עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מגלה עמוקות חלק ב

מגלה עמוקות חלק ב צו

Megaleh Amukot Part 2 96 · מגלה עמוקות חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

קשיא לך הלא ידיו של אדם הם למעלה מן הטבור ואדם למטה נגד זעיר והלא ידים הם למעלה. והתירוץ כשמתפשט האדם ידיו למטה לכן בפסוק (יחזקאל ח) וישלח תבנית יד יצרה דמות י"ד כי ע' שרים נחלקין על ה' ידות (שם) ויקחני בציצת ראשי למדו חז"ל אין ציצית אלא ענף לפי שטלית הוא סוד עולם יצירה דמתכסה תמן מטטרון עד חציו הוא טוב ומחציו ולמטה מתאחזין בו רע לקח מקח רע לעצמו לאפוקי טוב ומשה שהי' טוב התחיל במזמור (תהלים צב) שיר ליום השבת על קרח (שם) טו"ב להודו"ת לי"י ולזמר לפי שקרח לא רצה לזמר שהיה לוי ולכן אמר משה בקר ויודע י"י (שם) להגיד בבקר חסדך (בראשית א) וירא אלקים א"ת האו"ר בגי' תרי"ג ששקולה ציצית כנגד תרי"ג כי טוב זה ענין שאול שפגם בימין עליון בשעה שהמית את כהני נוב ימין עליון רק לפי שהיה זהיר במצות ציצית הגין בעדו כי ד' ציצית הן לקבל ד' מלאכים רגמ"ן נע"ר קט"ן נוה"ג ב"ם שהוא מטטרון שר היצירה רזא דטלית לכן הטלית עד רובו של אדם מכסה כן זעיר דמקנן ביצירה מכוסה מחציו ולמעלה מן אמא לכן נקרא מטטרון עץ הדעת טוב ורע מחציו ולמעלה טוב מחציו ולמטה רע

דוד כשכרת (שמואל א כד) כנף של שאול בזה גרם לשבר ימין העליון כי נשתברה המרכב"ה (עמוס ט) הך הכפתור לכן אמר לו שמעי בן גרא בן איש הימיני בתיבת ג'ר'א נחסרה הימין גבריאל ר"פאל א"וריאל והוא נתקנא על מיכאל שהוא מימין ז"ש בן איש הימיני ובזה חטא דוד שקרבו ימי הזקנה (מלכים א א) ולא יחם לו לפי שלא חמל על בגדים גם נרמזו ג' שנתנו לו חיים י"רד ח"נוך מ"תושלח נרמז ס"ת (תהלים טז) תודיענ"י אור"ח חיי"ם. (שם קלט) גלמי ראו עיניך שהיה ראוי להיות גולם (שם) ימים יוצרו ול"א אח"ד בה"ם ר"ל לא מן א' באו שני דוד רק הרבה חלקים יש בו וס"ת אד"ם לא מן אד"הר לבד

