מעיל צדקה קב

פירושו דבכל פעם האמת היא שאנו תופסי' בנוסחי הברכו' לשונות המקרא ולשון הוה או בינוני עדיף טפי בלשונות של כל הברכות זולתי כאן בברכת בריי' האש כמ"ש רש"י אבל בכל שארי הברכות השתמשו בלשון הוה שהוא שבח גדול שכולל הוה ועבר ועתיד וכמ"ש המדקדקי' והביאו ראיות על שמצינו שהשתמש הקרא הבינוני לכל הזמנים ולעולם תפסו להם לשון המקרא באם מצאו לו בינוני ובאם לאו כדי לתפוס בלשון המקרא אם מצאו לשון עבר תפסו לו כמ"ש עוד בע"ה אבל לשון עתיד לא דלא שייך כלל לברך על דבר העתיד ועדיף לשון המבורר ויש לזה ראיות הרבה: ומעתה נזכה לפרש הסוגי' זאת דקאמר ב"ש דעדיף לברך ברא דהוא ודאי לשון עבר ומצינו השתמש בו המקרא כמ"ש ובברכה זאת צ"ל לשון עבר כמ"ש רש"י אבל בורא מצינו שהשתמש בו המקר' לפעמים לשון עתיד כמו בורא שמים חדשים ובכאן עכ"פ לא שייך לא הבינוני ולא העתיד א"כ עדיף טפי העבר דבשלמא אם לא מצינו בו שימוש כ"א בבינוני אפשר דה"מ לברך בלשון בורא שלא לשנות מנוסח הברכות שהרי אמרינן דהבינוני כולל ג"כ העבר אבל כיון שמצינו בו שימוש העתיד ג"כ עדיף טפי לברך בלשון ברא אף שמשני' מנוסח כל הברכות וב"ה אומר כיון שהוא עצמו משמע עבר לא נפקא לן מידי במה שמצינו בו לשון עתיד או בינוני שהרי הרבה פעמים השתמשו בו במקרא. בלשון עבר ומביא כל הני פסוקים לכך אמר עבר נמי משמע וע"כ עדיף לי' האי לישנא שהוא ממשמעות כל נוסחי הברכות שהם בינונים. ורב יוסף ג"כ מקשה לרבא דהרי בכל המקומות משמע לי' לעבר או לפחות הרבה פעמים משמעו לעבר וא"כ עדיף ומבורר לשונו לעבר וע"כ פי' הוא פלוגתייהו במאור או מאורי כו' והרי משמע מש"ס הזה היפך כוונתו ועוד מצאתי לי ממה דאיתא בריש ברכו' בהדא דפליגי רבנן ור"נ אי אמרינן מוציא או המוציא: בדף ל"ח ת"ר מה הוא אומר המוציא לחם מן הארץ ר"נ אומר מוציא אמר רבא במוציא כ"ע לא פליגי דאפיק משמע דכתיב כו' כי פליגי בהמוצי' רבנן סברי המוציא דאפיק משמע דכתיב המוציא לכם מים כו' ור"נ סבר דמפיק משמע שנאמר המוציא אתכם ורבנן ה"ק להו הקב"ה לישראל כו': וגם שם קשה וכי צריכי להו להביא ראיי' על לשון עבר או בינוני ומאן דהו שיוכל להכחיש דבר אשר הוא כמעט גלוי לתינוקת בי רב ועוד ק' למה לא צריך ר"נ לתרץ קרא דאייתי להו רבנן מני' דכתי' המוצי' לכם מים גו' הגם רש"י רוצה לתרצו שעדיין היו במדבר ועדיין הי' מוציא להם ואדרבה מכ"ש ה"ל להביא מהאי קרא פירושו דר"נ בו כאשר עשה הש"ס לתרץ קרא דר"נ אליבא דרבנן: ועוד קשה דה"ל להביא קראי טובא דמשמעו לעבר באמור בפסוק המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים והוא מוקדם לפסוק המוציא לכם מים וכיוצא באלו בנביאים וביותר בד"ה מקרא מלא גם בהיו' שאול חי עמנו אתה המוציא והמביא גו' אשר אין בו לפרש כ"א לעבר ומה יעשה ר"נ בהנהו קראי אשר רש"י רצה לתרצו מקרא דהמוציא לכם מים מה ישיב לכל הנהו קראי. והנ"ל לפרש הסוגיא באופן אחר והוא אחרי רוב הבקשה מכבוד רש"י ז"ל וע"פ מאי שכבר הקדמנו שבחרו להם נוסח הברכות בלשונות המקראו' כפי הזדמנו להם ואם מצאו בו לשון בינוני בחרו להם ואם לאו לקחו לשון המקרא אפי' העבר אבל לא העתיד ממנו שאין שייך כלל בברכות ומעתה יובן היטב דאמר רבא מוציא כ"ע ל"פ בו שהוא נמצא בקרא בלשון עבר דאפיק משמעו דכתיב אל מוציאם כו' וכבר כתבנו דבלשון עבר רשאי' לברך ובזה אין בו ספק דלא נמצא בקרא כי אם בלשון עבר וגם מאי דכתיב מוציא אסירים כו' בלשון עבר מתפרש במקומו כ"פ בהמוציא רבנן סברי דאפיק משמע והיינו לשון בינוני והוא בצירי ועל זה מביא ראי' מדכתיב המוציא מים כו' שהוא מתפרש שעדיין מוציא כמו שכתוב רש"י אליבא דר"נ ומביא רבנן כיון דנמצא בלשון המקרא לישנא דהמוציא שהוא מתפרש בינוני יש לברך בזה הל' דלעולם הבינוני הוא יותר טוב לפרשו בלשון הברכות ולפי זה מתורץ אף דמצינו ג"כ המוציא בלשון עבר מ"מ כיון דמצינו אותו ג"כ בלשון בינוני עדיף טפי מלשון מוציא שלא נמצא כ"א בלשון עבר ובברכות היותר טוב הוא לשון בינוני כי כן נוסחי כל הברכות ומתורץ למה לא הביאו לשון פסוק המוציא אתכם ממצרים דאינהו בעי להביא לשון המקרא שמתפרש בו המוציא בינוני ור"נ סבר כיון דהמוציא משכחת לי' להתפרש בלשון עתיד שנא' המוציא אתכם מתחת סבלות א"כ אף דמצינו ג"כ בלשון בינוני ועבר אין מברכין בו דעל עתיד אין מברכין ואנן בעינן לשון מבורר ולכן עדיף לברך מוציא שעכ"פ אינו