מעיל צדקה קג

נמצא בלשון עתיד אף שאינו נמצא ג"כ בלשון בינוני מ"מ טפי עדיף מלשון דמשכחת לי' בלשון עתיד ועל זה תירץ רבנן דגם זה אינו מתפרש בלשון עתיד והק' כו' ובזה אין צרי' ר"נ לתרץ מאי דאמרי רבנן דמשכחת לי' בלשון עבר או בינוני דמודה לזה, ר"נ ואפ"ה אין טוב לברך בזה הל' כיון דמצינו ג"כ בלשון עתיד: ובזה אתי שפיר שהתרעם ר' זירא על דאמר מוציא לחם ולא המוציא דלכאורה הא עדיף טפי שהרי לא פליגי במוציא אבל לפמ"ש עדיף לרבנן המוציא שנוסחו בינוני כנוסח כל הברכות. אלא דאיהו להוציא נפשי' מפלוגתא אמר כן דו"ק א"כ משמע דל' בינוני הוא עדיף לברך בו אבל שמעתי כי גם נהיה בקמץ פירושו בינוני ואדרבה בסגול הוא מלשון בקשה כמו ונהי' אנחנו וצאצאינו כו' ויש לחלק: מג בה' ראש השנה כתב בספר בה"ג בשם חכם אחד שלייט אמאן דמזהיר מלשמש מטתו עם אשתו בליל ר"ה מהא דאית' בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה ואברהם קיים אפי' ערובי תבשילין: וכתב הוא עליו שאם נפרש בר"ה נפקדה היינו שנגזר עלי' שתתעבר כמו שפירש רש"י אבל ההריון היה במוצאי ר"ה וילד' בפסח משו' דיולדו' למקוטעין כדאמרינן בר"ה העלה אותו חכם חרס בידו. והנה בגמרא משמע שנתעברה בסוכות מדאמרי למועד אשוב אליך כו' יע"ש ומוכח בהדי' כן דבאותו העת לא היתה מעוברת כלל ועוד מסיק שם שהיתה שנה מעוברת ולא ראו בפני' בהש"ס שם: ועוד מוכח שלא הי' כ"א פקידה מדאמרינן בכתובות אכסני' אסור בתשמיש המיטה מדאמר כו' וא"כ משמע דנבעלה בביתה ולא בשילו ולפי ההנחה שהי' אז ר"ה בכל מקום שנא' ויהי היום הרי ע"כ מ"ש בגמרא בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה ע"כ לא הי' כ"א פקידה ולא הריון בחנה וה"ה באינך ומיהו איכא למידק נמי משם איפכא דאי ס"ד בר"ה אסור בתשמיש המטה מנ"ל דאכסניא אסור בתשמיש המטה דלמא התם משום דר"ה הית' ואפשר דלמד כן מדכתיב ויבא אל ביתו שהרי משום דר"ה אפשר שיבוא אלי' בליל מוצאי ר"ה ומ"מ נ"ל כיון דליתא מי שמורה הדבר כי אם משנת חסידי' לבד לכן אין כח ביד שום אדם לבטל עונה דאוריית' בשבילו ואפשר אפילו אם תתן האשה לו רשות לבטל אינו רשאי דאינה מוחלת כ"א מ' בושה כדאיתא בא"ה ע"ד ומיהו כל שהוא משום מצוה רשאי לסמוך על שנותנ' הי' רשות דמסתמא ניחא לה ג"כ ואימת יום הדין עלי' גם כן ומוחלת בלב שלם אבל מבלעדי רשות' שלה לא. אכן טייל ופועל ישמש בימי החול מקודם בעניין שיכולים אח"כ לבטל ואפי' טייל שזמנו בכל יום עם כל זאת רשאי לבטל דאל"כ לא יהי' לו רשות לצאת מביתו א"ו ע"ד זמן פועל מבטל מתי שירצה וה"נ רשאי לבטל בראש השנה שהרי ספרי חיים ומתים פתוחים לפניו ועוד גם בשאר הזמנים מצוה קעביד שיהא שמאל דוחה: מד ראובן כתב לבתו בתנאים ראשונים של' והתחייב צד שני לתת לבתם שט' חצי חלק זכר קודם החופה וטוען צד החתן שאם הכל' תתן גם כן חצי זכר באם שיעדר הבעל בחי' ותגבה היא כתובתה שתהי' לבתה ממנה גם כן חצי חלק זכר וחזקתו מלשון באוה"ב דכתב בת"ר וצד הכלה משיבי' כי לא שמעו מזה ומה שנכתב בשטר באוה"ב כוונתו שעל האם גם כן רמי' שיעבוד האחים שיתנו לה חלק בעזבון אביה והי' גם הי' תסייע לזה ומחוייב' להשתדל אצל בני' על כך ולזה השתעבדה הי' עצמה ומה גם כי מנהג מקום צד מחתן ליתן גם האם שטר חצי זכר לבתה: תשובה דע דאין בזה נ"מ במאי שנכתב בת"ר שיתנו לה שטר חצי זכר באוה"ב כי מאי נ"מ בזה כיון שסוף התנאים מפורש שיתנו לה רק חלק כחצי זכר מעזבון אביה לבד ויכולים הם לומר דכתב לה באוה"ב שגם האם תעכב בעניין שלא יטלו היורשים חלקם עד שיתנו ג"כ חצי החלק לבתה דבלא"ה תחזור הי' להפרע ממנה וכיוצא בזה יכולי' לומר הרבה טעמים על כתיבת באוה"ב וכל שתרצה לזכות גם כן בחלק האם צריך הדבר לאומרו בשטר חצי זכר במפורש: אכן בהיות מנהג המקום שם שתעשה האם גם כן לבתה על זה אני אומר שהוא מפורש בתשובת הרשב"א מביאה הב"י בא"ה סי' ס"ו וסוף סימן ע"ה דעל דעת מנהג מקום שהם באים לדור שם הוא נושא וה"נ דכוותייהו כנ"ל ואף שידור בתחילה במקום החתן לפי שעה קלה אין זה קביעות דירה אלא במקום שיקבע דירתו כנ"ל וא"ת