מגלה עמוקות חלק ב ע

כר"ת ז"ש ואשמה הנפש ההיא. או סוד חמישיתו יוסף עליו על ה' גבורות מנצפ"ך שלע"ל תהי' ההנהגה ע"י הגבורות ותכלית התיקון שאנו עושין בגליות להעלות ה' גבורות שיהיו נמתקין ולע"ל הם עיקר שאין חיצונים שולטין לע"ל תהיה ההנהגה על ידם ז"ש צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם לא אמר כתריהם כי כתר הוא זכר והעטרה בנקיבה ולע"ל שתהיה ההנהגה בגבורות אמר עטרותיהם זה שאמרו רז"ל זכור רחמיך וחסדיך ויצחק להיכן הלך להציל בניו משיעבוד מלכיות כי שאלו ב' מדות חסד ורחמים אברהם ויעקב הם נזכרים ויצחק הלך להציל (ישעיה סג) כי אתה אבינו כי לע"ל ביצחק יקרא לך זרע כי אתה אבינו ועתה אין הדין שליטותו רק לע"ל כשהחיצונים (תהלים עג) ספו תמו מן בלהות ר"ל שיונקים מן ב"ל של הב"ל כמו בלק ובלעם שהיה לכל א' לו יניקה ז"ש והביא את אשמו בראשו כשיתקנו מעשיהם אז ה' גבורות יהיו ממותקין (ישעיה מב) י"י כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה (שם א) ציון במשפט תפדה וכה"א (משלי כט) מלך במשפט יעמיד ארץ שלע"ל המשפט יהיה ראש ההנהגה

או אמר על סוד ד' של מלכות שיורדת להיות נשמה בג' עולמות בי"ע וכל תפלתינו שתעלה ד' למעלה למקומה הראשון שהוא שער החיצון וכדי להבין על בירור אודיע ה' אחרונה שכשם שהיא למעלה בעולם אצילות ה' בבחינת נקיבה וכשיורדת למטה כעין ד' והיא נשמה לג' עולמות בי"ע אז אימא אוזיפת לברתא מנהא מינה ויורדת ו' שהיא יסוד אימא ונעשה ה' ונקראת אז שם אלקים אבל למעלה לא נקראת אלקים וכשאנו מתפללין בלילה ה שכיבנו א"לקינו ל"שלום על זווג לא"ה למפרע מלמטה למעלה שהו' שלה שנשאר למעלה ירד לד' של מטה (תהלים מז) מלך אלקים על גוים (שם קג) ומלכותו בכל משלה (שם מז) אלקים ישב על כסא קדשו שהוא סוד בריאה שנקראת אז אלקים והכסא בלילה נעשה מטה ורחל מלכות שבמלכות שהיא בעשייה למטה מן המטה ומסרה סימניה לאחותה (בראשית כט) ויהי בבקר והנה היא לאה שאנו מתפללין ומבקשין והעמידנו מלכנו לחיים ולשלום שתעלה הה' למעלה למקומה הראשון והוא אז בחינת יוסף כי בנימין הוא בחינת נוקבא וז"ס כשנסתלק יוסף למצרים שהיא הגרון שמש בנימין ערסו והוליד י' בנים שהיה יוסף ראוי להולידם רק שנאבדו ממנו שיצאו בלא נקיבה כשהוציא י' טיפין והי' נשמות הרוגי מלכות שיצאו מהיסוד עליון בלתי נקיבה בדרך קרי וקבלו חיצונים ועלו בעלייה ראשונה בסוד דל"ת והוא יסוד של בנימין ד' היורדת למטה וכשנסתלקו ע"י ההריגה עלו ביסוד של יוסף וז"ס (חגיגה מז) ר"ע שנכנס בשלום של בנימין ויצא מן העולם בשלום של יוסף נקרא בן יוס"ף ממש עקיבא בא' שאז הזווג בא' (קהלת ז) אדם א' מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי ר"ל הטעם הריגת קדושת ר"ע לפי שבכל אלה הניצוצות שיצא א' והנה האריך ר"ע בדלי"ת כי הוצרך לעלות ד' מן ג' עולמות למחצבה הראשון ז"ס והביא את אשמו לתקן אלף שהוא בראש כל אותיות ואז הה' יעלה מעלה מעלה וחמישיתו שהיא הה' יוסף עליו שיהיה בחינת יוסף

