עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מגלה עמוקות חלק ב

מגלה עמוקות חלק ב פב

Megaleh Amukot Part 2 82 · מגלה עמוקות חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

נגד ע' שרים כדי שכל שבט מישראל יהיה לו מן שבטו נביאים והתאוו להשגת אלקים כמ"ש ר"מק הביאו בקול בוכים שמרוב השגתם נשרפו כמו זבוב שפורח סביב האור עד שנשרף באור כן הם היו מתאוים שלא יהיה משה לבדו מקבל שפע האלקי כי כל העדה כלם קדושים ז"ש וישמע משה את העם בוכה למשפחתיו על עסקי משפחה שיהיה לכל משפחה ושבט שראוי לנבואה ולכן בקשו בשר שהוא מדריגה דתחות משה כי מן בא מן השמים דרגיה דמשה ז"ש מאין לי בשר פגים דרגיה דיליה ז"ש משה למה הרעות לעבדך למה לא מצאתי ב"פ למה למה לי אלא הא' על הצדיקים שבדור שנקראים עבדים להקב"ה ז"ש למה הרעות לעבדך עבדי י"י שעומדים בבית י"י וראוים לנבוא' על מה לא יבא גם להם נבואה ולמה לא מצאתי חן על עצמו

האנכי הריתי אם אנכי ילדתיהו. וכי בשבילו באה השפע טובה מן לעולם הלא אדרבא כל הטוב בא עבור הדור דעה ז"ש אם אנכי ילדתיהו וגידלו למעלה ראש הלא אדרבא שש מאות אלף אשר אנכי זכיתי לגדולה הוא מטעם אשר אנכי זכיתי לישב בקרבו כי הדור ראוי לכך שהרי בימי ה"לל שאמר הקב"ה למשה הי"ה ל"ך ל"עזרני היה ראוי ג"כ לשרות השכינה עליו רק שאין הדור ראוי לכך הרי שהדור עכב לו הנבואה וא"כ דורו של משה גרם לו להיות הנבואה שהרי בשעת עגל א' הקב"ה לך רד מגדולתך כלום נתתי וכו' ז"ש הקב"ה אספה לי לפי שנתאוו על האספסוף שיהיה להם ע' שרים למטה ז"ש לי כמו שהם לי בשמים כן יהיו למטה. ועל דבר זה ותדבר אהרן ומרים במשה על מה שאמר מאין לי בשר דפגים דרגיה דיליה כי מאסו במדריגת משה שהוריד להם מן לכן אמרו הם הלא ג' פרנסים היו לישראל באותו דור לקבל 'נ'ר'נ מ"ן בא"ר ענ"ן ס"ת נ"פש ר"וח נ"שמה ז"ש הלא גם בנו דבר י"י שגם הם גרמו תיקון נפש רוח לכן התפלל משה אל נ"א ר"פא נ"א ר"ת נ"פש ר"וח נ"שמה כי בזה גרמה לחטוא ובזה תיקן משה נ"הר עד"ן ג"ן ר"ת 'ע'נ'ג ג' דרגין בנבואות תורה נביאים כתובים נשמה רוח נפש משה נבואתו בסוד נשמה שהיא התורה כי ס' רבוא נשמות יש וס' רבוא אותיות וכל אות הוא נשמה לכל א' מס' רבוא לכן היה משה שקול כס' רבוא כמ"ש האנכי הריתי תמיה קיימת שש מאות אלף איש אשר אנכי בקרבו דייקא ויהושע היה מתנבא מצד הרוח בסוד (במדבר כז) ונתת מהודך דאתנבא מדרגא חמישאה מהודו של משה שהוא רוח והנה אותן השבעים איש אצלתי מן הרוח אשר עליך מצד הרוח ואלו אלדד ומידד המה בכתובים מסטרא דנפש והיתה נבואתן מסטרא דנוקבא לכן וירץ משרת משה והשיב משה מי יתן והי' כל עם י"י נביאים כי יתן י"י את רוחו עליהם מסטרא דרוח ולכן בקש משה איש אשר רוח בו ולא נשמה כי אוי לאותה בושה וכו'. אין למעלה מענג ולא למטה מנגע ולפי שסוד מנה"ר ע"דן ג"ן הוא סוף 'נ'ר'נ והם סוף ג' פרנסים מ"ן בא"ר ענ"ן לכן נלקת בנג"ע להיפך מענ"ג

