מי השלוח, חלק ב, ספר ויקרא, אמור

והוא אשה בבתוליה יקח. כי הכהן גדול צריך לקבל בכל עניניו ממקור ובכל ענין מראה לו הקב"ה חדשות וגם בכל תפלה צריך הכהן גדול לחדש דבר.

לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש וגו'. זה נאמר נגד התרעומת שיש בלב הבעלי מומין מזרע אהרן למה נתרחקו מעבודה. כי כל הפסולים והטמאים אשר זה החסרון הוא מצד אדם הם יצדיקו עליהם הדין, אבל מי שנולד בעל מום יש לו תרעומות בלב כענין לך לאומן שעשני, ועל זה נאמר לחם אלהיו וגו', היינו שבפנימיות שלך לא תחסר דבר אך מה' כל משפט זרע אהרן כמה בעלי מומין ימצאו בהם, ואם עליו עלה רצונו ית' להרחיקו מעבודה לא יתרעם כלום כי בזה נשלם רצונו יתברך, אבל בפנימיות שלו אינו מרוחק ויאכל קדשים, אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש שבזה מקיים מצות ה' כמו במעשה ועבודה כדאיתא בזה"ק (וישב קפ"א.).

וספרתם לכם ממחרת השבת. ענין הספירה הוא שבליל גאולת מצרים שנגלה הקב"ה בכבודו ובעצמו וגאלם, וגדלה ההשפעה מאוד כי אצל השי"ת נגמר אז כל הגאולות עד גאולה אחרונה, כי כל הגאולות נכללים בגאולה ראשונה, כמו שאנו אומרים בתפלה ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחירות עולם, וכדאיתא בזה"ק (ויקהל רט"ז:) ובגין דא בעי לאחזאה פורקנא דאית ביה ארבע גאולות וכו' ועל דא אית לאדכרא בההיא גאולה ד' זמנין אמת עד עזרת אבותינו וכו' ומתמן ולהלאה ארבע זמנין אחרנין אמת, והיינו שהוא לרמז שבשורש יצאנו מכל הארבע גליות, אכן לא היה אז בכח תפיסת ישראל להשיג ולידע בתפיסתם את האור שהאיר להם השי"ת, לכן צוה השי"ת וספרתם לכם, היינו שתספרו ותמנו מה שהשגנו כן תספרו חמשים יום עד שביום העצרת תתבוננו מה שהשגתם, כמו אב ההולך עם בנו הקטן ומצא מטמון מאבנים טובות ומרגליות ולא היה בכח הבן ובתפיסתו להבין ערך יקרות הדברים היקרים, ואביו צוה לו לקבל אותם כמו שיוכל שאת, ושאל אותו הבן מה הוא ערך יקרותם, והשיב לו אביו עתה אין עת לעסוק עמך ולהודיעך ערך יקרותם רק כעת חזק ואמץ בני וקח כל מה שתוכל בהתחזקות ובמהירות, ובבואך לביתך תספור ותמנה מה שהשגת ואז אודיעך ערך יקרותם, וכן בכל שנה ושנה מאיר השי"ת אורו הלמעלה מתפיסת אדם בליל א' של פסח, ואח"כ במשך זמן ימי הספירה יתבונן האדם ומכיר בתפיסתו מעט מעט עד שביום העצרת מתבונן האדם ערך יקרות האור הזה (ועיין בפ' משפטים בחלק זה בענין נעשה ונשמע).

ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים וגו' ומנחתו שני עשרנים וגו' ונסכה יין רביעית ההין. ענין כבש הבא עם העמר שמנחתו כפולה הוא, שהשי"ת יראה לישראל שיש די באלוקותו להשפיע טוב לכל בריה ולכל גויה די מחסורה מבלי שום השגת גבול אחד לרעהו ונסכיו לא היו כפולין.

בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון. ותרגומו ניחא, הענין בזה כאיתא בגמ' (ראש השנה י':) רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם וכו' בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, והנה במצרים לא היה עבד יכול לברוח משם כדאיתא (מכילתא יתרו פר' א') אכן כאשר בא זמן חידוש העולם אז נתעורר החסד הראשון כמו שכתיב (תהלים כ"ה,ו') זכר רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה, וכן כתיב (תהלים פ"ט,ג') כי אמרתי עולם חסד יבנה שבריאת עולם היה בלי שום התעוררות מצד האדם ורק מצד השי"ת, ולכן בעת שהתעורר זה החסד הראשון אז בטל השיעבוד מיוסף הצדיק ובטלה עבודה מאבותינו, וזה הוא ניחא שבכל שנה ושנה מתעורר אז החסד מבריאת עולם כמו שאמר הבעש"ט זללה"ה על פסוק (תהלים קי"ט,פ"ט) לעולם ה' דברך נצב בשמים, כי מאמר יהי אור מקיים תמיד קיום העולם, ולכן כשנתעורר בכל שנה זה החסד וחפץ השי"ת אז הוא ניחא לכלל ישראל.

וידבר ה' אל משה לאמר וגו' ויקחו אליך שמן זית זך וגו' ולקחת סלת ואפית אותה וגו'. זה שאמר הכתוב (תהלים מ"ג,ג') שלח אורך ואמתך המה ינחוני יביאוני אל הר קדשך ואל משכנותיך. אורך מורה על המנורה כדאיתא בגמ' (שבת כ"ב:) זו נר מערבי שנותן בה שמן כמדת חברותיה וממנה היה מדליק ובה היה מסיים והוא עדות שהשכינה שורה בישראל, ומזה יתחייב גודל יראה כי מי יאמר זכיתי לבי נגד השי"ת, כי כיון שהאדם רואה שהשכינה שורה בישראל יבוא לו מזה גודל התבטלות ויראה, ואמתך מורה על לחם הפנים שרומז על אהבה וחיבה שבלחם הפנים מראה השי"ת שאוהב מאוד את ישראל ורוצה תמיד בטובתם כדאיתא בגמ' (חגיגה כ"ו:) שמגביהין אותו ומראין בו לעולי רגלים לחם הפנים ואומרים להם ראו חיבתכם לפני המקום סילוקו כסידורו, ומזה יבוא גודל תקופות לישראל, וזה הוא יביאוני אל הר קדשך ואל משכנותיך.

ולקחת סלת. כענין שאיתא במדרש (תנחומא תצוה ה') וסלית לי מתוכה גלוסקא אחת יפה מנופה ומעולה ושם איתא זאת על שיר השירים, וכן הענין בכאן אחר כל מעשה הקרבנות של המועדים כתיב מעשה לחם הפנים בלשון ולקחת סלת שהוא מנופה ומעולה, כי לחם הפנים הוא כולל עולם שנה נפש, כמו שכתיב על השלחן הטהר לפני ה' זה המקום המובחר מהעולם וכתיב ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני ה' תמיד שזה הוא המובחר מהזמן ושנה, ואח"כ כתיב והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי ה' חק עולם זה הוא המובחר מהנפש, ובכל אחד כתיב שם הויה ב"ה ובזה נכללו כל הברואים, ומזה יתראה לישראל חיבתם לפני השי"ת כדאיתא בגמ' (חגיגה כ"ו:).