מגלה עמוקות חלק ב עב

שבת ונר חנוכה רק שיש הפרש ביניהם נר שבת הוא שהוא עולה למעלה עד הכתר שלו ממש אבל בנר חנוכה הוא שיורדין כל האורות אליה למטה במקומה (אח"כ תעלה בנר שבת למעלה וסוד חנוכה שיונקות מלכות) לכן נר חנוכה קודם צריך שידליק ויעשו לה הכנה וירדו בה האורות למטה במקומה ואח"כ תעלה בנר שבת למעלה יסוד חנוכה שיונקות מלכות מאימה עלאה חנ"ה שם ס"ג באימא כ"ו (שמואל א א) אלקנ"ה עולה מקו"ם סוד חכמת זעיר שהיא מאבא אהב את חנה שהיא בינה ואין יכול להזדווג עמה כי י"י שהוא זעיר וכן כ"ו דחנוכה סגר רחמה שהיא נעלמת בתוכו אבל כשהיא מסתלקת ומזדווגת עמו למעלה ז"ש (שם) ועלה האיש ההוא מעירו. ויש הבדל אחר בין חנוכה לשאר הימים כי בהם נאמר איהו בנצח ואיהי בהוד ומהוד לא אתנבי אדם מעולם ולא יצאה ממנו הארה ז"ש (דניאל י) והודי נהפך עלי למשחית אלא שיעקב מקבל הארת נצח והוד וע"ז הנצח נותן חלק הוד המגיע לה מההוד אבל באלו ח' ימים היא לוקחת מההוד עצמו בלי אמצעי ז"ש (תענית ה) שמואל שקול כמשה ואהרן כללו שניהם נצח הוד והוא תיקון (שמואל א טו) נצח ישראל לא ישקר ועתה בא ניצוץ ממנו אל מתתיה ונרמז חנוכת המזבח ראשי בי"ת א"בתם חסר ו' בגי' מתתי"ה בזה נרמז מתתיה חסר ו' מת"ת י"ה כמ"ש חנה (שם א) כי מי"י שאלתיהו וז"ס (שבת כב) פלוגתא דב"ש וב"ה לב"ש פוחתין בכל יום שסובר שההארה מלמעלה למטה ב"ה סוברים מלמטה למעלה ומעלין בקודש ולא מורידין כי עיקר כוונתינו שירדו האורות למטה כדי שיעלו כלם למעלה ז"ש בהעלותך את הנרות מאחר שאנו מכוונים לעלות הרמתה לכן צריך מתחלה לירד האורות שיעלו אח"כ למעלה ז"ס א"ל מו"ל פנ"י המנור"ה שהיא בהנהגה למטה מקבלת עד שיאירו למעלה שבעת הנרות ס"ת היל"ל דקי"ל כהלל לעלות בקודש ואין מורידין

נשיאות כפים לא קאמר ידים אבל רמז לסוד כך עלה במחשבה (בראשית כ) בתם לבבי מתקן יחוד. תתאה (שם) ובנקיון כפי עלאה רז"ל למדו מפסוק (תהלים סג) כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי על ק"ש ותפלה והנה בק"ש מיחד ומוסר נפשו למיתה ז"ש בחיי ואח"כ אמר ח"י ברכאן ונופל על פניו ומוסר עצמו למיתה ז"ש בשמך אש"א כפי שנופל על ידיו ואומר מזמור (שם כה) אליך י"י נפשי א"שא ורזא דא (ישעיה סב) וצניף מלוכה בכף אלקיך כי יחוד ו"ה הוא בכף כפופה ולכן באשרי אין נ' כפופה ואומר (תהלים קמה) סומך י"י לכל הנופלים וזוקף לכל הכפו"פים שהוא סוד נ' כפופה וכ' כפופה שהוא על השכינה כי (שם קמו) י"י זוקף כפו"פים הנה ראש עושה כף (שם עא) מכף מעול וחומץ וישם לך שלו"ם ושמו א"ת כאן רמז סוד (משלי ה) רגליה יורדת מו"ת א"ת שמ"י ע"ל בנ"י ישרא"ל אז בברכה זו נהפכו פניה של אשת זנונים לירקון ונרמזה בזה הפסוק לילי"ת למפרע ובשעת חרבן (איכה א) שחקו על משבתיה שם הרגיע' לילית מצאה מנוח כי אז הלכו בלא כ"ח אתוון של ברכת כהנים (שם) לפני רודף מלא נגד אמור מלא בו' שהם ו' ברכות של ברכת כהנים לכן מקונן (ישעיה א) ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם כי נרמז שהקליפה באה (משלי ל) שממית בידים תתפש והוא בעו"ה בהיכל המלך (ישעי' א) איכה היתה לזונה קריה נאמנה שאשת זונה עמדה במקום קדושה

