מעיל צדקה קלא

קושי' הגדולה שהקשו תוס' כי גם הרשב"א בחידושיו העלה חרס בידו לתרץ קושייתם שם והנ"ל בזה דלא קשה מידי דוודאי קודם בישול בעי קריעה משום שיש לחוש לבישול בשר בחלב ואכילתו לכתחילה ומיהו בדיעבד מותר וע"כ צ"ל דלא קפדינן אלא לכתחילה דמחזי כבשר בחלב גמור ומתחלף בו וכן אכילתו אחר שנתבשלו יחד אתי לאחלופי בבשר וחלב גמור ובדיעבד שרי ע"כ משום דלא גזרו כ"א לכתחילה ולכך אחר שכבר נתבשל כך אפי' קריעה לא בעי שהרי כמו שיש להתיר הכחל ה"נ יש להתיר החלב בפני עצמו דשניהם לא נאסרו אלא דלכתחיל' בעי קריעה משום גזירה וע"כ לא גזרו כ"א על הבישול כחל אטו בישול שאר בשר בחלב שהוא דאורייתא ואפשר נמי חשו על אכילתו לכתחילה דהיינו שלא לבשלם יחד שיורגש בעת אכילה שנתבשלו הבשר והחלב יחד ויבואו לאכול גם שאר ב"בח שהוא דאורייתא לאחר בישולו אבל אחרי שכבר נתבשל שהתירו דיעבד כל אחד בפני עצמו תו לא חשו על זה שיאכלם יחד שיבואו לאכול גם שאר בשר וחלב יחד דהרי אין זה איסור תורה אלא שמא יעלה אותם במחבת רותח וה"ל זה כמו גזירה לגזירה דו"ק. נט שאלת עוד על אודות אשה אחת שבדקה עצמה תוך ג' ימים של נקיית' בעד שאינו בדוק ומצאה עליו כתם פחות מגריס והוא עגול אם יש לתלות במאכולת דשכיח או נאמר דע"כ לא הקילו התרומה והמרדכי בכתם פחות מגריס תוך ג' ימים אלא במצאה בסדין או בכתונתה שא"א להזהר כמ"ש הת"ה סי' רמ"ט אבל עד איהי דאפסיד אנפשה לא. דע כי לא מצאתי מזה בספר מפורש תשובה ואין כוחי עתה לחפש אבל מסברא אני אומר שתולה בכינה ולא אמרינן דבעינן שבעה נקיים ברורים אלא בכתם גדול אבל בכל מאי דתלינן בכינה כיון דעכ"פ לא תטמא מכתם קטן כזה הנמצא בחלוק' וסדינה ה"נ בבדיקה בעד שאינו בדוק לה אחרי שהורגלו בכך לטהר סדיני' כזה ה"נ דכוותי': ועוד אני אומר הטעם שאנו מטמאי' ג' ימים הראשונים כל כתם. אף דאיכא למיתלי במכה שבגופה או בימי נידתה (לדעת הש"ך סי' ק"ץ כמו שאנחנו תולין בזה בכתם הנמנא לה כשהי' בחזקת טהרה היינו משום דה"ל ספיקא דשכיחי טפי בדמי' ובחזקת מעיין פתוח והי' טמאה וטפי איכא למתלי בה ממכה שבגופ' ולפחות הם שוים אבל כתם כזה מצוי טפי להיות מן הכינה דאין לך סדין שלא יהי' עליו אלפים טיפי' קטנים ממאכולת א"כ מ"ש שא"א לה להזהר כלומר שזהו מעיד על ריבוי אלו הכתמים א"כ ה"נ בזה שקרוב טפי לתלות במאכולת אפי' בעד שבו בודק': ועוד תדע שכל אותן הבודק' בעדי' שאינם בדוקי' הוא מחמת שכחה ואונס שאין לה אחר באותו פעם בחושך באישון לילה והרי זה דומה לסדין שלה: וקצת ראי' לזה מהש"ס דף י"ד דאמר לו ר"ח לרבי אי אתה מודה שצריכה כגריס ועוד (ופירשי' כדאמרינן בהוראה כתם דעד גריס יכולה לתלות בדם מאכול' ולכאורה מנ"ל לר"ח שהרי מאי דתלינן בפ' הרואה בדם מאכול' משום דלדברי רשב"ג אין קץ שאין לך אשה טהורה לבעלה שאין לך מ"ט שאין בו כמה טיפי דם מאכולת וא"כ בפלוגתא ר"ח ור' דמיירי בעד בדוק דאיכא למימר ה"ל להזהר ליקח עד בדוק לה מנלן לומר דבעינן גריס ועוד א"ו אחרי שמקילין במ"ט שנמצא בו כתם כזה ה"נ בזה כנ"ל וכיון דהאי דינא דג' ימים הראשונים גופא חומרא בעלמא הוא ורוב הפוסקים לא הזכרוהו הבו דלא לוסיף בי' ועוד כיון דהתרומה והמרדכי והגמיי' לא הזכירו להחמיר בג' ימים הראשונים אלא לעניין תליי' בחבורה או מכה ודם ציפור משמע שכל תליי' המאכולת תולין וכן מצינו ג"כ שתולין במאכולת אפי' אם אין תולין בדבר אחר כמ"ש רמ"א בתשוב' סי' צ"ז הזכרת לך ממנה כבר בתשוב' והרי שהרב רמ"א למד מזה שכתב הת"ה לנדון שלו אף גם שהיינו יכולים לפקפק בזה דש"ה דא"א להזהר א"ו דל"ד משום דא"א להזהר לחוד מקילין אלא שכל תליי' המאכולת הו' מצוי מאוד לכך לא הזכירו אלא שאין לתלות במכה ודם ציפור והרב בעל ת"ה לנדון שלו כ"כ לרווחא דמילתא דבהא וודאי כשירה דאל"כ אין לך אשה כו' וכן נהגו בעלי התשוב' בהרב' מן המקומות ודי בזה לע"ע ואם יש לך להשיב עלי הודיעני אולי משגה הוא לפני והאלקי' אמת ינחני בדרך אמת להשיב לשואלי דבר' אמת למען שמו: ס שאלת עוד על שנמצא כתוב בס"ת פדם ארם במ"ם במקום נו"ן ונסתפקת אם יש לדמותו למ"ש בתש' צ"ג סי' קי"ט במגרשיהם