רש"י פי' נשנית פ' גזל הגר בשביל שני דברים שנתחדש בה. וקשה הלא לא נעלם מעיני רש"י מה שדרז"ל סוף הגוזל קמא כמה וכמה דינים מזו הפרשה מה שלא היינו לומדים מגזל הדיוט שבפ' ויקרא ולדעתי אין מלה בזו הפר' שלא ילמוד ממנה דין מחודש מה שלא נשמע ממנו בפ' ויקרא דבר אל בני ישראל דייקא כי גזל הגוי בזמן שהם מסורים בידם מותר כמ"ש (דברים ז) ואכלת את כל העמים בזמן שהם מסורין בידך מותר ובזמן שאין מסורין אסור והטעם ע"פ זוהר פ' תרומה ע"פ ועשית שלחן טהור שהשפע עבור ישראל וא"הע הם כלבים אוכלים גרמין ע"ש איש או אשה השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה כי יעשו במדרש לא אמר עשו אלא יעשו כל המחשב למעול ולגזול מעלה עליו הכתוב כאלו עשה אע"פ שיש מחשבה שאין הקב"ה מצרף למעשה לענין מעילה נדמה גזל לע"ז שהן מג' שאין הפרגוד ננעל בפניהם סימן א' ג' ז' א"ונאה ג"זל ע"ז כתיב בע"ז (ישעיה סה) העם המכעיסים אותי על פני תמיד ובגזל נאמר (ירמיה י) ושוד ושבי בהם על פני תמיד ז"ש (משלי כח) גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע ובאמת שחבר הוא לירבעם שהשחית ישראל לע"ז הרי שדומה גזל לע"ז ז"ש מכל חטאת אדם אע"פ שעבר אדם עבירה בין אדם לחבירו כאלו מועל בין אדם למקום ז"ש ומעלה מעל בי"י גם בא להשמיענו שעל כל עבירה ועבירה קלה וחמורה פוגם בשם בן ד' ז"ש מכל למעול מעל בי"י

ואשמה הנפש ההיא והתוודו. ללמד לנו שתיכף לחטא אותו יום יהיה וידוי דבר יום ביומו אינון איקרון מארי חושבנא (קהלת ט) כי אין מעשה וחשבון וגו' בשאול (במדבר כא) ע"כ יאמרו המושלים ביצרם בואו חשבון כי בזה מתקן ש"ם הוי"ה בגימטריא חשבו"ן ז"ש למעל מעל בי"ין מאחר שהוא מועל בשם י"י לכן ואשמה הנפש ההיא מיד והתוודו באותו פרק יתקן עם חשבון ש"ם י"י במתקלא חדא. במדרש ר' נתן אומר זה בנין אב לכל המתים שיתוודו שנאמר ואשמה הנפש ההוא והתוודו ע"פ דרכי ניחא שבכאן מדבר במית' שלא מת האדם מן העולם עד שבא אד"הר אליו כמ"ש בזוהר פ' נח ע"פ (ישעיה לה) לא אביט עוד אדם עם יושבי חדל כי (משלי י) לא ירעיב י"י את נפש צדיק זה נפשו של אד"הר שהצדיקים חושבין שמתים עבור אד"הר ובא אד"הר ומחשב עם האדם שעל כל פנים עשה הוא ארבעה עבירות ז"ש למעול מעל בי"י רזא ד' אתוון קדישין ובכל פעם פגם אות א' ובאמת ואשמה הנפש ההיא כתיב ההוא וקרינן ההיא תרווייהו כחדא איש או אשה השווה הכתוב איש לאשה שעל כל נשמות קאי אדם כלל נפשות נשמות של זכרים חוה כלל נפשות נשמות של נקיבות