עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמעיל צדקה

מעיל צדקה יא

Meil Tzedakah 11 · מעיל צדקה · free full Hebrew text

Open in the reader →

היתה התורה עטרת תפארת וצניף מלוכה להוגיה ומגדלתו ומרוממתו על כל אדם והכל מתברכים בבעלי התורה כי היו כמלאכי אלקים כא' מצבא מרום: והיה כל אחד מכיר מקומו ומודה על האמת על כן למדו מכל זולתו הגדול ממנו וזכו להיות חכמים גדולים כי למדו כל ימיהם מגדולים מהם עד שלא נשאר לה קטן וגדול שלא שמעו מפי רבם ומהם מי שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם וכן זכו תלמידיהם אחריהם להרבות תלמידים לעשות נחת רוח ליוצרם ואחרי כי נתמעטו הלבבות ויראת שמים. אזלו ונתמעטו השקדני' נעדרו החכמו' ונשכחו התורו' ונתרבו הדיעות ונחלקו התלמידים ושארי חכימי' למהוי כספרי' כו' ונתרבו הצרות עד שלא מצאו ידיהם ללמוד כל צרכם ולא למדו כ"א ההכרחי לקיום המעשה והקבלה שבע"פ בצורך תרי"ג המצוו' שצוונו ה' ב"ה וגם באלו המצוו' נתדלדל לימודם כ"א בהנהוג' כמ"ש בשית' לא מצינו: ומאז הוחלנו חלנו כמו ילדנו כי התחילו החכמים להנות מלימודם בתורה וחיתה נפשם בגללה כקורדם כקול מיני' ועוגב בסוד משחקים לישב בראשי קרת להרבות שכר ולקבל פרס קמו נערים מנוערים ותלמידים מצוערים כל הרוצה ליטול את השכר יושב ודורש הדיוט קופץ בראש לקלותו וחמדתו במדומ' והתלמידים בורחים והולכי' איש לאהלו כי מה להם לעצבי' שטי רהבי' הנעשים בשביל כסף ותהי האמת נעדרת מכל וכל כי הרב לא שימש כל צרכו ולא ידע התלמיד מאין רבי לא שנו ר"ח מניין ובאלה ועוד לו שמשו הדורו' עד כי לא יבושו כי יעמודו נערים קטנים אשר עדיין לא למדו ולא לקחו מוסר ובהבלי הילדות ידיהם עסקניות ועדיין בטיב לשון הקודש לא ידעו ולא יבינו ע"כ יצא משפט מעוקל מלפני כל יודעי: ועוד הוסיפו סרה כי נגדעה קרנו' התורה לפני עמא דארע' אחרי יראו כי יעמדו הורים ומורים סכלים ונמהרים עוללים לא ראו מאורי' מה שלא יעשה שום אדם בעסקיו בדרך ארץ ומשא ומתן למסרם לחרש שוטה וקטן ויתפאו דברי' אשר לא כן על התור' שאינה כ"א מוסר והבלים והיה כעס ככהן ספרי' כעמא דארעא חוגר כמפתח מתפלל ונמצא שם שמים מתחלל וכי יזקין בעפר גזעו ועש' כמו נטעו תלמידיו ותלמידיהן אין חכמה ואין תבונה בחשיכה יתהלכו ונער קטן נוהג בהן וגם יד ה' היתה בנו להתם חטאת ולכלות פשע ונתקיים בנו קללת ישעי' מכל וכל והעמיד עלינו שרי מסים למען ענותינו קטני' שבנו והצליחו והגדילו וברוב עושרם מקבוצ' ממון שאינו שלהם יתהללו ויעשו להם חבור' כל איש שוגה ופתי ומאז תבו חכימי' דאזלי מתנוול' דומן לאדמה וחפרה הלבנה ובושה החמה כי יפירעו העסמן התורה והעבודה כי צוררים הם לה בנכליהם להעמיד דייני' ורבני' אשר חכמים בעיניהם גברי דכוותייהו הולכים בדרך אתם בניהם וחתניהם: וזה פרי מעשיהם בחושבם לשום שאירתם בארץ ויחברו ספרים במדרשי הפסוקים ופירושים ובפסקי' ויעשו כווני' דמיונ' כוזבי': ומה ישרו דברי הישר מקנדיי' ז"ל שמלאכת הדפוס קלקל התור' שמלפני' היתה זאת בישראל להיות הספרים נכתבים בדמים יקרים מידי הסופרים ולא היו קונין כ"א הערכי' המועילי' ומעצמן היו ספרי שוא מתבטלי' משא"כ עכשיו שרבים מעמי הארץ מתיהרים מוציאן ספריהם לאור ומעקשים למישור למען קראו בשמותם עלי אדמות בהקדמו' והסכמות הרב הגדול או הגאון מקום תחנותם למושבותם לא יבצר מהם כל מזימתם: (ולדעתי יהי' פירוש הפסוק על כוונה זאת ירהב"ו הנער בזקן מלשון גאוה וגאון כמו הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבוני) חבל על דאבדין דורות הראשונים חשבו לתקן שלא יודפס שום ספר בלי הסכמה ומסיבות הזמן נתהפך כחומר חותם ותהי לתקלה תקנתם כי מי יעיד על המסכימים אם נאמנו עדותם ואם המה כדאי לברך ערבך ערבא צריך: ואני אם אכתי לא קשאי אקרא אליכם אישים ראשי אלפי ישראל עירין וקדישין בהיות עדותכם נאמנה לא תזלו בתר אומדנא לראות מעט מזעיר בספר הנסכם מעל ידכם ומן הראוי ללמוד רוב הספר בעיון או דיתמחי גברא בעינכם: ומכ"ש בפוסקים ששורת הדין נותן האחרונים פוסלים הראשונים נמצא הנדפסי' באחרונה צריכים בדיקה במקומות שהשיגו על דברי הראשונים ומרגלא בפומא דרבותי על המחברים בפירושי המדרשים הלוואי יהיו מחשים ואני מתעצב להבא והנה ימים באים ותקראנה כאלה גם לספרי הפוסקים החדשים כאשר עיני ראו באלו הנדפסים בקרב שנים ותבה מכעס עיני באין ידי לאל: ובלי ספק כי חרפו עקבות משיחנו ומזרי ישראל: ואם כי ההכרח בפסקי' החדשים שלא ימצאו בדברי הראשונים או שנסתפקו לפסוק באיזה מהם שנחלקו בו הראשונים וודאי צריכין אנו לעמוד עליהם איך נפסוק למעשה וצריכין חכמים חכמים וידועים שיפסקו יכריעו בדבר ויסכימו עמהן ישרי הדיעה אשר בזמנינו וצריכים ברירה גדולה לידע הישרים בלבותם כי אינו מועיל לנו מקומו שנתקבל לרב בקהל קטן או גדול אחרי הוסג אחור משפט ונעדר האמת מן המקבלים ומי שמעיז פניו ומתתחבל בתחבולותיו ומי שיש לו אב ומשתדלי' בעדו והשואל חלקו בפיו ובשפתיו ולא יחתו מריביו להם לבדם נתנה הארץ למורשה: ויותר מזה כי רוב המקבלים אינם יודעי' לברר בין טוב לרע או להבדיל בין קודש לחול והכסף יענה את הכל ועל כל פשעים יכסה ואיך יהיו קבלתו ראי' על חכמתו ולימודו אף אם יהי' מלוא כל הארץ כבודו: