מעיל צדקה מב

מלבד מי רגלים ולכאורה ששת הסימנים לא מעלין ולא מורידין וממ"נ אם צריך ז' הסימנים כשחסר אחד מהן לא מעלין ולא מורידין ואם לא צריך לכולם מנ"ל להצריך ששה מהם ותו ק' הלשון להולמו וכך ה"ל לכתוב כל הסימנים שמעבירים על הכתם מעבירים על דם החטאת חוץ ממי רגלים אבל חשבון שבעת אינו מדוקדק בלשונו אחרי כי חסר חשבונו ותו ק' מאי דהתחיל לכתוב שמכבסין אותו יפה יפה עד שלא ישאר לו רושם וכל שבעת כו' דלכאורה כל שנעבור עליו בשעת הסימני' אפי' ישאר לו רושם יצא כמו שיתבאר שם בכתם וטומא' בגדי' בפ' ז' מהלכו' משכב ומושב: אלא נ"ל דהרמב"ם פסק דלא כר"ל דס"ל שרוק תפל היה מערבין עם הכל והראי' לזה דלא פסק כוותי' בפ"ט מהלכ' איסורי ביאה והכריחו לזה סוגי' הש"ס בנידה דקפריך לימא מסייע לי' לר"ל וכל מקום שסתמא דש"ס מקשה הכי משמעות דלית הלכתא כוותי' דכיון דלית' שם מאן דפליג עלי' בזה למימר דמקשה לי' לאידך דפליג עלי' וגם דאתי לאשמועינן טובא דליכ' למשמע מני' דמתני' אלא בגריסים וע"כ צ"ל דקושי' המקשה שם אי שמעינן מני' דמתני' דהלכת' כוותי' אי לא ומדדחי לי' ש"מ דלית הלכת' כוותי' ולכן לא פסק כוותי' באיסורי ביאה וכיון דלית הלכתא כוותי' אפילו לערבן באחד מהן אינו רשאי דמה לי ערבן כולם כאחד או שנים מהם ביחד וא"כ ע"כ לית' לדר' אבוהו דקאמר דם חטאת צריך ז' סמנים: וס"ל להרמב"ם דקושי' המקשה שם בזבחים לא היה אלא לדר' אבוהו דאמר דצריך ז' הסימנים ומקשה היאך אפשר להכניסן בעזרה והתני' אלא שאין מכניסין כו' דודאי לדר"ל לא קשה יותר ממתני' כמו שהקשו תוס' שם ותירוצו דלשם דחוק דמהי' תית' שלא להעביר צבע המעיל דאין זה בכלל לא יקרע ומה גם שאינו בדרך השחתה דפסק הרמב"ם דבעינן דווקא בדרך השחתה א"ו דבאמת לא קשה אלא לדר' אבוהו דלשם די"ל באמת האי דמכבסין את המעיל אינו צריך לז' הסימני' דעד כאן לא צריכין ז' סימני' אלא כל שרושם הדם ניכר וכן איתא להדי' שם בהלכו' משכב ומושב שכתב שם ז"ל כל הכתמים הטמאי' מעביר' עליהם ז' סימני' ואח"כ בין עבר ובין לא עבר מטבילו וטהור ומדלא כתב בכל בגדי') שצריכי' ז' סמני' ש"מ דכל שעבר הכתם עד שאין רשומו ניכר טהור הוא וכן מוכח לדעתי בכמה מקומו' בש"ס דהרי בגדים הבאים מרקם שאין עליהם כתם טהורי' דהכי תנן כל הכתמים הבאי' מרקם טמאים ואף שמסתמא אינן מכובסי' בז' סימני' א"ו כל שאין הרושם ניכר בבגד הזה טהור הוא וה"נ לא מקשה כאן בזבחים אלא למאי דאמר רבי אבוהו דצריך ז' סימנים דמשמע אף שרשומו ניכר נטהר בכך ומקשה איך אפשר לעשות כן אבל כל שעובר עד שאין רשומו ניכר סגי בכך לכן פסק דצריך כביסת מים עד שיעביר הכתם ממנו ואין רשומ' ניכר וכ' דמעבירי' עליו כל שבעת הסימני' שמעבירין על הכתם ולא מדינ' קאמר דצריכי' לאלו הסימני' דהרי הקשתי בזה ממ"נ לעיל אלא אמר דרשאין להעביר אותן כדי למהר להעביר רושם הכתם חוץ ממי רגלים שאין מכניסים לעזרה והאי דינא גופא קמ"ל אבל אם ירצה שלא לכבסו בז' הסימני' כלל ויגע ויטריח בנפשו להעביר הרושם ע"י מים לבד סגי אלא דהאי דינא גופא דאין מכבסי' במי רגלים קמ"ל שעדיין לא כתבו הרמב"ם והא דקאמר ז' סימני' לפי שמצינו שם בה' משכב ומושב דקא חשיב עוד סימן הצפון שמעביר טפי מנייהו אלא שאינו מגדר הסימנים אלא מסיוע' העברת הרושם כמו שמסיק שם בנדה צפון צבע נמי מעביר: וזה לי לישוע' כי לקמן בדין ך' כתב בסתם במעיל דהא ודאי כל שמכבסו ומעביר רושמו לגמרי לית דין צריך בשש דסגי בכך וצריך לומר לפ"ז שהיה גירסתו שם בש"ס דלא מקשה לדרבי אבוהו ממאי דקדי' מילתא דר"ל אלא כפשוטו היתה גירסתו שם אמר ר' אבוהו דם חטאת צריך כו' והתני' כו' והכי מוכח שכן הגירסא שם חדא דבאופן זה יהי' מתורץ קושי' תוס' דלא הקשה לדר' אבוהו ותו דלכאורה קשה מאי מקשה דלמא מצוותו בכך דאי סלקא דעתך דא"א אא"כ מכבסין בז' סימני' א"כ רחמנא אמר וכבסתם במקום קדוש א"ו דכל שמעביר הרושם פשיט' דסגי בכך אלא דמקשה לדברי ר"נ משמי' דר' אבוהו היכן משכחת לי' דמעבירי עלי' ז' סימנים דליעול לעזרה כיון דאפש' בהעברת מים עד שיעבור רושמו לגמרי דו"ק: ובנגעים כתב הרמב"ם שהכביסה צריך בז' סימנים דהתם וודאי רושם הנגע נשאר בבגד א"נ התם קולא הוא דרשאי' להעבירו בז' סימנ' ואין זה מעבירו בע"כ: יז נדרשתי לאשר לא שאלוני נמצאתי לאשר לא בקשוני אחרי כי אין האיש אדוני הארץ מורינו ורבינו בביתו ואלי הדבר יגונב לחוות דעתי ואשר