מי השלוח, חלק א, ליקוטי הש"ס, מסכת בכורות טז

בשאלות דסבי דבי אתונא גברא דאוזיף וטריף מאי חזי דהדר אוזיף א"ל גברא אזיל לאגמא, קטל קמא טונא ולא מצי ביה קטל ומנח וכו' עד דאיתרמא ליה איניש מדלי ליה. להיות כי שאלו אותו כי נראה בכל פעם שהש"י שולח אמרתו לפדות את ישראל בשעת זה ישעבדו או"ה ביותר עם ישראל וישלטו גם על דיבור הזה, כמו שמצינו בפרעה כאשר בא אליו משה ואמר אליו דברי הש"י אז אמר שלא ינתן להם תבן, והשיב כי כל זה עושה הש"י כדי שיכריח לפדותם אף שאינם ראוים עוד, כי באמת במצרים היו קיטרוגים על ישראל ג"כ, ולכן לא שלח הש"י דיבור שיוכל לפעול רק דיבור שלא יפעול עוד בשלימות, ומזה נתוסף בפרעה כח מאחר שנתן הש"י דיבור שיכול לשלוט גם על זה, וזאת ידוע כי דברי הש"י לא ישובו ריקם ויכרח הש"י לפדות את דברו מהגלות, וממילא נפדו ישראל אף שהיו קיטרוגים עליהם.

מלחא כי סריא במאי מלחו לה א"ל בסולתא דכודנייתא ומי אית לה סולתא לכודנייתא ומילחא מי סריא. היינו כי שאלו לקנטר לישראל שנפסק מהם הברית מלח עולם אשר כרת עמם, ובמה תעוררו את אהבת הש"י לכם כי אתם מצפים לישועה. ואמר להו בסילתא דכודנייתא, דהנה כתוב שמעו אלי רודפי צדק וכו' הביטו אל צור חצבתם וכו' הביטו אל אברהם וכו' כי אחד קראתיו ואברכהו וכו' כי ניחם ה' ציון וכו' (ישעיהו נ״א:ב׳-ג׳) היינו כי אחד היה אברהם היינו שמצד מערכת הטבע נולד אברהם שיהיה אחד כמו דאיתא בגמ' אברהם אבינו עקר היה, אך מחמת שעיקר בריאות העולם לא היה אלא בשביל ישראל זרע אברהם, לכן היה מהצורך בלידתו שיהיה שלא כסדר העולם והראה הש"י שהוא אינו טפל לעולם רק כמו שהעולם נברא יש מאין, כי הוא מתחיל לנטוע באברהם מטע ה'. והנה כמו שבבריאת העולם לא נבראת אלא בחסד בלי אתערותא כן בחר באברהם מבטן, ולכן איך יפסוק מאתנו הכריתת ברית, מאחר שתחילה היתה הכריתת ברית שבחר באברהם מבטן אף בלא מעשים טרם כל הנסיונות, מ"מ בחר בו ה', ועתה איך יפסוק כי עתה נתחזק כבר בכל מעשים טובים של ישראל, ועתה אנו מתפללין אליו וכ"ש שלא יעזוב אותנו. ומזה ראיה כי ניחם ה' ציון היינו זה הש"י נתן לנו כבר, מן הסתם יחזיר לנו ולא יעזוב אותנו כדאיתא בגמ' (סנהדרין צ"א.) לא הוי הוי דהוי לא כל שכן. והשיבו לו מי איכא סילתא לכודנייתא היינו מי יעיד לכם שאברהם היה חוץ מסדר העולם ורק הש"י חידוש בו דבר מה, ע"ז השיב להם ומילחא מי סריא היינו אם אתם מכחישים שלא בחר בנו ה' מההתחלה מה הפסיקת הברית שתראו שנפסק האהבה מאתנו ואדרבה שלא נפסוק והאהבה היא בשלימות.

בני לן ביתא באוירא דעלמא אמר שם, תלא בין רקיע לארעא אמר להו אסיקו לי לביני וטינא. להיות כי הם קנטרו אותו באמרם אליו אתם אם שעבודתכם היא למקום שאין בו תפיסה הראינו המצב שלכם אם יש בו כח. כי כל או"ה עובדים לאיזה כח כמו קדריים עובדים לאש לפי שיש בו כח שמכלה הכל, וכן העובדים לשמש ולשאר דברים שהם לכח כפי דעתם, ולכן שאלו לו בני לן ביתא, היינו שתראינו הכח שיש במקום הזה, ועי"ז אמר שם תליא בין רקיע לארעא היינו שהראה להם כי יש לו מקום לעמוד שם, רק לכם אין בו תפיסה, וזה פי' הבו לי ליבנא וטינא היינו התקרבו עצמיכם בדברים הנצרכים לבנין הזה ובואו ג"כ למקום הזה, ואז תבינו מה כח נמצא במקום הזה אבל אנחנו כלנו משורש הזה, וזה שאמר הכתוב ביעקב אבינו ע"ה (בראשית ל"ג,י"ז) ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות ע"כ קרא שם המקום סכות, ולמה לא קרא את שם המקום בית על שם ביתו ולא ע"ש קנינו, אך כי ביתו הוא באוירא דעלמא כמו שנתבאר.