ויהי ביום כלות משה שכלו מזיקין מן העולם ועד אותו יום היה מלאך המות למטה עתה החזירו משה וסלקו כמ"ש בזוהר פרשת פקודי (שמות מ) ויקם את אדניו שבכל א' כשרצה להקימו הוכרח להאבק עם סמאל ואותו יום היה חודש ניסן שבו בפרק נולד יצחק בעל דין של עולם

ויהי ביום כלות במדרש א"ר בר' סימון ביום שהוקם המשכן נכנס משה בו והיה שומע קול הדר קול נאה קול משובח א' (תהלים פה) אשמעה מה ידבר האל י"י שעד שלא הוקם המשכן היה תחרות בין הקב"ה ובין ישראל מפני העגל א"ל הקב"ה שלום וכו' אריב"ל מה לנו לספר תילים הפרשה אינה חסרה שלום ע"ד השכל כשהוקם המשכן לא היה באה ההשפעה לא מצד צורות הטבעיות בעולם השפל ולא מצד הגלגלים ולא מצד עולם המלאכים שהן הן ג' קולות אלו רק הקב"ה בעצמו השפיע בהם ז"ש האל מדבר שלום בעצמו אל עמו. ע"ד הקבלה קודם חטא העגל היה נשמתם מעולם הבריאה עולם הכסא אח"כ ירדו תרין ירידות ז"ש (שמות יט) ואשא אתכם על כנפי נשרים שהם ב' כרובין מטטרון וסנדלפון שהם מ' וס' שבלוחות עולם היצירה ועולם עשיה ועתה שהוקם המשכן נתבסמו העולמות נשמע קולות אלו ג' לקבל ג' קטרין נפש רוח נשמה לקבל דא היו ג' פרנסים לישראל באותו פרק סי' (ישעיה מא) ראשון לציון הנה ה'נ'ם מש"ה אהר"ן מרי"ם וכן נרמזין ג' קולות אלו במלת הנ"ם ה"דר נ"אה מ"שובח לקבל נפש קול הדר מרים לקבל רוח קול נאה אהרן לקבל נשמה קול משובח משה ג' קולות אלו סוד ג' קווים אל אלהים י"י ג' גוונין דקשת והן הן ג' ברכות של ברכת כהנים לקבל ג' אבות שמתציירין בג' גוונין וז"ס (ויקרא טז) בזא"ת יבא אהרן אל הקודש זא"ת בגימ' ג' פעמים קו"ל וארז"ל שג' אבות נכנסו עמו פר זה אברהם וכו' ואי' גבי אהרן (שמות כח) ונשמע קולו בבואו אל הקודש על ג' קולות אלו הם ג' קולות השופר. ובזוהר רות ב' קולות של לילה (ישעיה סו) קול שאון מעיר קול מהיכל קול י"י משלם גמול לאויביו הם ג' קולות של סטרא אחרא ג' משמורות של לילה לקבל ג' משמורות של יום ובשעת הקמת המשכן נשמע ג' קולות אלו שנתהפכו להדר נאה משובח אף היו אז ישראל נחלקין לג' קטרין כהנים לווים ישראלים