מעיל צדקה לז

בגורלם באותיות שהיה להם אלא אפי' אם אותן השנים שמטילי' גורל מחדש יש להם בגורל השני אותיות פחותי' מהאחרים ד"מ אם מתחילה היה לראובן ושמעון מ' ונ' וללוי ויהודה לשניהם בשוה אות ת' וחוזרי' לגורל לוי ויהודה בפ"ב ויש ללוי ז' וליהודה ח' זכה יהוד' ולא אמרינן שיזכה בעל הנ' דהרי נסתלק גורל הראשון וזהו גורל חדש ואם כי צ"ע בזה: אבל אם האחד בגורל השני' יש לו אות יתר מאלו שנסתלקו בפ"א פשיט' ופשיט' שזכה השני ואין הראשוני' מטילי' גורל חדש כמו שכתבתי ונראה לי שיש ללוי ויהודה הברירה אם רצו הראשונים לזכות אם יש להם אותיות יתרי' מן המטילי' מחדש בגורל שני ורוצים לזכות לפי מה שכתבתי דצריך עיון דאפשר שזכו הראשונים מכל מקום יכולים השניי' לומר לא תזכו עד שיפלו מחדש בגורל השני שהרי בגורל הראשון עכ"פ זכנו אנחנו ואם יש להם בגורל השני אותי' יתרי' יכולים לומר להם עמדו בגורלכם כנ"ל. יא בתוספות סוכה בדף ב' ע"ב ד"ה כר"ז לא אמרי הא דלא קאמר משום קושיא דאביי כו' לכאורה ק' דודאי קושי' דאביי אר' זירא לא הוי כ"א לברר דינו בעושה סוכתו ביני עשתרות קרניים דאל"כ קשה דה"נ שהי' פסולה אבל האי קושי' דאביי שעל רבא קושי' אלימא הי' דמנ"ל דמיעוט רחמנא עושה סוכה למעלה מך' אמה אפי' אם יעשנה ארעי ולמטה מך' אפי' אם עשאה בשפודי' של ברזל כשר ואימא אפוך הוא והי' קושי' אלימא אבל בר"ז ע"כ קרא קאמר ואי ביני עשתרות קרניי' פסול גבוהה מך' מבעי' לאפוקי בקושי' שעל רבא אם נמעוט מהאי קרא מעשה סוכה קבע לא קיימא לפסול סוכה רעועה אפי' אם היה גבוהה מך' ומתני' סתמא קתני דו"ק. יב אשר שאלתני על מה שכתוב הט"ז אשר מצא בקובץ ישן בשם מהר"ר עוזר על בשר ששהה ג' ימים בלי מליחה אם אחר כך מלחו כשיעור מליחה לקדירה והדיחוהו וצלאו שוב מותר לבשל ע"כ אם יש לסמוך עליו בזה במקום הפסד מרובה: תשובה דע כי מ"הרר עוזר הזה שמצא הט"ז ע"י הקובץ הזה הוא המובא בתשובת מהרי"ל סי' צ"א וז"ל בשר שנשתהה ג' ימים מעל"ע בלי מליחה והדחה הורה שלא לאכלו אלא צלי וגם אין לבשלו אחר הצלי ובזה נחלקו מה"רר עוזר ושאר גדולים יש אוסרי' ויש מתירין: וכ"כ רבינו סעדי' בליקוטי' שלו וכן אית' במרדכי שאין לאכלו אלא צלי ואין לבשלו אח"כ אבל בתשובו' הרא"ש משמע שמותר לבשלו אחר הצלי' עכ"ל: וא"כ הו' הא וודאי מדלא בעי שימליחנו תחילה משמע דלאו משום מליחה תחילה אתי לי' האי התירא דמותר לבשלו אחר כך דנימא על ידי מליחה וצליי' כבר פלט כל דמו אלא דסבירי ליה כהנהי פוסקי' דסבירי ליה דמותר לבשלו אחר הצליי' כל בשר ששהה ג' ימים בלי מליחה ולא אסרו הגאונים כ"א בבישול בלי צליי' דמליחה לא סגי להוציא הדם ובזה הא וודאי הכריעו הפוסקים דלא כוותייהו כמו שכתוב הרב ב"י לפחות לכתחילה ומהרש"ל החמיר אפילו דיעבד וכן בתשובת מהרי"ל הנ"ל פסק דלא כר"ע וכן הסכים בת"ה סי' ק"ס וגם בש"ע פסקינן לאסור לכתחילה וה"נ לא מהני לי' מליחה תחיל': ובלי ספק דהאי דנמצא בקובץ ישן דבעינן מליחה והדחה תחילה לאו משום דע"י מליחה וצלייתו אח"כ פולט כל דמו ומותר אח"כ לבשל דא"כ למה לא העתיק בתשובה הנ"ל ג"כ דבעינן מליחה והדחה תחילה אלא האי דבעי האי קובץ מליחה תחילה משום דס"ל דגם לצלי אין מתירין כ"א ע"י מליחה תחיל' כמו שכתוב באו"ה וכמו שהעתיק בד"מ ע"ש אבל באמת אף אם צלאו כך מותר לבשלו כן אחר כך ובזה הא ודאי פסקינן דלא כוותי' וכן משמע בהדי' דאנן ס"ל אפילו אם צלאו אחר מליחה אסור בבישול אח"כ דהרי האו"ה אינו מתיר בתחילה לצלי כ"א ע"י מליחה והדחה תחילה ומתיר לבשלו אח"כ ועכ"ז פסק בד"מ דלא כוותי' וכן משמע מלשון הטור וכל הני הראשונים שכתבו שאין לאכלו מבושל משמע שאין לו שום תיקון לאכלו מבושל ואלו מצאו שום תיקון לא הוי שתקי וכן משמע ממה שהצריך הר"מ מליח' לכל צלי שמבשלים אח"כ כמו שכתב בד"מ ע"ש בסי' ע"ו ואפילו הכי אוסר כאן לבשלו אחר צלי ולכך אני אומר דמליחה הזאת אינה מעלה או מורד' לבשל אח"כ יותר מנצלה כך בלי מליחה כלל ולא טוב' השניים מן האחד אחרי שנתייבש דמו בקרבו וכן נראה ממה שפסק מהרש"ל ביש"ש סי' צ"ח בפרק ך"ה והביאו הטורי זהב דלא אמרינן דמהני מליחה שניי' להוציא מידי דמו יותר ממה שהוציא המלח הראשון אלא אמרינן כל מאי שבכח המלח להוציא כבר הוציא הראשון וה"נ בצליי' אחרי שנאמר שאין כח בצליי' להוציא דמו שכבר נתייבש בתוכו: ותו לא מידי יג ומה ששאלת עוד במחט שנמצא מובלע בעובי בשר הקרקבן ואינו נקוב לא לפנים ולא לחוץ אלא שהיה יותר קרוב לצד חוץ מבפנים ושום ריעות'