והמה בכתובים. שהרי מתנבאים על מלחמת גוג ומגוג וניתנה נבואה שלהם לכתוב לדורות שהם מן אותן מ"ח ניצוצות שנוטפין בג"ע בכל יום כמבואר בזוהר והם סוד מ"ח קרשים של משכן שהוא דוגמת גן ד' ז"ס מתנבאים במ"חנ"ה הם היו מן מ"ח נ"יצוצות ה"גן ר"ת מחנ"ה או שלפי שע' זקנים מצד נ"צח ה"וד והם מן מ"ח הרי סוד מ"חנ"ה הם מתוך מ"ח וע' זקנים היו מהנבאים מצד נ"ה שבזכר על יד משה בעלמא דדכורא ואלדד ומידד נשארו במחנה בעלמא דנוקבא מצד ח"ג זרועות שבה וז"ס ותנח עליהם הרוח שהוא הרוח הקודש שהיא המלכות והמה בכתובים שנתנבאו מצד זרועות הכלה שהם כתובים ולזה איתא בתיקונים כי הכתובין רומזין לזרועות והכוונה לזרועות הכלה שהם נגד נ"ה שבזכר כי מצד הנקיבה הם כתובים רוח הקודש מלכות ומצד הזכר נביאים נ"ה שוקין דנבואה בעולם הזכר. וע"ז הדרך באמוראים ותנאים (מיכה ו) והאיתנים מוסדי ארץ 'נ'ה'י שבזכר מוסדי ארץ כי נמשכין מהם ח'ג'ת זרועותיהם שבה והם אמוראים ובזוהר יהושע אתנבא מהודו של משה שהוא דרגא חמישאה. מי יתן עם י"י יהיו נביאים כי יתן י"י בעצמו רוח עליהם לא מעלמא דנוקבא. אם ככה את עושה לי מעלמא דנוקבא. ויהי העם כמתאוננים רע על משה שהיה דרגא דטוב (משלי כ) גם במעלליו יתנכר נער ותרא אותו כי טוב הוא א' הרגני נא הרוג ואל אראה ברעתי ובזה נתקנאו מרים ואהרן שגם הם מסטרא דטוב באומרו לשום כל המשא עלי וכי כל דרגין תלויין בי' הלא גם בנו דבר י"י לכן נלקת במצורע מוציא רע

תלמידי ר' מאיר כ"ץ ר"י מאוסטרליץ כתב לי משם שדרש בפ' בהעלותך על פסוק

הבשר עודנו בין שניהם. על ענין לשון הרע שהלשון הוא הבשר שבין שניהם ע"כ טרם יכרת (תהלים יב) יכרת י"י כל שפתי חלקות אף י"י חרה בם שהוא עין הרע וזה ענין נ' הפוכה שמקומה במרגלים שפגמו בלש"הר ונעשה ו"י כי נ' הפוכה הוא ו' וי' אצלה ולכן נאמרו יפה אחר שברחו מבית הספר כי (משלי טו) מרפא לשון עץ חיים ע"כ הבדיל בין פר' שרפו ידיהם מד"ת לבין מתאוננים עכ"ל שכתב לי שדרש שם ובאמת שסוד ו"י הוא בשינים כי נחלקים השינים לשני חלקים לכן נקר שינים על שם שני מערכות כי לכל יהודי יש י"ו למעלה וי"ו למטה משא"כ לעכו"ם או פחות או יתר ע"ז אמרתי (תהלים קמז) ל"א עשה כן לכל גוי ל"א כי (שם) משפטים ב"ל ידעום אבל ישראל הלומדים הורה מראש עד סוף מתחלת בב' ומסיימת בל' (שם) מגיד דבריו ליעקב יש להם סוד אלו ל"ב נתיבות ז"ש (שם ג) שיני רשעים שברת אל תקרי