם ובאמת הגי' סנהדרין דף ס"ג ע"ב כך היא העובדים עבוד' כנעני בזה"ז נשבעי' בקדושי' שלה' ואין תופסין שם אלוקיה' ואעפ"י שמזכירין ש"ש עמהם וכוונתם לד"א מ"מ אין זה שם ע"כ וגם דעת' לעושה שמים וארץ ואעפ"י שמשתתפים שם שמים ודבר אחר לא אשכחן דאסור לאחרי' לגרום לשתף ולפני עור ליכא דבני נח אינן מצווי' על השיתוף וכן הגי' בתוס' בכור' עם מעט הג"ה שהוא טעות ומוכח שם והנה הע"ת בא"ח כתב וז"ל אין האינו ישראל מוזהרי' על השיתוף כשאומרים זה למעלה מזה אבל אם אומרים שנים הם זהו בכלל ע"כ נרא' שהבין מפשיט' לשון רמ"א שאין בני נח מוזהרי' על שיתוף כשאומרים שהם זה למעלה מזה ואני אומר נשתקע הדבר ולא נאמר דמהיכי תיתי נימא שאין ב"נ מצוו' על שיתוף כזה כיון שמוזהרין בז' מצוות שלהם על ע"כ הרי הם בעיקר ע"כ כישראל והא ודאי לישראל נאסר כל שניתן לאח' מן השרי' קצת ממשלה או נתפלל אליהם ומ"ש אינהו מדידן ועוד זהו גופא עבודת כנעני' ואפי' לאמר זה גדול מזה כמבואר בהרמב"ם הלכ' עבודת כנעני' פ"ב וז"ל עיקר הציווי בע"כ שלא לעבוד א' מן הברואים של צבא מעלה כו' ואעפ"י שהעובד יודע שה' הוא האלקים והוא עובד הנברא של צבא מעלה ע"ד שעבדו דור אנוש ובפ"א כתב בטעותן של דור אנוש נבערו עצת חכמי דורו וגם הוא בכלל הטועי' באמרם הואיל והאל ברא הכוכבים וגלגליהם ונתנום במרו' וחלק להם כבוד ראוים הם לשבח כו' וזהו רצון האל לגדל מי שגידל הוא כו' ומסיים שם וזהו עיקר עבודת כנעניי' ע"כ הרי נתבטל דעת בעל הע"ת ולמה נתיר לב"נ ושרי לי' מארי: והנ"ל כי דברי תו' יובנו בק"ל דר"ת הותר לקבל מהם בזה"ז השבועה שאין תופסים שם אלקים בשבועתן ומה שמזכירי' עם