מעיל צדקה יב

והנה אחרי כל הבא בדברינו מהרפתקא' וחילופים דעדו עלינו מן הראוי הי' למנוע מכתוב דברים בסידור הראוי להדפיס פן יבואו בידי הבאים אחרינו וידפיסו אותם ויהי' לאגורת כסף כוונתם ועל זה נאמר והצנועי' מושכים ידיהם ועל כל זאת סדרתי הדברים ממה שלמדתי בימי חורפי פסקים שבאו לידינו להלכה למעשה ואמרתי בזה יצאתי ידי כל ספק לכתוב בתחילתם שעדיין אינם מצורפים להנתן בדפוס ואם אזכה שאצרפם באמת ויהיו ראוי' להוראה אפשר שלא אמנע מהן הפירסום על ידי עצמי או מבני או מי שירצה לזכות בהן אכן בתנאי שלא יזכר שמי עליהם ואולי יהי' בזה קצת תיקון הקלקולים כאשר לבבי יבין אבל למנעם לגמרי לא רציתי שגם הראשונים הקפידו שלא ישכח דבר אחד ממשנת' ושיאמר דבר בשמם ואני חושב גם כי לא ידעו שם המחבר יזכירו שם הספר בשמו ויאמרו על מחברו גם ברוך יהי' וקראתיו מעיל צדקה כי חשבתיו לצדקה כ' נפתלתי לחבר ולדבר בדברי תורה כן אזכה לחבר ספר אשר עם לבבי לפני ולפני הילדים אשר חנן אלקים אותי ללמדם ספר תורת אלקים אמן וכן יהי רצון בשנת ע"ת לחננה כי בא מועד