מעיל צדקה טו

א נשאלתי בראובן שנשתדך לישא בת שמעון ולראובן אח והוא אילם כדאמרינן אינשי דאשתקל מלולי ושמעון מעכב עליו הנשואין באומרו ששעבד את עצמו בתנאי ולהשתדל לו שטר חליצה וזה אי אפשר לו שהרי אחיו לאו בר הכי הוא דחליצתו פסולה ושאל השואל אם יש תקנה לזה כמו שמבואר בשלחן ערוך אבן עזר בהלכות חליצה גבי יהודי היוצא מדת יהודים לאמונה אחרת עיין שם מהרא"ש ברין שמתנה בשעת קידושין שאם תפול לפני אחיו היוצא מכלל דת היהודי שלא יחולו הקידושין למפרע אם נאמר גם כן בכהאי גוונא לפסוק הכי להתנות או לא ובספר נחלת שבעה כתוב כן בפירש דמהני תנאי בכהאי גוונא אם יש לסמוך עליו בזה כיון שכתב דבריו בלי טעם וראי' עד כאן: תשובת אדוני מ"ו הגאון מוה' אברהם ברודא נר"ו תשובתי כגון זה שאילה וזו צריכה לפנים כי מעולם פקפקתי גבי יהודי היוצא מדת יהודים לאמונה אחרת להתנות בזה ולבי נוקפו כשבא מעשה ואף שכמה פעמים עשינו מעש' בכהאי גוונא כפסק הרב בהגה"ה אלא ששם יש צד להתיר שבלאו הכי יש גדולים ראשונים שפסקו דאין צריך חליצה כלל גבי יהודי היוצא מדת יהודים לאמונה אחרת ומעשה באחד שנאבד לו אחיו והותרנו גם כן על פי התנאי' הנ"ל וכמו שכתב הבית חדש ושם הו' ידים מוכחת שכבר מת או שהימר דתו לכן הותרנו גם כן על פי הטעם הנ"ל ובאמת גם על זה פקפק הרב הגאון מהרר שמואל ר"ח רבי ישעי' ז"ל שהיה אב"ד בק"ק פ"פ דמיין אבל לא נתגלה לי טעמו ואפשר שטעמו היה כהאי גוונא דדווקא גבי יהודי היוצא מדת יהודים לאמונה אחרת שיש לסמוך אדברי האומרים דאין צריך חליצה כלל אבל בשאר מקומות הבו דלא להוסיף עלה אבל באמת מעשה שהיה כבר היה באופן הנ"ל כמו שכתבתי ועתה אבא לבאר הדין מה שיש לפקפק על זה ואם אין להתיר התנאים הנ"ל אם לא בצירוף דעת הגדולים דאומרים שאינו זקוק לחליצה לפני יהודי היוצא מדת יהודים לאמונה אחרת או אם יש להתיר בלי שום צירוף טעם אחר ויש להתיר בנדון דידן גם כן: הנה מהרא"י בת"ה כתב וזה לשונו להתנות בשעת קידושין שלא תזקק לייבם כשתפול לפניו וצריך עיון בדבר דבמרדכי פרק הפועלים מייתי ירושלמי דמתנה על מה שכתוב בתורה תנאי בטל כמו אם מתי לא תזקוק ליבום אמנם בתלמודא דידן לא משמע הכי מדפריך בפרק הגוזל אלא מעתה יבמה שנפלה לפני מוכה שחין תיפוק בלי חליצה דאדעתא דהכי לא קדשה נפשה וכו' והבית יוסף כתב על התנאי הזה נשתקע הדבר ולא נאמר והרב בעל המפה כתב בדרכי משה ע"ש מהר"י ברין להתנות בשעת קידושין שלא יהיה קידושין למפרע וכן פסק בשלחן ערוך והבין הרב דהת"ה והבית יוסף לא איירי אלא התנאי שלא תזקוק לייבום אבל לא דברו מזה שאם מתנה שלא יהיה קידושין למפרע ואפשר שהם מודים בזה וכן האריך בזה בספר נחלת שבעה והשיב על הב"ח שהבין דברי הת"ה שאיירי גם כן בעניין התנאי שכתב מהר"י ברין ולשיטתם צריך לומר דהת"ה הבין דתלמודא דידן דאמר אדעתא דהכי לא קדשה כלומר כאלו התנה שלא תזקוק לייבום מדכתב הת"ה דתלמוד דידן לא משמע הכי מדפריך בפרק הגוזל אלא מעתה כו' ע"כ הבין הת"ה דגמרא איירי גם כן בכהאי גוונא כאלו התנה שלא תזקוק לייבום דאי הוי מפרש להגמרא בתנאי מהר"י ברין דאדעתא דהכי לא קדשה נפשה שלא יחולו הקידושין אין כאן מחלוקת בין תלמודא דידן לירושלמי כמו שכתוב הנחלת שבעה אלא ע"כ דהת"ה הבין דבפרק הגוזל ג"כ איירי בכה"ג שאדעתא דהכי לא קדשה שתהיה זקוקה לייבום ואני אומר שזה אי אפשר לעלות על הדעת לפרש הגמר' כן דא"כ קשה אמאי קאמרי תיפוק בלי חליצה אמאי לא נימא דאדעת' דהכי לא קדשה שתהי' זקוקה לייבום לפניו ונכפהו לחלוץ כיון שאינה זקוקה לייבום וודאי כופין אותו לחלוץ כמ"ש בסמוך אלא וודאי פשוט דאי אפשר להתנות בכה"ג אלא שאדעתא דהכי לא קדשה נפשה ולא חלו הקידושין למפרע לכך נפקת בלי חליצה כיון שאין כאן קידושין אבל אם נפרש על תנאי שלא תזקק לייבם מ"מ חליצה מיהו בעי וכפינן לי' לחלוץ מיהו אפשר לדחות ולומר דהכי פירושו כי בלאו הכי צריכין ליישב מאי דאמר אלא מעתה וכו' תיפוק בלי חליצה הא אמרינן בריש יבמו' אר"א מנין ליבמה שנפלה לפני מוכה שחין. שאין חוסמין אות' וכו' ופי' רש"י שכופן אותו לחלוץ א"כ קשה מאי קאמר תיפוק בלי חליצה שהרי כופין אותו לחלוץ וכן הוא בטור סימן קס"ה כל היכי שגבי בעל כופין אותו להוציא ביבם כופין לחלוץ א"ו פשוט דה"פ אקרא קא קשי' לי' ל"ל קרא סמיכ' שאם נפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה פשיטא נדע שכופין אותו לחלוץ דא"לכ תיפוק בלי חליצה דאדעת' דהכי לא קדשה א"ו כופין אותו לחלוץ ובלי קרא נדע ומשני טב למיתב כו' לכך צריכין קרא שאין חוסמין אותה ומזה הפי' יש