מגלה עמוקות חלק ב עג

(משלי כה) הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כ'ל'י שלם כדאי' במדרש בזו הפרשה כהנים מדריגת עולם הבריאה לוי עולם יצירה ישראל עשיה לכן מלא"ך הבריאה ישפיע למטטרון שהוא ש"ר היציר"ה בגי' ב"פ קדו"ש ז"ש (ויקרא יט) קדושים תהיו ר"ל ב"פ קדוש שמקבלין מן בריאה ויצירה ז"ש (תהלים פה) אשמעה מה ידבר האל וגו' אך קרו"ב ליראיו ישעו בגי' מטטר"ן כי אותו יום איתוקם משכן דההוא נער עמיה לכן אכתריא"ל בגי' כה"ן לו"י ישרא"ל כי אז אמר משה (שם צא) יושב בסתר עליון על אכתריאל שכלול מן ג' עולמות יחד. כ"הן ל"וי י"שראל סוד נפש רוח נשמה בצל שדי הם תרין כרובין שתחתיו אליה"ו הנבי"א בגי' (שם) צ"ל. שד"י בגי' מטטרו"ן שהם ב' עולמות שתחת יצירה עשיה כי אליהו בארבע ר"ל בעולם העשיה מקום שרף סנדלפון שהוא אופן א' בארץ

ויהי ביום כלות משה. באותו יום כלו מזיקין מן העולם וזה עשה משה כמ"ש בזוהר פרשת פקודי (שמות מ) ויתן את בריחיו ויקם את אדניו שעל כל ענין היתה לו ניצוח מן סמאל שלא רצה להניחו להקים המשכן וג' גוליירין בישין ברחו מן העולם לכן שמע משה באותו פעם ג' קולות אלו

פרשת בהעלותך

וידבר י"י אל משה לאמר. עשיית המנורה ברזא דחכמתא עלאה כי מקרא מלא דבר הכתוב (איוב יא) ויגיד לך תעלומות חכמה כי כפליים לתושיה ר"ל מה שבא בתורה ד"פ בלי ספק יש בהן סודות כי כפל הוא שנים כפלים הם ב' פעמים כפל הרי ד' רזא דרתיכא קדישא ד' פעמים נאמרה בתורה המנורה יש בה סודות נוראים

דבר אל אחרן בהעלותך את הנרות וגו'. פרשתא דא ארבע פסוקין אית בה. האי קרא אית לשאלין ביה תרין דיבורין ותרין אמירות הללו למה וידבר לאמר דבר ואמרה וכן בד' מקומות מצינו שצוה הקב"ה על המנורה. הא' בפרשת תרומה ועשית מנורת זהב וגו' ועשית את נרותיה שבעה והעלה את נרותיה והאיר על עבר פניה. הב' בפ' תצוה. הג' פר' אמור. הד' כאן. במדרש בזו הפרשה פתח בהרבה מקומות צוה הקב"ה על הנרות ודילג פ' תרומה ולא קחשיב רק ג' פעמים ואפשר שפעם הראשון לא קחשיב כי צריך לגופיה לצוות את עשיית המנורה רק על ג' המיותרין קא פריך גם אית לשאלא ד"פ מנורה אית בפרשתא דא תרין מלאים תרין חסירים. ואפשר שזה כוונת המדרש שד"פ ראה אותה וז"ל המדרש ע"פ וזה מעשה המנורה מלמד שראה אותה ד"פ ראה אותה בכלל כל הכלים ושכח וראה אותה מיכאל עומד וממשיך בה וראה אותה נעשית וראה אותה עשויה. הוקשה למדרש ד"פ הוזכרה עשייתה בתורה והנה מה שראה אותה בכלל כל הכלים הוא בפרשה תרומה כי שם א' ככל אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו הרי שראה אותה בכלל שאר כלים ואח"כ ראה אותה מיכאל ממשיך מ"ש פר' תצוה כי שם א' ואתה הקרב את אהרן אחיך לכהנו לי שהוא מיותר אבל רמז קא רמיז שבאותו פרק העמד אהרן למטה מקום מיכאל כהן למעלה ז"ש (שמות כח) ואתה הקרב את אחיך לדבר זה מה שהוקרב כהן שלי שלמעלה כן יהיה הוא בתוך בני ישראל למטה. ובפרשה אמור ראה אותה נעשית כי שם אמר ולקחת ואפית מערכה מול מערכה ומוכנת ליגמר שכבר מנורה בדרום ערוכה וכנגדו שלחן בצפון ובזו הפרשה ראה אותה כבר עשויה כמ"ש כן עשה את המנורה ואפשר שלזה מכוון ד"פ דבור ואמירה ובחבורא קדמאה הארכתי שהיא לקבל ד' עלמין שסודם אבי"ע לכן ב' מלאים הם ב' עולמות א"ב אחד לכולנו דתמן י"ה וב' חסירים לקבל תרין עלמין אחרנין דתמן ו"ה כי סוד המנורה הוא רזא דשמא גליפא וגוף ציור של מנורה רשים בה שמא גליפא עלאה כי ראש מנורה על נר האמצעי שאליה פונים כל הו' קנים ג' מצד זה וג' מצד זה הוא י' של שם גופה של מנורה ו' של שם ג' קנים של ימין מורין על ה' ראשונה של שם כי הה' הוא ג' תנים קו העליון הוא ו' א' ושני צידי הה' ב' ווין הרי ג' ווין וכן מצד שמאל ג' קנים הרי ה' שניה של שם נמצא לפי זה צורת שם בן ד' בגי' ב"ם כי ז' ווין יש בשם בן ד' סוד שמא דמ"ב ועוד י' הרי סוד יב"ם הוא שמא גליפא וכו רזא דחליצ"ה חל"ץ י"ה

בהעלותך את הנרות. בעלותך מבע"ל לפי פי' שני של רש"י שמעלה היתה שעליה הכהן מטיב ומדליק. יש לדרוש שרמז בה' יתירה ע"ד שאמר במדרש רבה (יחזקאל מא) חלונות לא כתיב רק החלונות לומר שהיו צרים מבחוץ ורחבים מבפנים ופי' הבחיי שהוא צורת ה' רחבה מבפנים למטה פתח גדול וקצרה למעלה שהיה בחוץ וא"כ לפ"ז ה' יתירה של בהעלותך רומזת ג"כ על אותן החלונות של מקדש שהי' בה' כדמות ארי"ה רחב למטה וקצר למעלה לכן נקרא ב"ה אריאל אריאל ולכן במזמור (תהלים סז) למנצח בנגינות מזמור שיר שהיתה מצויירת כמין מנורה יש בה אותיות מנין ארי"ה ולכן אמר כפל בזו הפרשה דבר אל אהרן בזה הדור ואמרת אליו ברמז כי דבור לאכרזא ולארמא קלא עתה לפי הזמן ואמר לדורות שהוא בסוד כמ"ש (שמות יז) ושים באזני יהושע לכן אמר לשון בהעלותך רומז על מעלה שהיתה בשעת ב"המ אבל עתה לא היה צריך למעלה כי גבהו של אדם בינוני ח"י טפחים מנין וז"ה שהיתה המנורה. ג"כ ח"י טפחים כקושיית אמ"ז ז"ל לכן אמר ויעש כן אהרן דייקא הוא עשה כן שהמנורה היתה של ז' קנים אבל בימי שלמה היתה כלולה מעשר דהיינו ז"פ י' ועקר ע' אומין אבל בימי משה לא עקר רק ז' אומין אבל בימי שלמה שהיתה סיהרא