מעיל צדקה קמ

דק ולא נכנס בעומק וגם לא מצאה עליו רושם דם ודעת מכ"ת להתיר כי חשב אותו הנקב פי ווריד כאשר ימצא בספרי הרופאים שיש שריג א' המשתרג למקום הזה ואפשר שיוליך דם ומותויי השחורה לשם ואף שאינו נפתח בכל הנשים עכ"ז ימצא כן לפעמים עכ"ת ד' פח"ח: לא כן אנכי עמדי שלא יהא כח נקב קטן זה שלא ידענו מה הוא יפה מאותה ששינו במשנתינו משל משלו חכמים באשה החדר והפרוזדור והעלי' דם החדר טמא דם העליי' טהור נמצא בפרוזדור ספיקו טמא וכו' ובגמרא החדר מבפנים והפרוזדור מבחוץ ועליי' על שתיהן ולול פתוח בין עליי' לפרוזדור וכו' אנא נמי הכי קאמינא מן הלול ולפנים וודאי טמא מן הלול ולחוץ ספיקו טמא והכי קיי"ל וביחוד אנן דלא בקיאין האידנא דהכל טמא לכ"ע הא קמן דאף שיש נקב בוודאי מן העליי' לפרוזדור ודרך העליי' להוציא דם לפרוזדור לפעמים אפ"ה אזלינן בתר מקור כיון דרוב דמים מצוי' בו דהא אביי מוכח מהכא בפ' לא יחפור דקיימ"ל כר' חנינא דאמר רוב וקרוב הולכין אחר הרוב וכתבו תו' והרא"ש דאפילו בקורבא דמוכח הולכין אחר הרוב שמע מינה דאף דבעליי' בודאי איכא דם אפ"ה אזלינן בתר מקור כיון שדמו רב מדם העליי' דאל"ה לא מסייע לי' מתניתין מידי דהא ר' חנינ' מיירי בדאיתא לההוא מידי בודאי בקרוב נמי כדמוכח משקלא וטרי' דפ' לא יחפור אלא דברחוק יש בו הרבה ממנו ואם איתא דבעליי' איכא למימר זמנין דלית בה דם כלל מאי סייעתא ואף את"ל דבמקור נמי זימנין דלית בי' דם וסייעתא דאביי בהדרגא והו' כי היכי דבתרווייהו אין תדירין אזלינן בתר רובא הוא מן הדין בתרווייהו תדירן: מ"מ שמעינן לנדון שלפנינו שלפי דברי הרופאים אף אם האמת אתם הם מודים שאין שרוג זה תדיר בדם אלא לעתים מזומנים דאין כחו יפה לדחות דם המקור שהוא רוב ואין ספק שדין משנתינו שוה בין בשעת ווסתה בין בשלא בשעת ווסתה יש כאן מקום תימא על הסוברים דביש לה מכה באותו מקום ומכתה מוצאה דם אף שאינה יודעת אם דם זה בא מן המכה תולה בה בלא עת נידתה ואמאי הא מסתמא דם המקור רב מדם המכה ובאמת שבגמרא אין הכרח לדבר זה דלא אשכחן בגמרא רק אמר ואם יש לה מכה תולה במכתה אלא לברואה מחמת תשמיש דהתם טעמא רבה אית בי' דאין דרך דם המקור לבא מחמת תשמיש אדרבא דם המכה שכיח טפי לבא מחמת תשמיש או מחמת חיכוך האבר עצמו במכה או מחמת פגישת הזרע היורה כחץ ופוגע במכה והיא מתגלע ומוציא דם: ובפ' כל היד דאמרינן הרואה דם מחמת מכה אפילו בתוך ימי נדתה טהורה התם בברי לה דהך דם מן המכה שותת ויורד אבל בבודקת ומוצאה דם על עד הבדוק לה אף אם יש לה מכה בחדרי בטנה אין לנו ראיי' מפורשת בתלמוד שתהא תולה בה: אלא שיש לנו ליישב דבריהם כיון דמכה זו יש בה וודאי דם הוי' לה היא מצויי' ותדירה לזוב שלא בשעת ווסתה יותר מהמקור דהמקור אינו מצוי לזוב שלא בשעת וסתה מדהדר בי' רבא ממאי דאמר מעיקרא רוב ומצוי קאמרת ומוקי' לי' ברוב לחודיה ש"מ דשלא בשעת ווסתה אינו מצוי הא מיהא לית להו להפוסקים ראיי' לסברתם זאת מהגמרא ותיובתא דהפוסקים הסוברים דאפילו באין ידוע וודאי שמכתה מוציאה דם תולה בה דמה כח מכה זו יפה מכח העליי' שדמים לה ויש לה פתח פתוח לפרוזדור ואפ"ה אין תולין בה וצ"ע ורואה אני הדברים ק"ו בנדון שלפנינו: ועוד שאפשר לומר שנקב זה היינו פתחה של עליי' ואם ידבק בכל הנשים ככה ימצא בהן ואף בהאשה ראשונה שהעידה האשה החכמה שמצאה דם בראש הפתילה שהכניסה בחור ההוא אומר אני שאין מטהרין לה בעבור זה דם שהיא רואה דלא דמי למכה שאף בחור ופתח העליי' אם תכניס בה פתילה תמצא דם ואעפ"כ אין תולין בה דם הנמצא בפרוזדור ואפי' שלא בשעת ווסתה כאמור: וגם סימנים הללו וודאי מודים שדם מקורה הוא ואין ספק ואפשר שכתב מעכ"ת מוציא מידי וודאי שסימנים הללו אנו רואים בה בודאי בזמן ווסתה: ועוד דלא יהא אלא ספק שקול כיון שהוא בזמן ליבונה באותה שאמרו כל ספק נגעים עד שלא נזקק לטומאה ספיקו טהור משנזק' לטומאה ספיקו טמא אף זו כיון שהיא צריכה שבעה נקיים וספק הם נקיים ספק אינן נקיים העמידנה על חזקתה ואין כאן נקיים: ואין זה ענין מוצאה כתם דאיכא למ"ד דאף בשלשה ימים ראשונים תלינן במאי דאפשר לתלות דכתם שאני שאינו אלא מדרבנן לאפוקי זו שלפנינו רואה היא ומחמת איכות ומהות הדם שהוא כעין נקודים שחורים אין להקל שאין לך אלא מה שאמרו חכמים המפלת כמין קליפה כמין שערה כמין עפר כמין יבחושים אדומים תטיל למים אם נמוחו טמאה ואף אם יאמרו הרופאים שאינו מן המקור או מחמת מכה אין משגיחין בהן לסתור משנתינו ומה שיש לדקדק בזה הארכתי בספרי אשר כתבתי והדפסתי פה מחדש