מעיל צדקה נב

מניין שני הדורו' מתשרי אליבא דכ"ע שהרי רוב מניין השני' דשמיטין ויובלות מקרא אתי לן דהו' מתשרי כמ"ש תוס' בדף י"ב נמצא דאותן ימים הנוספי' ג"כ מהאי שנה עצמו הוא נמצא שהוא תפ"ט לב"ע והראוי שתתעבר אבל ר"א דס"ל מתשרי נברא העולם וגם שני הדורות מתשרי מנינן נמצא אותן הימים הנוספי' אליבי' משנה הקודם לאותו שנה הי' ויום אחד באותו השנה אנו חושבין כשנה שלימה והרי לפ"ז אתי' שנת מיתת משה בת"ץ לב"ע שאינו מעובר שהרי הא דאתי מיתת משה בתפ' ט הוא ע"פ חשבון בעל סדר עולם שחשב שנת דורו' ואח"ז וכיון שאדם נברא בר"ה שהוא ביום הששי לב"ע ע"כ צ"ל דאותן ימים הנוספי' שנברא העולם מקודם לו נחשב כשנה א' ועולה ת"ץ לאפוקי אליבא דר"י כמ"ש. וע"כ צ"ל לר"י אותו שנה מעובר היה ואינו חושב כ"א מ' יום ממיתתו עד ט"ז בניסן ע"כ צ"ל שמת באדר השני ור' אליעזר המודעי סבירי ליה שמת באדר ראשון נ"ל דפליגי בזה הדין עצמו משום דתרווייהו ס"ל, שנה שנולד בה משה מעוברת היתה דא"לכ יקשה לדר"א, המודעי דהרי במי שנולד בשנת פשוט' לית מאן דפליג שלא מלא לו שנתו עד אדר השני ואיך ימות משה בראשון והק"בה יושב וממלא שנותיהן כמ"ש היום מלאו ימי ושנותי א"ו דשנה שנולד בו והיתה מעובר' והרי מצינן דפליגי בו ר"א המודעי ור"י בנדון זה אם מלאה לו השנה באדר הראשון או השני ולכאורה הי' נראה דכל הש"ס, תופס כר"י שלא היה כ"א מ' יום אכילת המן וכר"י לתקופה ושני דורות מתשרי הרי תפסינן עיקר דבשני מלא לו השנה וכפסק בעל מ"א: ועדיין לא יצאנו ידי חובותינו בזה לפרש פלוגתי' ר"א ור"י במאי דפליגי אם היתה השנה מעוברת אם לא דאף לפי מ"ש דנחשב לר"א עוד שנה א' נוסף על שני הדורות ויהי' מיתת משה בשנת ב"א ת"ץ עכ"ז לא היה להחמה יתרון מאותו השנה וכן מפורש בהדיא בה מפרש להלכות קידוש החודש בסוף פ' ששי בג' דיעו' המובאי' שמה שמחשבי' בריאת העולם ואפ"ה שוים בשנת העיבור והיינו מזה הטעם דלא היה יתרון משנת התוהו הזה עצמו ולכך זה חשיב גו"ח אדז"ט והשני חשיב להו לשנת העיבור אז"ו טבה"ז עיין שם והיינו נמי משום ששנת התוהו לכ"ע לא עשה שום יתרון לדעתי והדרא קושי' לדוכתי' למה לדר"א לא היתה השנה שמת בו משה מעוברת וראה זה מצאתי לבאר במאי פליגי ר"א ור"י דאית' בפרשה ך"ה בב"ר בפ' ותנח התיבה אמר ר' יוחנן לא שמשו המזלות. כל אותן הי"ב חודש ר' יונתן אמר שמשו אלא שלא היה רשומן ניכר: לא ישבותו: ר"א ור"י ר"א אומר מכאן שלא שבתו ר"י אומר מכאן ששבתו וכן מצינו בפ' ל"ב סי' ט' ונח בן ת"ר שנה כו' ר"י ור"נ רבי יהודה אומר שנת המבול אינו עולה מן המנין א"ל רבי נחמי' אף על פי שאין עולה מן המניין עולה הו' בתקופה ובחשבונ' ועי' בהרא"ם על זה ובספר יפה תואר ועוד הביאם המדרש לפלוגתת' בפרשה ל"ד (והנ"ל בפי' פלוגתתייהו רוח אחרת ממה שפירשם ביפה תואר) ונראה לי כי הנהו פלוגתאי דאמוראי ותנאי בהדדי שייכי וגם ביפ"ת פירשם בהדדי וק"ל: ובחדא דידהו נאמר כי אליב' דר"י דאמר ששבתו ממש א"כ לא נכנס השנה הזה בחשבון תקופ' ג"כ שהרי להכי קרי ליה תקופה על הקפת המזלו' וסיבובם וגלגלם שמתגלגל החמה ע"פ המזלות בארבע רבעיהן ומאין יהי' יתרון אם כל הגלגלי' שבתו ולא סיבבו וא"כ שנת הדורות בזמן ביאת ישראל לארץ שהי' ב"א תפ"ט הי' ג"כ לפי חשבון היתרונ' שנת י"ט למחזור הראוי להתעבר אכן לר"א דאמר לא שבתו א"כ אף שאינו נכנס לחשבון שני דורו' כדמוכח לי' מקרא טובא גם בש"ס דילן אכן בחשבון תקופות וחשבונות נכנס והיינו הך דאמרינן כיון ששמשו בהם המזלות וסיבבו שהרי לא שבתו הזמני' שהם ע"פ גלגלי המזלות א"כ עשתה הלבנה יתרון באותו גלגל השנה א"כ מן הראוי שלא להתעבר בתפ"ט למניין שני הדורות שהוא ת"ץ לחשבון תקופה ובדברים אלו הדרן למילתא קמייתא שהרי אנן אין מוסיפין למנין התקופ' על שני דורות והיינו כר"י ור"י ס"ל כבעל מגן אברהם כמ"ש:. ועדיין קושי' לדר"א המודעי שהרי א"א לומר שהיתה שנת לידת משה מעובר שהי' בשנת שס"ט שהי' אז י"ג למחזור וא"כ איך יאמר שמת באדר הראשון שהרי לית מאן דס"ל הכי ואיך מילא לו שנתו: איברא מצינו בסוטה דס"ל לר"ח בר פפא שנה שנולד משה מעוברת היתה ואולי איהו ס"ל כמ"ש דלמנין חשבון היתרונות עולה שנת המבול והיה אז שנת י"ד למחזור שהוא ראוי לעבר ולדידי' באמ' שנת מיתתו לא הי' מעובר אבל לרבי אליעזר המודעי קשה ממ"נ דו"ק והנ"ל לעניות דעתי בדרבי אליעזר המודעי דאיהו ס"ל מניסן נברא העולם ומניין שני הדורות מתשרי מנינן כדעתם של חכמי ישראל דאי' שם בר"ה וכדמוכח לי' בכמה דוכתי' והוא משמעו' ר' יוסי בסדר