מעיל צדקה כו

לי' כמה ימים הם בירושלמי נדה נמי אמר אמתני' דיה חדשה מדלא קתני די' למ"ד יום ואת אומרת כו' שמע מניה דחודש אינו כולל שלשים יום וה"ל לפרש וא"כ ביותר תמוה להרמב"ם דה"ל לפרש מכל אלו הפעמים רבות שהזכיר הדין הזה בספריו ובהל' גירושין כתב דין דימי הבחנ' הזכיר הדין כמניין ימים ולא הזכיר מניין החדשי' שבש"ס אמר ג' חדשים וחשש איהו להזכיר המניין לימי' ומכ"ש בזה דהוזכר בגמ' הדין לימים שיסתום איהו למניין החדשים: הן אמת ידענו שרש"י ותוספות כתבו כמה פעמי' על מה דאמרו יולדות לתשעה אינה יולדת למקוטעין כתבו שכל חדש בני שלשים יום יש לומר דודאי אחרי שהזכירו שם מניין הימים לשון החדשים כולל גם כן החשבון הזה ומצינו ג"כ לפעמים מלת ירח מושאל על חדש החמה לפי מאי דפרשתי כוונת רש"י בסנהדרין דף י"ח ע"ב דאמר שם אמר ר"פ ש"מ שתא בתר ירחא אזיל כו' והאי סוגי' קשי' מאוד האחד לפי פי' של תוס' בהבנת רש"י סוגי' זאת ה' קשי' המובן כאשר הקשו עליהם ותו ק' לפי הבנתם בדעת רש"י דוודאי אין להוכיח מידי דאטו לא נחוש נמי שמפני צינה דתשרי יחוש מלעבר השנה ויקרבנה בימי הקיץ במה שיוכל דהרי חזינן שאמר ביומא ואם הי' כהן גדול זקן או אסתניס הרי שגם חומו דתשרי אינו די לו לפעמים: וקשי המובן בדבר הזה יעיד כי דברי רש"י אינם מתפרשין בפשיטתם בראשונה שרוצה לפרש שתא בתר ירחי אזיל אחר ירחי' הראויי' להיות אם לא נתעברה הולך קור וחום של השנה וצינתו הראוי' להיות במרחשון הוי' בתשרי כשמתעברת והנה אני תמה מיום עמדי להבין דבריה' מנא לן לר"פ להוכיח דאי נמי שתא שמתעברת הוי חום דתשרי בתשרי אפילו הכי לא מותבינן כהן גדול בעיבור שנה דאולי יחוש גם כן לצינת תשרי הראוי להיות בתשרי ויקרב להיות חום דאלול בתשרי כדמצינו ביומא וזה כפול שכבר כתבתי דבר זה: ועוד ק' היאך ס"ד שהקור שראוי להיות במרחשון הוי בתשרי כשמתעברת השנה ואם כן אחר כמה עיבורי' לפעמים יבואו ימי הקיץ בניסן וימי הקור בתשרי: ועוד קשה לפי פירוש' צ"ל מאי שמתרץ הש"ס ותסברא רבנן ארעוות' סמוך אלא רבנן אחושבנא סמוך ורועי בקר אסתוייע' כו' דדברי הרועי' היו שוא וכזב שבאמת אף דמתעברא שתא נוהג חום וקור בחדשים כשנים פשוטים אחרים בחדשים ההם והם אמרו שנר' להם מן הקור שהי' כמות הקר דשבט שמן הראוי להיות אז שבט ואין זה נר' בלשון הש"ס דאמרי ורעוותי איסתועיי' כו' וגם ממשמעו' הברייתא נראה כי כנים דברו בסימנייהו הגם כי רש"י במתק לשונו מתרץ הקושי' הזאת דאמר ומיהו ברוב העיבורי שתא בתר ירח' אזיל וגם זה אינו במשמעו' המתר' שבש"ס דא"כ הל"ל ברוב השנים קאמינ' דודאי אם לפעמים חזינן קור של שבט באדר פשוט שיש לעבר ההיא שתא דאף אם נהי' להיפך מעברן לשתא דהרי רוב השנים שתא בתר ירחא אזיל ואפ"ה מעברין מכ"ש אם נראה היפך מזה וא"כ ה"מ למימר דרבנן סמכו ארעוות' אלא דברוב שנים קאמינ': ותו קשיא דיהי' לכאורה הוכחת ר"פ היפך האמת כי הקור וחום כנראה בחוש לפי קירוב החמה וריחוק' בהקפתה בגלגלה הנוטה מקו השוה והו' לפי מהלך חדשי החמה והוא הנראה בחוש מלבד המקרי שמעכבי' קצת כידוע ועל קושי' התוס' קשה ג"כ מלבד אשר הקשיתי על פירש"י קשה ג"כ על דבריהם אף גם כי תחלת דבריהם הוסיפו לפרש את פירש"י וכתבו דאי בתר חדשי חמה אזלי מה לו לכהן אם נעבר השנה והחזיקו במוחלט לדעת רש"י שאין הקור והחום אזלי בתר הקפת החמה בגלגלה ותקופת' ומיד מקשי' והלא כל מאי שאנו מעברין כו' ומאי איכפי' בזה כיון שאין הקור והחום לפי הקפת החמה א"כ אף שכל כוונתינו בזה להשוו' חדשי החמה לחדשי הלבנה מ"מ החום לפי חדשי הלבנה שהם שמות החדשים וקור של חשון בתשרי והכלל תירוצו של תוס' הוא יותר תמוה כי לפי דבריהם מאי קמ"ל ר"פ ולאפוקי מאי אתי לאשמועינן: והנראה לי לפרש סוגי' זאת אשר לדעתי הי' כן כוונת רש"י בקוצר וצחות לשונו (ואם כי נראה ממה שדוחק עצמו בדיבור ורבנן אחושבנא כו' שלא כיון לכל מאי שפרשתי מ"מ מקצת כוונתי נראה קצת בפירושו למדייק בי) וזהו דרב פפא רצה להוכיח ממאי דאין מושיבין כה"ג בעיבור שנים מפני הצינה ש"מ דהשנה עם קור וחום בתר ירחא אזיל כלומר אחרי חדשי החמה ומילת ירחא פירושו על חלקי שנים עשר שבשנת והקפת החמה והוא מלשון ירח ימים וקמ"ל ר"פ שנהגת השנה בקור וחום אינו הולך אחרי שמות החדשים ניסן אייר כו' שיהא תמיד ניסן כו' בשיוויה' בקור וחום זולת המקריי' והיינו ע"פי הסברא כי הוא מהנהגתו יתברך שמסכים עם מה שעושין ב"ד של מטה וכפי אשר יקראו לשמות החדשים כן יהי' וכן יקום ק"מל דלא אלא לעולם הוא לפי מהלכו בגלגל