מי השלוח, חלק א, ליקוטי הש"ס, מסכת ברכות ס

כמה ישהא בין תפלה לתפלה חד אמר כדי שתתחונן דעתו עליו וחד אמר כדי שתתחולל וכו' שתתחונן דכתיב ואתחנן, שתתחולל דכתיב ויחל משה. ענין שתי הלשונות הוא, כי לפעמים מחמת שהאדם נענה בתפלתו מזה יולד הישועה ונצמח לו חשק חדש להתפלל ולשאול עוד, וזהו כדי שתתחונן, והראיה לזה ואתחנן ע"פ שנתפרש שם מפני שראה שאמר לו הקב"ה נתון תתן סבור שמא הותר הנדר ולכן הוסיף להתפלל, ולפעמים אם האדם לא נענה בתפלתו אך מחמת התשוקה הגדולה שהיתה לו בתפלתו ולא נענה לא יוכל להתאפק מלהתפלל עוד הפעם על אותו דבר אולי ירחם ה' וזהו כדכתיב ויחל משה.

חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים. זש"ה (שמואל ב' כ"ב,מ"ז) חי ה' וברוך צורי, וירום אלקי צור ישעי. חי ה' היינו שיהיה האדם שמח במחשבתו, וברוך צורי היינו שיכיר האדם בלבו את כח הש"י, וירום אלקי צור ישעי היינו שיתגבר האדם לקיים רצון הש"י, וזהו הענין בתפלה, תחילה צריך לשהות היינו שידע שהש"י הוא מקור חיים של ישראל, ואח"כ השתוקקת אליו ית' זהו נגד חי ה' ונגד ברוך צורי ואח"כ כשעומד בתפלה אז צריך האדם להתגבר וזהו אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק.