מי השלוח, חלק ב, ליקוטי הש"ס, מסכת סנהדרין קצז

ואמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנביאים לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה אלהים זולתך ופליגא דר' אבהו דא"ר אבהו מקום שבעלי תשובה עומדין שם צדיקים אינן עומדין שם שנאמר (ישעיה נ"ז,י"ט) שלום שלום לרחוק ולקרוב, ברישא רחוק והדר קרוב מאי רחוק רחוק דמעיקרא, ומאי קרוב קרוב דמעיקרא ודהשתא ור' יוחנן אמר לרחוק שהוא רחוק מעבירה, קרוב שהוא קרוב מעבירה ונתרחק ממנה. נתבאר בלקוטי הש"ס (ברכות ל"ד: חלק זה) שלא פליגי ואלו ואלו דברי אלהים חיים, שפלוגתתם נרמז במשנה (זבחים פ"ט.) דם החטאת קודם לדם העולה מפני שהוא מרצה, איברי עולה קודמין לאמורי חטאת מפני שהוא כליל, שחטאת נקרא הבעל תשובה ודם נקרא הצעקה מעומק הלב, וצעקת הבעל תשובה היא גדולה מחמת שצועק מזה שנדמה לו שחלילה אין לו תיקון בלי ישועת השי"ת ולכן צעקתו עולה למעלה במקום שאין צדיקין עומדין שם, אבל איברי עולה היינו פעולות המצות בזה צדיקים גמורין קודמין כי גופם מזוכך מאוד, ודבוק בהשי"ת ולא נפרד רגע וכמו שנתבאר שם.