מציעתא דעלמא היכי, זקפה לאצבעותיה א"ל הכא א"ל ומי יימר אייתי אשלי ומשחו. היינו ששאלו אותו, כי זאת ידוע כי הש"י שולח השפעותיו למקום אחד, וממנו יסתעף לכל העולם והיכי הוא המקום, זקפיה לאצבעותיה א"ל הכא היינו במקום שישראל עומדין, שם הוא הנקודה האמצעית, רק אתם לא תוכלו למדוד ובאם הבנתם על כל דבר הייתם רואים כי אנחנו נקודה האמצעית.

אית לן בירא בדברא עיילא למתא א"ל אפשילו לי חבלי מפארי ואיעוליה. היינו שקנתרו אותו באמרם אליו במה שישראל אומרים שהם בוטחים בהישועות שהבטיח להם הש"י, מהיכן אתם יודעים שגם לנו לא ימצא הבטחות ישועות. וזהו בירא בדברא, בור היינו בטוחות לישועה באר מים חיים, אך עילוהו למתא היינו שתראה לנו מפורש בראיה ברורה שתציגה לפנינו. אמר להו אפשילי לי חבלי מפארי, היינו באם הייתי אומר לכם דבר חדש שהש"י יחדש לנו, הייתם יכולין לומר שגם לכם יש בטוחות כזה, אך כי אני אומר לכם שאנו יודעים הסדר איך יתנהג בכל דור וע"פ הסדר הזה יודעים אנחנו שיושיע לנו הש"י, וזהו חבלי מפארי חבלי היינו חבל ארוך שנגדל ונטוה בסדר ופארי היינו הלבושים, היינו כי הראה להם ראו איך נביאינו סדרו סדר בהלבושים שהעולם יתנהג שאחר מלכות זה ימלוך זה וסדר המלחמות כמ"ש בס' דניאל, ואחר שאתם רואים כי כפי שסידר דניאל על לבושי העולם כן הוא, וכל זה הוא מפני שידע שורש החיים לכן ידע לסדר גם הלבושים, וכאשר תוכלו לסדר סדר כזה אז אאמין לכם שגם לכם יש מבטח לישועה.

משרי דסכינא במאי קטלי לה בקרנא דחמרא, ומי אית ליה קרנא לחמרא ומי איכא משרא דסכינא. משרא דסכינא היינו החסרון הנמצא באדם שנטבע בו מבטן אמו, כי זה החסרון הוא היותר גדול באדם ויקרא משרא דסכינא במה יתרפא, וא"ל בקרנא דחמרא היינו במה שהאדם מכניס עצמו בעבודת הש"י כחמור למשא בזה יתרפא, כמו שנתבאר בפ' קרח ע"פ ועבד הלוי הוא, וכדאיתא בזוה"ק (במדבר קע"ח:) בדין האי מטילא דארונא לאגברה על סטר שמאלא, אמרו ליה ומי אית ליה קרנא לחמרא, היינו אם יש כ"כ כח בעבודה שתשיג עד מקום החסרון הזה, אמר להו ומשרא דסכינא מי איכא היינו שאין הש"י בורא חסרון באדם רק עד מקום שכח עבודה מגעת.

אייתו ליה תרי ביעי א"ל הי דזגתא אוכמתא והי דזגתא חיורתא אייתא להו תרי גביני א"ל הי דעיזא אוכמא והי דעיזא חיוורתא. והוא שאמרו לו מה שישראל אומרים שבהם בחר הש"י מבטן אמם ואף בלי פעולתם ואתם הדבקים בו, אמור לנו הבדל בין שתי תינוקת בשעת לידתן אחד גוי ואחד ישראל קודם שזה פעל טוב וזה פעל רע אמור לנו ההבדל וההכרה שיש ביניהם, וזה הענין שהביאו לו שני ביצים כי ביצה מורה על תחלת יצירה, ע"ז השיב להם ואייתו להם תרי גבינה, היינו שהשיב להם כן אשר בחר הש"י בנו וקידש אותנו מבטן, אך אתם לא תוכלו להבין את זאת, כי אני באמת אכיר את ההבדל בין זרע קודש לבשר חמורים אף ברגע הראשון שנוצרו, אבל אתם איך תרצו להשיג קדושת הש"י אל ישראל שהוא דבר נבדל מכם, כי הלא חכמה שהוא דבר הניתן מפורש בעולם לא באתם עד תבונתה להבין ולהכיר בין חכמה לדמיון, וזה שהביא להם תרי גבינה, כי חלב מורה על מתינות כמו שנתבאר בפסוק לא תבשל גדי [לעיל פר' משפטים] ומתינות הוא חכמה היותר עמוקה הנותנת לעוה"ז, והראה להם שאין להם ידיעה אף בחכמות עוה"ז, וגם גבינה מורה על גמר הבריאה כי הוא סוף הדבר אחר שהעז יולדת וחולבת ומפרישין החלב ואח"כ נשאר הגבינה, והוא שרמז להם כי ע"פ חכמות עוה"ז יתחייב כי באדם המת אשר הוא נשלם יתחייב להכיר אם עבד את הש"י כי כל מעשי האדם ישאר מהם השארה כדאיתא בגמ' (סנהדרין צ"א.) ששאל אותו דלא הוי הוי דהוי לא כ"ש, ואם לא ישאר השארה מה חילוק בין הוי ללא הוי, אך בטח שנשאר השארה וא"כ הכירו לי במת אם עבד את ה' אם לאו, ובזה הכרה אראכם כי יש להכיר גם תינוק שנולד להיכן שייך.