מעיל צדקה קכט

נד שאלה בס"ת בפ' בלק בפסוק לכה ואקחך אל מקום אחר הי' כתוב לך נא בלי ה"א וכף פשוטה כמו הראשון לך נא אתי אל מקום אחר ואף כי לפי תשובתו הראשונה דמחלק בין הנרגש במבט' וכאן לא נרגש ודומה לחסר וייתיר מ"מ אפשר יש לפסול מטעם שהי' ראוי להיות כפופה ועשא' פשוטה כמה דאיתא בפרק הבונה ולא מצאתי האי בריית' מועתק' בפוסקים ונפשי משתוקק להורות לי המקום והדרך: נה עוד בפרשת ואתחנן לא תנסו את ה' אלקיכם הי' כתוב אלקיך כדת מה לתקן אם לקדור השם כמו ששמעתי הנהגת אמ"ו שפוסק לקדור השם עם איזה תיבות לפניו או לאחריו או אם יש לעשות תיקון הבא בס' עבודת הגרשוני סי' צ"ה בדומה לזה שאפשר לעשות מכף פשוטה כפופה דעלוי מעלי לה ואח"כ לגרור הקו הנמשך למטה או לא מפני שאינו דומה לשם כיון דמתקלקל האות שעדיין לא נגמרה הכף כפופה עד אחר גרירת הרגל ע"כ: תשובה על מאי דשאל מאתי בעניין חסרון הה"א דלכה כו' דע כי אני מדמה דבר זה לחסירות ויתירות שאין מוציאין אחרת וע"פי הכלל שכתבתי לך כיון שאינו נרגש במבטא ואי משום כפופה שעשאה פשוטה שהוא פסול היינו במקום שאין ספק להיות כפופה כגון באמצע או להיפך שעשה בסוף תיבה כפופה במקום פשוטה אבל במקום הזה כיון שחסרון הה"א כשר מפני המסתפק בו כמו בכל חסרו' ויתירו' א"כ גם פשיט' כפיפתו כשר ממילא שעיקר התקנה לא הי' אלא לפשוט בסוף תיבה ולכפוף באמצע' וכל שמותר לחסר הה"א גם מפשיטתו אין לפסול ואף אם נמנו במסורת שראוי להיות כפופה וה"א בסוף דע שאין אנו עושים חשבון כל כך ממסור' אף כי כתבו תוס' בכמה מקומות לסמוך על המסורת אף נגד התלמוד שלנו וכבר הארכתי בו בקנטר' מאורי אור ותדע לך שהרי על הרוב נמנו כל חסירות ויתיר' במסור' הגדולים והקטנים וע"כז הסכימו שאין לפסול שום ס"ת בשביל חסיר' ויתיר' ומסתמא גם הראשונים מצאו להם מסור' מקובל' וע"כז גזרו אומר שאין אנו בקיאין בחסיר' ויתיר' כדאיתא בקידושין ומה נענו אנן בתרייהו שכבר נשתכחו מאתנו גופי התורה: ואם כי יש לפקפק באלו הדברים עכ"ז כתבנו הנ"ל ע"ד ומיהו צריכה תיקון ע"פ הסכמת הספרים המדוייקי' שלנו אלא שאין להוציא אחרת ומה שנסתפק' בבריית' דפרק הבונה דע שלהלכה נאמרה והעתיקוהו הר"אש בפ"ק. ובענין קידור השמות נהגו ע"פ אמ"ו לקדור שם הנכתב בטעות אף כי החמיר הר"י בן הר"אש כמ"ש הרלב"ח ע"ש בתשוב' סי' ב' ונ"ח אין זה כ"א זהירת בעלמא אבל מן הדין הבאתי ראיי' להתיר וכ"מ במס' סופרים בהדי' מהטב השני ופירשו המפרשים שהוא לשון קידור כמ"ש הב"י: אבל לעשות כמו שכתבתי לתקן מכף פשוטה כפופה א"א מכמה טעמים האחד שהרי יצטרך עכ"פ לגרור הקו המתפשט למטה. ועוד יראה כשירצה לעשות מתחיל' הכפיפה ואח"כ למחוק הקו יהי פסול שיראה כחק תוכ' שהרי צריך להיות עגול מאחורי הכ"ף כמדת כף כפופה לבל תתראה בי"ת: ועוד כבר עמדתי על מ"ש בספר עבודת הגרשוני ואין אני מסכים עם דעתו שאסור למחקו גם תוספתו לעשות מן הכף מ"ם סתו' מחיקה מקרי וגדולה מזו כתב בתשוב' מ"ע סי' ל"ו דלכתוב דל"ת למעלה מן השם לעשותו יהוד' מחיקה מקרי וכן משמע בתשוב' רשב"ץ הביאה בספר ב"ה בסי' רע"ו שצוו' למחוק כס ולהרחיב הלמ"ד ולכתוב כס ע"ג בין שני התיבות הרי אפי' אם אינו נוגע בקנה השם אלא אם הי' מדחיק לו כם בתיבה א' הי' בכלל מוחק השם וה"נ ולמ"ש אתה א"צ בכל זה דודאי מחיקה במקצת מן האות מחיקה מקרי והאמת כי בנטפלי' אל השם לא כן עמדי והארכתי בו אבל לא מלאני לבי למעשה עד כי יסכימו עמי מוראי הדור ובעת בואך לשלו' אדבר עמך פא"פ: נו אשר שאלת בס"ת כתובה וירא וירא בסוף שיטה וחסר ביניהם תיבת בסבלות' והגיה הסופר והתחיל לתלות תיבת בסבלות' קודם וירא הראשון ודימה מכ"ת נדון זה למאי שכתב הב"י בספרו ב"ה סי' רע"ו בשם הרשב"ץ ץ דמותר לתלות שיטה וכו' ול"נ שאין הנדון זה בדומה למאי שכתב שם להכשיר דש"ה שניכר הדבר שהוא ניכר ששייך לאותו השיטה ולחסרון ההוא מפני שאפשר שהי' נוהגין לתלות