מגלה עמוקות חלק ב ח
Megaleh Amukot Part 2 8 · מגלה עמוקות חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →סי' נג"ע ר"ע בשעת הקמת המשכן הוצרכו לתקן אלה של עגל לא אמר המשכן בה' כי (איכה ה) על אלה בעגל חשכו עינינו והביאו ה' מיני חושך באיוב כנגדן ה' פעמים נגה ביחזקאל ובכאן ויקר"א א"ל מש"ה ס"ת אל"ה אלף זעירא כדי לדרוש על תרין סטרין על סטרא דקדושא ויקרא (תהלים נ) יקרא אל השמים מעל (ישעיה מ)שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה ובסיטרא אחרא בו סלק אלף הוא ויקר בלעם שגרם העגל (ירמיה י) אלהא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומתחות שמיא אלה (איכה א) על אלה אני בוכי' סטרא דקדושה וידבר ה' אליו סטרא אחרא מאוהל מועד דזמין לאתמשכנא
האופן מ"א באותו יום חזרו כ"ד תכשיטי כלה שכנגדה הביאה הנחש כ"ד זיני דמסאבותא ז"ש ויקר אל משה מה הוא היקר אלף שהיא השכינה סוד אדני שיש לו כ"ד צירופים לקבל כ"ד תכשיטין וכלי יקר שפתי דעת ר"ל מה היה הכלי יקר שנתן הקב"ה למשה חוזר ואומר כ"ד צירופי אדנ"י שהם בגי' ב"פ שפת"י בסוד (תהלים נא) אדני שפתי תפתח שיש באותו פסוק כ"ד אותיות שהם שפתי ב"פ שפת ז"ש (משלי כ) שפתי דעת וחוזר ומפרש מה היא אלף זעירא והיקר שהיה למשה שהלבישו בתכשיטי כלה ז"ש וידבר ה' אליו מאוהל מועד על עסקי אוהל מועד שהוא סוד אדני
האופן מ"ב בשעת החורבן נסתלק אלף שלא היה לאלף מיחזקאל (יחזקאל א) היה היה דבר ה' לקבל אהי"ה אשר אהיה שהראה הקב"ה למשה בתחלת שליחותו ז"ש ויקר אל משה אותו היקר שהראה למשה מתחילה שהוא אהיה אלף זעירא הראה לו מאוהל מועד שיחרב לעתיד ואז באותו פרק (שיר ח) האלף לך שלמה שנסתלקו לעילא (שם א) שלמה אהיה כעוטיה דייקא על רזא דא קאמר וכשתחזור האלף למקומו אזי (תהלים קמד) אלופינו מסובלים אין פר וגו' ותחזור העטרה ליושנה
האופן מ"ג זכה משה בז' ימים להשגת ז' רקיעים ורקיע שעל ראשי החיות נקרא הררי אל זה חלק של משה אז פרגטוטין של משה באז ז"ש ויקר אל משה מה הוא היקר אלף זעירא שהוא סוד זעיר חלוק של תפארת בז' ימים לקבל ז' של אז ועתה ביום ח' אלף של אז שהיא רקיע ח' שעל ראשי החיות כעין קרח הנורא שהיא סוד זעיר לכן אלף זעירא
האופן מ"ד במדרש על פסוק (ישעיה מג) מאשר יקרת בעיני נכבדת אמר הקב"ה ליעקב כמה אתה יקר בעיני שקבעתי זיו איקונין שלך בכסא כבודי מזה הטעם ט' פעמים עבדי יעקב בקרא כי ט' מראות הכבוד מזה טעם ט' פעמים נראה הקב"ה לאבות ולכן ט' תיבות בכתוב של ויקרא קרי ביה ויקר אל משה שאותו יקר שנתן הקדוש ברוך הוא ליעקב שמושך הקדוש ברוך הוא את דיוקנו הכתוב בכסא ונתן למשה והוא סוד (שמות לג) ומשה יקח את האוהל יק"ח בגימ' כס"א הכבו"ד ששיעור קומתו של כסא הכבוד הוא כמנין כסא הכבוד