מי השלוח, חלק ב, ספר שמות, פקודי

אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה. היינו הבירורים הנעשים על פי משה, עבדת הלוים שבזה משלימים רצון השי"ת כדאיתא בזה"ק (קרח קע"ח:) ועבד הלוי הוא, הוא אשלים לסטר שמאלא הוא אשלים לפגימו דעלמא ואפילו ההוא סטרא דצפון דאשתאר חסר בעלמא כד ברא קב"ה עלמא ליואה בארונא אשלים לכלא, וזה היה ע"י הלוים בעבודתם, כי הם היו יכולים לעזוב כל תענוגי עולם הזה וכל החיים שלהם מפני עבודת השי"ת, וזה הוא מחמת שמביטין לעומק הטוב הצפון בעבודתם על לעתיד, ולכן שם נשיאם היה איתמר כי תמר רומז על עומק אחרית הטובה כי תמרים הוא האחרון שבשבעת המינים שרומז על אחרית ותקוה, כדאיתא בגמ' (תענית כ"ט:) לתת לכם אחרית ותקוה אלו דקלים, שלעתיד יברר השי"ת את כל לבות בני ישראל שכונו לעומק רצונו ית', והיו הלוים מוסרים נפשם בעוה"ז בשביל רצון הש"י, לכן שם נשיאם היה אי תמר שלא להביט לאחרית לבד רק שגם בהוה ג"כ ייטב להם.

בפרשת פקודי נאמר ונסדר המילוי לסדר ויקהל שבפרשת ויקהל כתיב שם מעשה הארון וכאן בפרשת פקודי כתיב ויתן את העדת אל הארן, בפרשת ויקהל כתיב מעשה השלחן ובפקודי כתיב ויערך עליו ערך לחם, בפרשת ויקהל כתיב מעשה המנורה ובפקודי כתיב ויעל הנרת, בפרשת ויקהל כתיב מזבח הזהב וכאן ויקטר עליו קטרת, בפרשת ויקהל כתיב מזבח העולה וכאן ויעל עליו את העלה, בפרשת ויקהל כתיב כיור וכאן כתיב ויתן שמה מים לרחצה שזה הוא לשון פקודי שנתמלא מה שנפקד ונחסר באלו הכלים שנחשבו.