מעיל צדקה לד

פי' שם בריוני בורי' עמי הארץ ולכאורה קשה מנ"ל לרש"י לפרש כן דהרי בברכות ובכמ' דוכתי' פי' בריוני פריצי' (כמו בן פריץ שופך דם) ובגיטין רקים ופוחזים והא וודאי דקשי' לי' באמת בזה דמה זו טובה ושכר להתפלל כזה דהרי הו' כתפילת שוא לכך פי' שהיו בורים וע"ה ומחסרון ידיעתם עשו מה שעשו ועל כיוצא באלו הדין נותן להתפלל עליהם כמו שמתפללים על כל מכה וחלי ואפשר דאין משם ראיי' כלל ומי יודע דאיהי שפיר עבדת בזה ואין חכמה לאשה אלא בפלך ומאי דסליק עננא לאידך גיסא מההו' טעמא דלשם דמקרבא הנייתה דעניי' ע"י כמו שמצינו אצל מר עוקבא בכתובות דלא מקליין כרעה דאיתת' וע"כ אמר כאן אי נמי כו' והיותר מתוקן בלשנא הוה ליה לומר ועוד א"ו משום דאיהו גופא הוה מסופק בזה אם עבדת שפיר: והנך בריוני דר"מ בברכות דפיר' רש"י פריצי' מקשה מהרש"א שם על דאמרה ליה דביתהו אלא בעי רחמי עלייהו דלהדרו בתיובת' יש לעיין ע"ז הרי הכל בידי שמי' כו' ויש ליישב וק"ל ונ"ל בישובו כי וודאי כתבנו דלפעמים הק"בה מטה הלבבו' לאיזה הסיבה שיעלה ברצונו א"כ גם כאן היה מקום להתפלל עלייהו דלהדרי כי היכא דלא לצעריני' ובזה יש מקו' לתפילתו של ר"מ שיחזירם השם למען לא יצערו אותו עוד לכן בתחילה אמרה שיסיר מהן יצה"ר אולי רק בעון זה כי היכי דלא לצערינהו ולכך לא בקשה מיד שיתפלל דלהדרו דלכאורה יש להקשות כן ותו י"ל מאי ועוד דקאמרי דהוא פשוטו של דבר ולמה לא התפללה איהי נפשה כמו שעשת' דביתהו דאבא חלקי' בתענית א"ו כנ"ל דלא יאות למעביד כדין ולא דמי' להאי מעשה דסדר תענית ובתחילה לא בקשה כ"א להתפלל שיסיר הקב"ה היצה"ר מהם בחטא זה כמו שמצינו דשבק היצה"ר לכמה קדושים בשביל דמכרזי עלי' ברקיע וכן הסכים. הקב"ה ע"י דאנשי כה"ג כד נכסי ליצרא דע"א אבל להתפלל שיטול מהם כל הבחירה לא משום קושי' הנ"ל ולבסוף דייק' מסיפא דקרא ורשעים עוד אינם פשיטא כו' אלא בעי כלומר אגב דניתן לך רשות להתפלל שיסיר ממך הקב"ה צערם אולי מותר להתפלל דלהדרו מכל וכל כמו שהתפלל דוד הע"ה יתמו חטאים בפתח שהוא מבניין מפעיל כמ"ש ג"כ מהרש"ל שיתום היצ"הר מכל וכל וחשבה דעלי' דידי' רמי' שצערי' דידי' הוא ולכך לא עלה בדעתם להתפלל עלייהו מקדמת דנא הרי נראה מכל הלין דאין להתפלל על הרשעים אשר עומדי' במרדם שיחזירם השם: הן אמת ידענו מ"ש האר"י ז"ל בס' הכוונות ובשער היחודים שציוו' לחכם אחד שיצא בנו מדתו להשיבו בתשו' שיכוון בברכת השיבנו כו' ויאמר יה"ר שתחתור חתירה כו' ותקבל בתשו' את פלוני בני כי ימינך כו' והנ"ל כי ידע שבנו חזר ותוהה על הראשון ולא היה כ"א סיועת תפילת אביו עליו ולשון התפילה משמעה כן הוא שתחתור לקבל כו' האר"י בברכ' על הצדיקים מקשה מקושי' זאת בעצמה וז"ל על מאי שמתפללי' ותן חלקינו עמהם כו' וא"ל שהוא תפילה שיעזרהו השם לעבודתו זה א"א כי האדם בעל בחירה ותמיה לי למה לא קשי' לי' כזה על ברכת השיבנו ובאמת גם שם אינו קושי' כלל כמ"ש מהרש"א בברכות שהוא ע"ד הבא לטהר מסייעין לו שע"י בקשתו הוא בא וה"ה לכלול עצמו עם הציבור המבקשים את פני ה' בזה ואולי קושייתו על תפילתינו לילך בדרכי החסידו' אין בו סיוע מן השמים: ונ"ל עוד בנדון שלנו דאב על בנו רשאי להתפלל דמצינו ברא מזכה אבא וא"כ אין לך צער גדול מזה ומכ"ש שמצינו ג"כ שנענש על יציאתו מדתו והרי זה ממש כמעשה דר"מ שכתבנו: אכן בנדון שלפנינו בשביל אותו התינוק שנשבה עמו רשאין להתפלל ג"כ עליו דהרי משום צער הגוף מתפללי' בעד חבירו ק"ו לשכינה וא"כ מעתה שהו' תינוק אנחנו אביהם של יתו' ומוטל עלינו וע"ז נאמר פתח פיך לאלם ובהיו' שאין תקוה אם לא ע"י חזרת אביו כנודע ע"כ יש מקו' להתפלל גם בעד אביו כדי שלא יטמע ביניהם ואפשר אם יש לזה התינוק פתח תקוה אחרת יש מקו'. לתפילה לאותו פתח ולא על זה: וגם בספר ש"צ בתפילת יום התענית ראיתי נוסח אחת יה"ר שתחתור כו' ואותם קשי עורף החזירם אתה בתשובה בהרהור תשובה שבלבם שישובו בתשובה שלימה כו' ונ"ל כי ספרא דווקנא כתבא להאי נוסח ובכוונה מכוונת האריך להתפלל שע"י הרהור תשובה שבלבם יחזירם השם כי יהי' כאלו פתחו הם בתשוב' שמסייעי' מן השמים וזהו הנוסח הנ"ל להתפלל על כל הרשעי' אף כי יצאו מן הכלל כולו ולא מאמינים שיש אלקות א"א שלא יהרהרו בתשובה ומחשבתם הקב"ה מצרפ' כאלו עשו מעשה התשובה בפיהם ממש דהרי בישראל הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה ואף כי למי שיצא מן הכלל אעפ"י שחטא ישראל הוא בזה וכן בכמה דיני ריבי' וקידושין: והא דמסקינן בפרק הרואה בתפיל' החזרת הפוקרים