מי השלוח, חלק א, ליקוטי הש"ס, מסכת ברכות נח

המתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה צרכי עמך ישראל מרובים וכו' יהי רצון וכו' ולכל גויה וגויה די מחסורה. זש"ה (משלי ד',כ"ג) מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים. זה הפסוק הוא עצה לאדם כי כל אדם צריך שמירה הן באזנים הן בעינים הן בפה שלא יחטיא ממטרת רצון הש"י, וקשה מאוד לכל אדם להשמר בכל אלה, והפסוק הזה נותן עצה מכל משמר נצור לבך היינו שישמור האדם את לבו מאוד וממילא ישמר מכל, כי ממנו תוצאות חיים לשאר האברים, וזהו הענין בהתפלה צרכי עמך וכו' היינו שצריכים שמירה בכל ענינים, וע"ז התפלה שתתן לכל גויה וגויה די מחסורה כי יש אדם שצריך ליותר שמירה, וזהו התפלה שיתן הקב"ה כל כך ד"ת בלב האדם עד שתוכל לשמרו כפי ערכו.

אמר ליה אליהו לר' יהודא אחוה דרב סלא חסידא לא תרתח ולא תחטי לא תרוי ולא תחטי וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא. כי השני האזהרות האלה שהזהירו לו הם כוללין כל הטרדות שהאדם מוטרד ושוכח בבוראו, אך כשאתה יוצא לדרך, היינו כשאדם הולך לדרכו, היינו שצריך לעסוק בעניני עוה"ז ואז אין העצה לא תרתח ולא תרוי, כי בעניני עוה"ז לא יוכל האדם לשמור את עצמו כ"כ, כי דרך רומז על טרדה, היינו שהאדם הולך למקום טרדה, לכן העצה המלך בקונך וצא שקודם שתגיע להטרדה תמליך עליך את הש"י ותבקש בתפלה שלא יאונה לפניך דבר שהוא נגד רצון הש"י, וזהו דווקא קודם שיגיע האדם אל הטרדה או הנאות עוה"ז, אבל כשיגיע אז עביד איניש לאחזוקי דיבוריה, לכן צריך לתקן זאת קודם שיהיה בעקשות וטרדה ואז יועיל.