מי השלוח, חלק ב, ספר בראשית, וישלח

וישלח יעקב מלאכים לפניו. איתא במדרש (רבה וישלח פע"ה) לדרכו היה מהלך ואתה משלח אצלו, אין הכוונה במדרש שיעקב לא עשה כראוי, רק ע"פ שמבואר בחלק ראשון (ליקוטי ברכות) שגדולה שמושה של תורה יותר מלמודה, כיון שהתשוקה והתפלה להשי"ת הוא בלי גבול והלמוד הוא בגבול ולכן גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה, ולכן אף שראה יעקב שיסבול ממנו, אך ראה צמיחת הטובה בלי גבול שיהיה אח"כ מאלו הדברים, לכן לא היה יכול להתאפק מלשלוח אליו.

וישלח יעקב מלאכים לפניו. זה שאמר הכתוב (ישעיה ס"ג,ז') חסדי ה' אזכיר תהלות ה' כעל כל אשר גמלנו ה' ורב טוב לבית ישראל אשר גמלהו כרחמיו וכרוב חסדיו וגו' וינטלם וינשאם כל ימי עולם. היינו שבעת ההוא עסק יעקב עם עשו על כל הששת אלפים שנה שישראל יהיו לרחמים לפני שוביהם, בזה שאמר לו יעבר נא אדני לפני עבדו, וזה רומז על טובות עוה"ז עד ימות המשיח יקח עשו לחלקו, וזה נקרא לפני עבדו כמו שכתיב (ואתחנן ז',ט') שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו לאלף דור ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו, אל פניו נקרא שיש לו תפיסה ואחיזה בטובה וסופו הוא להאבידו, כדאיתא בזה"ק (וישלח קע"ב.) ואני אתנהלה לאטי אנא אסלק גרמי לההוא עלמא דאתי וסוף יומיא כו' לרגל המלאכה, מאן מלאכה, דא אספקלריא דלא נהרא כו', וכדאיתא בזה"ק (אמור ק"ב.) א"ר יוסי ווי לון לעמא דעשו בשעתא דהאי שעיר משדרי לההוא דלטורא כו' והיינו שסופו להאבידו, ושמר הברית והחסד לאהביו מלשון ואביו שמר את הדבר, כמו שכתיב (תהלים ל"א,כ') מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, וזהו וישלח יעקב מלאכים "לפניו" וכן ותעבור המנחה "על פניו", וסיים עד אשר אבא אל אדני שעירה כמו שכתיב (עובדיה א׳:כ״א) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה.

ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכת. להבין למה קרא שם המקום על שם המקנה שהוא טפל ולא על שמו שהוא העיקר, אכן בית ענינו הוא הגנה לאדם עד שאינו מרגיש מה הוא בחוץ, וסכות הוא הגנה קלושה, שבית רומז על קדושת אבות שמגין שלא מדעת, וסוכה אף שהיא ג"כ רומז לקדושת אבות, כי כל הגנות ואורות מקיפים הם מקדושת אבות, שרומז לקדושה קבועה, אכן רומז שהאדם ישתדל לדעת מפני מה נמצא בו קדושה קבועה הזו, וכדאיתא (אבות פ"ג,מי"ח) חביבין ישראל שנקראו בנים למקום חבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום, וידיעה הזאת הוא כמו שכתיב (שמות ל"א,ב') לדעת כי אני ה' מקדשכם, וזה בא לו לאדם ע"י עבודה, ויעקב אבינו לא בטח על זכות אבות, רק זה היה לו שלא מדעת, וזהו ויבן לו בית שהיה לו זכות אבות שלא מדעת, אך למקנהו עשה סכות היינו להשתדלותיו ולקניניו שזה נקרא בכל מאדך זה היה עיקר עבודתו לעשות הגנה מדעת וזה היה העיקר אצלו, לכן קרא שם המקום סכות.

איתא בתרגום יונתן (ויחי נ',י"ג) רישיה דעשו וכו' בגו עיטפיה דיצחק, הוא כדאיתא בזוה"ק (בא ל"ד.) דהכי אתחזי לב"נ למנדע טוב ולמנדע רע ולאהדרא גרמיה לטוב ודא איהו רזא דמהימנותא.

בפרשה הזאת נכתב כל הצער שהיה ליעקב בנסעו מבית לבן עד בואו ליצחק אביו, וגם אחרי כל צער נכתב נחמה שהשי"ת נתן לו להניח דעתו, אחר צרת עשו כתיב ויבא יעקב שלם, שלם בגופו ובממונו ובתורתו, וגם כתיב ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל שממנו נקבע בישראל שהשי"ת נקרא אלהי ישראל כמו שכתיב (דה"א כ"ט,י') ויאמר דוד ברוך אתה ה' אלהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם, ואחר צרת דינה כתיב ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם וגו' ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל, ואחר אבילת אמו שכתיב ויקרא שמו אלון בכות ואיתא במדרש (רבה וישלח פפ"א ס"ה) באה ליה בשורתא שמתה אמו, כתיב אחר כן וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אותו ואיתא במדרש (רבה וישלח פפ"ב ס"ד) ברכת אבלים ברכו, ונאמר עוד ואת הארץ אשר נתתי שאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ, הענין שנכפל בפסוק הזה את הארץ כי באמת למה קרא יעקב את האלון, אלון בכות על מיתת אמו, על פי פשוטו למה בכה כל כך עליה הלא כבר מלאו ימיה והיתה זקינה, אכן כל המאורעות שהיו לאבותינו היו מראים על דברים גבוהים ורמים, ובעת שנתודע ליעקב ממיתת רבקה ראה חורבן הבית שני ובכה מאוד על זה, ולכן אמר לו השי"ת ההבטחה הזאת וכפל בפסוק הזה שני פעמים את הארץ, לרמוז על הפסוק הזה (ירמיה ל"א,כ') כי ברא ה' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר, וזה נרמז לו בזה שנאמר לו ולזרעך אחריך אתן את הארץ שזה רומז על הארץ החדשה לנחמו שלא יזנח לעולם ה', ואחר צרת רחל נאמר ויט אהלה מהלאה למגדל עדר (כמבואר בחלק ראשון על פסוק ויסע ישראל ויט אהלה), ואחר צרת ראובן נאמר ויהיו בני יעקב שנים עשר, ואחר כל אלו ההרפתקאות שעברו עליו נאמר ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק, היינו למקום שמתייחדים שמים וארץ, ויעקב אבינו כל חפצו היה תמיד לבוא למגורי אביו כמו שכתוב (בראשית ל"א,י"ח) וינהג את כל מקנהו וגו' לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען.

ואלה תולדות עשו הוא אדום. אחר אלו הברורים מתחיל בירורים בין ישראל לעשו (וכמו שנתבאר בח"א בד"ה ואלה המלכים) וגם בין ישראל עצמם, וזה מתחיל ממכירת יוסף, שאז התחילו ברורים בין ישראל, וזה יהיה עד עת קץ. שכתיב (עובדיה א',י"ח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש וסיים שם והיתה לה' המלוכה שאז יתבררו ישראל בבירור השלם והיתה לה' המלוכה.