מעיל צדקה נג

עולם דמוכח מני' שני העולם ממנין הדורות לפ"ז כשתדקדק בחשבון יתרונ' הלבנה בשנת ב' תפ"ט לב"ע לא היה כ"א ב"א תפ"ח יתרונות וה"נ נוכל לומר דס"ל ששנת המבול לא היה בו יתרון שלא שמשו בו המזלות בסיבובם ולמניין שני דורות איכא למימר דעלה ולא ס"ל האי דרשה דויהי נח בן ת"ר שנה והמבול היה דמוכיח מני' שלא עלה לו למניין שנותיו ועי' שם ביפה תואר שהרבה להקשות על דרוש זה אשר בקל נוכל לומר דלא ס"ל כן לרבי אליעזר המודעי ואחרי שיוכל להיות דס"ל כל זה יראה דחסר בשנת לידת ומיתת משה שני יתרונות ממניין שני הדורות באותו הזמן ויוכל להיות שניהם מעוברי' שיהי' שני י"א וי"ז למחזור הלבנה ששניהם מעוברים ודו"ק: אבל קשה לפי זה לדידן דפסקינן מניסן נברא העולם לענין תקופה ומניין שני דור' מתשרי א"כ יחסר לנו יתרון שנה אחד כמו שכתב לעיל לדר"א ואיך מצאנו ידינו בחשבון עיבורי' שלנו ועי' בתשובת מ"ב סי' ק"א בסופ' שהרגיש קצת בזה: והנ"ל שאנחנו ס"ל דעלה שנת המבול לחשבון היתרונות שלא שבתו בימי המבול ולא עלה למניין שני דורות כריהט' דש"ס א"כ מאי שחסר לנו יתרון נתמלא בזה השנה של המבול דו"ק: אכן לר"י קשה דאיהו ס"ל ששבתו ממש ואפ"ה ס"ל לעשות העיבורי' ע"פ חשבון שני העולם כמו שחשבם בעל סדר עולם ולדידי' קשי' כמש"ל שחסר יתרון א' ממניין שני הדורות (ואולי באמת פליג בחשבון העיבורי') ונ"ל דס"ל לדר"י דגם מניין שני הדורו' מניסן מנינן ונמצא מדוקדקים היתרונים עם חשבון השנים ולפי זה א"ש דאמר בר"ה חכמי ישראל מונין לתקופ' כר"י ולמבול שהוא מניין שני הדורו' כר"א דמשמע מיניה דלר' יהוד' גם שני הדורות מניסן מנינן (והיותר נ"ל בפירש הש"ס דאמר ולמבול כר"א לא כוונו כלל על מניין שני הדורות דלמה כוונו מניין שני הדורות למבול אלא כוונו למבול שהי' לו יתרון לשנת המבול מפני שלא שבתו כמ"ש דהכי מוכח לדידן דס"ל מניין הדורות מתשרי):. ואחרי כל הבא בדברינו אלו מפורש באר היטב פלוגתתם שם במכילת' כל אחד ע"פי דעתו וסברתו וא"כ ס"ל לר"י שלא הי' שנת לידת משה עיבור ולכן ע"כ מת באדר השני דלכ"ע כל היכא דנולד בשנ' פשוט' לא נתמלא שנתו עד אדר השני ור"א המודעי ס"ל דשניהם מעוברי' היו וכמ"ש היאך יוכל להיות כן לפי דעתו ונתמלא שנתו בראשון והיינו כסברת תשובת הר"י מינץ והר"ש הלוי ור"א ס"ל שלא היה בשנת מיתתו עיבור כלל כמ"ש דעתו ונימוקו ואחרי שהוא כן מצינו דלא פליגי בזה עלי' דר"א המודעי כ"א כל אחד ע"פ דעתו אם הי' בשנת לידתו ומיתתו עיבור אבל אם הי' יהי' ששניהם מעוברי' לא פליגי עלי' דנתמלא שנתו בראשון להנולד בראשון וא"כ אחרי שלא מצינו בהדי' מאן דפליג עלי' בזה מי יוכל לפלוג עלי' דר"א שהי' מן התנאי' הראשוני' ומסתמא כ"ע כוותי' ס"ל בזה כמ"ש התוס' בכמה דוכת' אם מצינו לחד ממ"ד דבר אחד ובר פלוגת' דפליג עלי' הוא משום טעם אחר הא ודאי בהא הלכה כמותו אחרי דלא מצינו פליג עלי' בהא בהדיא: ובר מן דין נ"ל דאפשר דאינהו שם לא פליגי עלי' דר"א המודעי אם היה שנת לידת משה ומיתתו מעובר כ"א בסברא בעלמא אם הי' מעברי' אותה אם לאו דס"ל שהי' מעברי' אז השני' כפי שעברו אותו ב"ד הגדול שבירושלים לפי ראות עיניהם לפי צורך העיתי' עברו לפעמים שני שני' ז' א' ז' משום גדי' וצינה ובפרקי ר"א אומר בפרק ח' שנח.. וכל האבו' עברי שני' ומכ"ש בעת מיתת משה שהי' להם חשבון המולדות ועיבורי השנים מעת נאמר להם החדש הזה לכם ואעפ"י שהיו בח"ל אפשר עד שלא נכנסו לא"י הוכשרו כל הארצו' כמו שהי' הקרבה והלל ועוד כיון שלא היה אז שום אחד מישראל בא"י רשאין לעבר בח"ל ותמוה לי על ספר ליקוטי אור שכתב שמשמעות הרמב"ם שאם אין ב"ד בא"י אין לנו לעשות העיבורים בח"ל דאנן שליחותייהו דידהו עבדינן אם יש שם ב"ד והקשה הוא ז"ל עליו שהרי נ"ב שנים לא עבר שם איש ואפ"ה עשו כל החשבונות בגלות בבל ע"כ ולא ראה מה שמפורש בפרקי ר"א דאם אין שם א' מישראל בא"י מעברין בח"ל: ועכ"ז נ"ל שאין עוש' בח"ל כ"א חשבו' העיבור' האמצעי' שהם ע"פ חשבון גו"ח אדז"ט וכן אנו מחשבין המולדות האמצעי' אבל לא האמיתיים וכל אלו המובאים בפרקי ר"א שנכנסו בסוד העיבור כולם בחשבון גו"ח אדז"ט נכנסו כמפורש שם ולא היה בידם לעשות שני שנים לפי ראות עיניהם כי אם היושבים בלשכת הגזית). אכן בעת מיתת משה אפשר לומר שעשו העיבורים לפי ראות עיניהם ולא היה להם חשבון ידוע לעבר אלא לפי צורך העיתים דעד שלא נכנסו לארץ ודאי נתכשרו כל הארצות וכן ראיתי שתירץ היפ"ת ממש על קושי' כזאת שהיה ראוי שנת המבול שיהי' עיבור יע"ש