מגלה עמוקות חלק ב עד

באשלמותא ועשה שלום בין חירם מלך צור (משלי ל) דרך נחש עלי צור והורידו ז' מדורין של גיהנם כל ע' אומין אתברו משולשיהון וא"כ באות ה' מורה על ענין חלונות שהיו שקופין ואטומים גם רמז בה' עלותך את הנרות על ב' ההין שהם ב' מקדשות ביה ראשון היא ה' עלאה וסי' אלף בי"ת אלף בינה שדרשו (שבת) הני דרדקי בבי מדרשא שאפי' בימי יהושע בן נון לא אתמר כוותייהו ר"ל אלף בית בית ראשון הוא בינה מסטרא דמשה שנמסרו לו מסיני נ' שערי בינה ז"ש הרגני נא הרו"ג וגו' ואל אראה ברעת"י לא אמר ברעתם כאן רמז קא רמיז בית ראשון ע"מד ת"י כי זה רעתו כי בה' ראשונה עמד בית ראשון ומשה ידע שעל כרחו ימות במדבר שאם לא ימות במדבר אזי ישראל יאבדו ועתה כלה חמתו בעצים ז"ש הרגני נא לפי שעל כרחו אני הרוג במדבר לכן יהיה עתה. ז"ש המקנא אתה לי שהיו אומרים משה מת ויהושע מכניס ולפי שמת משה לכן חרב בית ראשון שהיה מכוחו של משה. זה היתה ענין מתאוננים כי ידוע שג' פרנסים לישראל במדבר בלתי אל המ"ן סי' מש"ה מרי"ם אהר"ן ס"ת המ"ן מן משה דרגיה מן סוד דעת שהוא סוד דעת בכ"ל בית"י בגי' דע"ת שהוא סוד ט"ל וברדת ט"ל אהרן ענן שהוא מדת חסד פרים מסטרא דנוקבא מים והנה דרגיה דמשה היה למעלה וז"ס לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן כי תורה מחכמה סתימאה קא אתיא ומשם היה המן בא לעולם (תהלים עח) לחם אבי רום. ז"ש מי יאכילנו בשר כי ידעו הם שדרגיה של משה היא גבוה דכורא ובשר הוא דרגיה דנוקבא ז"ש משה מאין לי בשר כי הם פגמו במדת משה שדרגיה למעלה סוד אי"ן ז"ש משה אם ככה אתה עושה לי סטרא דנוקבא תש כוחו כנקיבה ליתן להם בשר האנכי הריתי על סוד אנכי דיציאת מצרים תמיה קיימת בה' של בהעלותך רומז על ב' בתים תרין בתים אית בליבא תרין ההין (רות א) ותלכנה שתי ההין. ב' בתי דינים קשה ורפה ב' ה' (ויקרא יט) בצדק תשפוט עמיתך ביום ב' תחלת ליל ב' מזל צדק ותחלת יום ה' ג"כ מזל צדק ואהרן ביסם ב' בתי דינים ואם על סוד התורה שלנו שכלולה מז' חכמות סוד בראשית המן בת שבע חכמות כי ז' פעמים חכמ"ה בגי' אשר"י לכן פתח דוד ספר תילים באשר"י כי הוא לקח בת שב"ע והנה התורה היא ה' חומשי תורה וספר ויהי בנסוע ג"כ ספר בפני עצמו הרי ב' ה' לאלו ב' מערכת נחלקה על ה' ז' ספרים ועל ג' של ספר במדבר שנחלק לג' הרי ב' ה' במדרש רבה ז"ש (תהלים לד) יראו את י"י קדושיו וגו' ע"ש (ישעי' ס) והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך הנה ניצוצות טהורות מובלעים בתוך ד' גליות לכן ד' ירידות ירדו שברי כלים הן הטיפים והניצוצות המובלעים וכשישראל עושין רש"מ הן מוציאין (ירמיה טו) יקר מזולל היא קליפת נגה