שהוא קי"ח אלפים רבבות פרסאות לכן א' זעירא שסוד כסא הכבוד הוא (דניאל ז) אלף אלפים ישמשוניה והו"א סו"ד (קהלת ז) אדם אחד זה משה מאלף מצאתי שזכה ליקח (תהלים סח) מתנות באדם באד"ם דייקא על דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה נמצא מעלתו של משה הוא יותר גבוה מיעקב כי דיוקנא של יעקב חקוקה בכסא הכבוד אבל משה על הכסא (איוב כו) מאחז פני כסא פרש שדי זיו עננו עליו עליו דייקא (יחזקאל א) כמראה אדם עליו מלמעלה ז"ש וידבר ה' אליו מאוהל מועד על עסקי אוהל מועד דאתמ' תמן ומשה יקח את האוהל ז"ש אדם כי יקריב שלקח אז מתנות באדם שזכה לדמות כסא שהוא כמראה אדם
האופן מ"ה משה כלול מס' רבוא שהם כנגד ס' רבוא אותיות שבתורה וע"ז יהי' פי' הפסוק ויקר אל משה (תהלים מט) ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם שבתחלה אדם ביקר בל ילין אד"הר שהי' כלול מכל ס' רבוא נפשות ואח"כ העמידו על ק' אמה והי' תלוין בו כל הנשמות והנה עתה זכה משה לאותן העטרות והיה כלול מכל ס' רבוא נשמות ז"ש ויקר אל משה ובא' זעירא מורה שהיקר בא לו מן אתוון שבתורה שהם ס' רבוא אלף היא ראש לכל האותיות ובאהל רמוז שהיקר בא לו מן אתוון שבתורה לכן אמר אדם כי יקריב מכ"ם שבזה זכה לס' רבוא פרצופין שבאדם מתנות באדם אותן השתנות שהיו לו לאד"הר ובצורת א' יש בו צורת יו"ד ובזה באה לרמוז שהכונה של היקר שהיה לו הוא שהיה כלול מס' רבוא שכן משה עלה לחשבון ס' רבוא ובזה האופן מ"פ ש' הוא י"ב אלפים ה"פ י"ב אלפים הרי ס' אלף ומשה כמה הוי י' אמין מטעם שמעולם לא ירדה שכינה פחות מי' ומעולם לא זזה ידה מתוך ידו כשתצרף י' שהיתה עם משה עם ס' אלף הרי ס' רבוא לזה יהיה פי' הפסוק ויקר"א זעירא שהוא צורת יו"ד שהיתה תמיד עם משה ובזה זכה לאותו יקר שהוא ס' רבוא כשתצרף י' שהיתה עם משה עם ס' אלף הרי ס' רבוא ז"ש וידבר ה' אליו מאוהל מועד שכן אוהל מועד היה ג"כ י' אמות אורך המשכן
האופן מ"ו איתא בספר סודי רזא נקרא הקב"ה מל"ך שהוא בגי' צ' שאין השכינה שורה פחות מצ' אלפים רבבות מלאכים תני ר' חייא כסא שעשה שלמה היה בו צ' אלף קתדראות והיו יושבין בו ע' סנהדרין כסא א' מימין לגד החוזה משמאל לנתן הנביא ומלפניו כסא אחר שישבה עליו בת שבע אמו והנה נרמז ענין זה (זכריה יד) והיה י"י למלך על כל הארץ שאין הקב"ה נקרא מלך בפחות מהמה שנרמז במלת א'ר'ץ שהיא צ' אלפים רבבות (תהלים ח) ה' אדונינו ווה אדיר שמך בכל הארץ דייקא (חבקוק ג) כסא שמים ובכמה משיירין מכסה הודו לזה אמר (שם) תהלתו מלאה ארץ דהיינו מנין ארץ נוטריקון צ' אלפים רבבות וכן אומרים בנשמת המלך היושב על כסא רם ונשא חוזר ומפרש בכמה שכונתו על הכסא שוכן עד מרום וקדוש שמו קאי על מלך שאמר מתחילה דהיינו כמנין שם מל"ך שהוא צ' כן