בפ' ויאמר יש בו ס"ט תיבין נגד ג' שורות של סנהדרין גדולה כ"ג לכל שורה דאינון נה"י של זעיר כי פרשה ראשונה רמז לראש פרשה שניה לחג"ת שלישית לנה"י זעיר ויש נשיא ואב"ד ושכינה על גביהם הרי ע"ב לכן חוזר ש"ץ י"י אלקיכם אמת להשלום ע"ב י"י לתשלום מדת נשיא אלקיכם מדת אב"ד אמ"ת שכינה עלאה דאיהו כ"א פעמים אהי"ה בגי' אמ"ת בסוד (שמות ג) אהיה אשר אהי"ה ציצית עולה ת"ר אותיות שם אלהים ק"ך צירופים ויש בשם אלקים ג"כ שם של ב"ן כמ"ש (איוב א) ויבואו בני האלקים כיצד ה' אותיות אלקים י"ג מילוי ל"ד מילוי המילוי הרי ב"ן וסוד בני אלהים פ' ב"ד הרי ב"ן ובזוהר ד' ציצית לקבל תם ותכלת לקבל ים כי יש פרוכת מפסיק בין אצילות לבריאה כשרוצים להסתכל בקדש בגוון תכלת מחאן באנפוה ומעכבין שלא להסתכל בהן. ציצית בגימ' ת"ר גבריאל הכריז למים שאחריהם שיזהרו בישראל שיפשלו ציצית לאחוריו ז"ש (שיר ב) הנצנים נראו בארץ זכות ציצית (שם) וקול הת"ר נשמע בארצינו זכות ציצית שהוא ת"ר ז"ש (שמות יד) ובני ישראל יוצאים ביד רמ"ה (יחזקאל ח) וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי רמ"ה רי"ש מ"ם ה"ה בגי' ציצי"ת ז"ש (ישעיה כד) מכנף הארץ זמירות שמענו שזכו לשירה על הים עבור הכנף ד' פעמים כנ"ף הרי ת"ר לכן (שמות יד) ויקח שש מאות רכב בחור נגד מחנות שכינה והיה לכם לציצי"ת בגי' ד' קליפו"ת כי ד' ציצית מגינים מפני ד' קליפות שהם ד' רוחות הטומאה (תהלים לד) חונה מלאך י"י סביב ליראיו ויחלצם ובכנפי יונה לציצי"ת עם ח' חוטין בגי' אברה"ם יצח"ק יעק"ב בזכותן ניתן לנו מצוה זו וכן תיבות בכל י"ח ברכות מנין תרל"ח זולת פסוק יהיו לרצון ואם תמנה עם יהיו לרצון כפי הדין מיד שיסיים תפלת י"ח אז יאמר יהיו לרצון אז הם בגי' תרמ"ח ת'ר'מ'ח טפחים במקוה תרח"ם ציון. מילוי שכינה שין כף יוד נון הי הרי א' רוכבת על ת"ר והוא סוד מט"ט וסנד"ל עולין ת"ר (מנחות מא) תניא ר"מ אומר קשה עונשו של לבן יותר מענשו של תכלת משל למלך שנתן לשני עבדיו לא' חותם של טיט ולא' חותם של זהב כתבו התוס' לפי שהציצית הם חותם לאות ולעדות שאנחנו עבדיו זה כוונת ב"פ אני י"י אלהיכם. בילקוט עבד שמכרו רבו ע"מ לחזור בו שמא יצא לחירות והשיב הקב"ה (יחזקאל כ) אם לא וגו' ובחימ' שפוכה אמלוך עליכם לפי שענין ציצית הוא חותם של מלך לעבדו וסוד ד' חוטין ב' של לבן וב' של תכלת לקבל ד' עולמות אצילות בריאה היא שנים של לבן יצירה עשיה שנים של תכלת תמן דינא (מנחות לח) תכלת אינו מעכב של לבן לבן אינו מעכב תכלת וארבעתן מצוה א' כי שם בן ד' תרין רתיכין י"ה בשמים ו"ה בארץ ד' חוטין של תכלת לקבל אדני ד' של לבן לקבל שם של ד' ולבן הוא עיקר כי שם זה ראשון ואחרון לכן מתחיל בלבן וסיים בלבן ציצית הם סוד שני עבדים בגימטריא מטטרו"ן וסנדלפו"ן הם כנפים שמקבלין כל הניצוצות א' חותם של טיט כלול מי' גמלים ט"ט מן מטטרו"ן וא' חותם של זהב סטרא דדינא פ"ר דינים של סנדלפון

בפסיקתא וישלח אותם משה. זה היה בעשרים ותשעה בסיון. בחיבורא קדמאה הארכתי בזה המאמר ע"ש. אבל עתה לתרץ זה מה בא ללמדינו שהיה באותו יום יש לתרץ קושיא קדומה מאחר שהקב"ה צפה שיחטאו ולכן שלחם ממדבר פארן כדי שילכו במ' יום כל אורך כמין ג"ם ליתן לכל יום שנה והלא שליחות המרגלים היה שנה שנייה א"כ לא היו רק ל"ט שנה במדבר אחר שליחות המרגלים וחסר שנה שלימה ואיך יקוים יום לשנה כמספר הימים אשר תרחם אבל הענין שהתחיל פורענות שלהם למנות מעון עגל ידוע ששלימותו של אדם בין אדם למקום ובין אדם לחבירו והנה ידוע שכל הניצוצות ומעשים טובים שעושים