שנקראת כן לקבל ע"ג שם ס"ג עם י' אתוון והלכו גוים עבור ניצוץ אור שלך וע"ז ממונים ד' מלאכים של מרכבה ז"ש ומלאכים לנגה זרחך וז"ש (איוב כב ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נג"ה אור שהאור יוצא מתוך נגה. במדרש (תהלים יח) כי אתה תאיר נרי נרי בידך ונרך בידי. ג' קני המנורה רומזים על ג' חלקי התורה בזוהר בהאי פרשתא לבוש גוף נפש כלם מאירים נגד חלק ד' של תורה שהוא סוד וכן ג' קנים השמאלים נגד ג' חלקי הנפש רוח ונשמה נגד נר האמצעי נשמה לנשמה וכן הארת התורה יאירו חלקי הנשמה זה שכתוב אם אתה משמר את נרי שהיא התורה אני משמר את נרך היינו חלק הנשמה שבך

בהעלותך את הנרות הטבת חמש נרות קודם להטבת שתי נרות. יש להקדים הקדמה סוד (שמואל א א) פנינה וחנה כי חנ"ה היא בקדושה לקבל אימא עלאה בה שם של ס"ג פנינה הוא קליפת נגה שהיא לקבל אימא בקדושה מתמן ירמיה טו) אם תוציא יקר מזול"ל בגי' ע"ג שם ס"ג עם י' אותיות (שם) כפי תהיה הוא עושה כמו הקב"ה שהוא שותף להקב"ה או כמ"ש האר"י ז"ל פ"י פ"א יו"ד בגימטריא מיכא"ל מקרב רחוקים וכן אם יוציא האדם יקר מזולל יהיה גם כן במדריגת מיכאל לכן כשלבש יעקב בגדי עשו החמודות הם הניצוצות הטהורו' אשר היא עושק וגזל מן ישראל בסוד (משלי ל) אכלה ומחתה פיה נכנס יעקב ולקח במרמה ניצוצות הנידחות ולוקח הברכה אשר היה לו ליצחק את עשו לוקח הוא ולכן נכנס אז מיכאל עמו כי זה דרכו של מיכאל להוציא יקר מזולל שהוא עשו זולל וסובא ז"ש אתה דבר אל אהרן שהוא במדריגת מיכאל בהעלותך את הנרות שהם ז' ניצוצין ז"ס (שמואל א ב) עד עקרה ילדה שבעה רבת בנים אמללה שהיה לפנינה עשרה בנים בסוד י' כתרין וכשנולד לחנה אחד נסתלקו מפנינה שתים רק שתים אחרונים היתה פנינה כורעה לחנה ומתפללה בעדה ונקרא על שמה של חנה לכן פתחה הנבואה מנחום (נחום א) חזון נ"חום ה"אלקושי ר"ת חנ"ה ופתח ספרו (שם) א"ל קנ"א ונוקם רומז על אלקנ"ה ורזא דמלה מצורעין נשתיירו בסוף מחנה לצורך קיום העולם ז"ס (ב"ב) פנינה ושטן לשם שמים נתכוונו. כי קליפת נגה נכנסה לפעמים בקדושה בסוד העלאת שבת. אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות להוציא יקר מזולל מכל ז' ספירין בתראין. ז"ס שבעה ימי בראשית כי שבת באמצע ג' ימים חול לבתר שבתא ג' ימי חול מקמא שבתא רזא דמלה ג' קליפות הן סביב הקדושה והרביעי נגה פעמים הוא קודש ופעמים הוא חול בעוונותיהם של ישראל ולוקחים א"הע שפע של מעלה ע"י נגה שלהם וכשעושין רש"מ מתמתקת ונכללת כולה בקדושה (תהלים צב) ויתפרדו כל פועלי און וכמ"ש אברהם ללוט (בראשית יג) הפרד נ"א מעלי שהיה לוט דמות קליפת נגה כשהיה עם אברהם היה נכלל הקדושה אח"כ נתפרד ממנו