מגלה עמוקות חלק ב סה

לאו שם תהא קבורתכם הענין צדקתך שאתה עושה עמנו כשיקבלו התורה יהיו ישראל כהררי אל גבוה על כל גבוהים לכן נטל הקב"ה הר להורות נתן בלבינו כשיהיו מוכנים לקבל התורה אח"כ יהיו כהררי אל (תהלים ל) י"י ברצונך העמדת להררי עוז. ואם לאו שלא יקבלו התורה שם תהא קבורתכם ר"ל שלא יהיו חיים כלל אף חיי שעה בזה העולם ז"ש (שם לו) משפטיך תהום רבה כשלא יקבלו התורה אזי יחזור העולם לתוהו ובוהו ונמצא שפי תהום בולעו. ז"ש בזו הפרשה במדבר סיני באוהל מועד אי במדבר סיני מאי באוהל מועד אלא לרמוז אעפ"י שניתנה התורה במדבר סיני לא נענשו עליה ישראל עד שבאו לאוהל מועד כמ"ש ברבה פ' ויקרא ע"פ מאוהל מועד לאמר משם נצטוו ישראל להוראה שאו את ראש כל עדת בני ישראל למה לא אמר פקוד בני ישראל כמ"ש גבי לווים אלא שאמר לשון שאו לרמוז על זה הענין דמשתמע אתרי אפי שאו לשון רוממות ונשיאות ראש אם יקבלו התורה אזי הם למעלה בנשיאות ראש ואם לאו אזי שם תהא קבורתם מלשון (בראשית מ) ישא פרעה את ראשך שלא יהיה להם חיי שעה כלל כהדין דאמר לקסונטר ארים רישיה דפלן ז"ש (ישעיה מג) מאשר יקרת בעיני נכבדת שאמר הקב"ה ליעקב כי כמו שבמתן תורה לקח הקב"ה דיוקנו של יעקב ונתן התורה כמ"ש (תהלים קמז) מגיד דבריו ליעקב שהדברות הם י' עק"ב תיבות נרמז בשמו של יעק"ב כן דיוקנו של משכן ג"כ יעק"ב י"ריעות ע"מודים ק"רשי ב"ריחים כמ"ש (במדבר כד) מה טובו אהליך יעק"ב וזה גרמה למשה ששכח הווים עד שיצאת בת קול (שמות לח) ואת האלף וגו' כי לא ידע שיעקוב מלא בה' מקומות בו' גם צורת ו' היא נרמזת בשמו של יעקב ז"ש במדבר סיני באוהל מועד כמו שבמדבר סיני יקר אתה בעיני שקבעתי זיו איקונים שלך בכסא כבודי כי יעקב כלול מכל פרצופים בעולם שהם ס' רבוא וכמ"ש (דברים לג) תורה צוה לנו משה שגם הוא כלול מס' רבוא פרצופים ז"ש (שם) מורשה קהלת יעקב לכן ס' רבוא מישראל קבלו ס' רבוא אותיות התורה וכן בזו הפרשה מונה חיילותיהם של ישראל שהם חיילות התורה ממש שהוא דיוקנא של יעקב כי יעקב הוא סוד תפארת ישראל שדרז"ל (בברכות פ' הרואה דף ס') ע"פ (ד"ה א כט) לך י"י הגדולה והגבורה והתפארת זה מתן התורה שהוא יעקב מדת תפארת ז"ש ולא עוד שלך נתתי מנין על ס' רבוא (שיר ו) ששים המה מלכות אבל א"הע אין להם מנין (שם) ועלמות אין מספר

האופן השני שני עטרות קבלו ישראל בסיני מס' רבוא מלאכים א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע ענין ב' עטרות אלו ע"ד שדרז"ל (עירובין נד) חירות ממלכיות חירות ממלאך המות כמ"ש בפסוק (תהלים פב) אמרתי אלקים אתם חירות ממלאך המות (שם) ובני עליון כלכם חירות ממלכיות רק תחת הקב"ה שהוא עליון על כל לא תחת יד שרים שלמעלה אח"כ חטאו ובא מלאך המות (שם) אכן כאדם תמותון ובאו תחת יד שרים שלמעלה, ז"ש (שם) וכאחד השרים תפולו. ז"ש שאו את ראש כל עדת בני ישראל שיהיה להם נשיאות ראש על כל השרים דלעילא משא"כ מתחלה היו תחת קוסטירון שמעביר ראש כל עולם ועתה יצאו מזה הקוסטיר למעלה על ראש השרים דלעילא בכלל ז"ש כמה יקר אתה בעיני שכל א"הע תחת שרים דלעילא וישראל למעלה מן עולם היצירה בעולם הבריאה שם מקום כסא הכבוד ז"ש קבעתי זיו איקונים שלך בכסא כבודי והם בני עליון כלם חירות ממלכיות גם חירות ממ"ה ולא עוד שלכל א"הע לא נתתי מנין שהם תחת יד קוסטינר שהורג וממית למי שירצה אבל לישראל נתתי מנין ע"ד שדרז"ל (תהלים קמז) מונה מספר לכוכבים הם ישראל נמשלו לכוכבים שמונה ביציאתם כמ"ש הזוהר על ענין עפרון שהוא שר של שוכני עפר מחויב ליתן חשבון עבור כל א' מישראל

האופן השלישי שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם קדמאה (שם מט) ואד"ם ביקר בל ילין לא לן כבודו עמו אבל יעקב אתמר גבי' (בראשית לב) והוא ל"ן בלילה ההוא (שם כת) ויפגע במקום שפגע יקר ביקר וילן שם וזכה לרתיכא קדישא לעילא עד שנחלקה מרכבתו ד' דגלים כענין דגלים דלעילא ובכל דגל ג' שבטים וכן י"ב מרגליתין בסלם נחלקין לד' ובכל דגל דלעילא ג' משרתים ז"ש מאשר יקר"ת על ההוא יקר שלא לן כבודו של אד"הר עמו לא כן אתה רק בעיני נכבדת היה לו כבוד ויקר ז"ש ולא עוד שלכל א"ה לא נתתי מנין שהם מושגחין בהשגחה כוללות ולא בהשגחה פרטיות אבל ישראל הם מושגחין בהשגחה פרטית ופרטי פרטית עד שנפש א' מישראל שקול כנגד עולם מלא ז"ש שאו את ראם לא אמר ראשי רק ראש א' מישראל נחשב ככל עדת בני ישראל ז"ש שלכל א"ה לא נתתי מנין כי לא מנה אצלינו בפרט רק כלל אבל ישראל אחת לאחת נמצא חשבון ונתתי לכל א' מנין שהוא חשוב כס' רבוא ז"ש מספר כל זכר מישראל הוא חשוב ככולו לגולגלותם בכלל גולגלת הת"ר אלף

האופן הד' צדקתך צדקה עשה הקב"ה עמנו ששיתף עמנו שם א"ל כמ"ש (יהושע ז) מה תעשה לשמך הגדול במדרש משל לא' שיש לו מפתח קטן קשרו בשלשלת גדול כדי שלא יאבד המפתח כן ישראל הם המפתח (שמות כח) פיתוחי חותם קודש שהם פותחין כל הצינורות והשפע בעולם וקשר בשמם שם של אל ז"ש (תהלים לו) צדקתך כהררי א"ל שלולי זה לא היו יכולין לעמוד לפני משפטיך שהם תהום רבה ז"ש יקר אתה בעיני שקבעתי זיו איקונים שלך שהוא שם אל בכסא כבודי כי ג' עולמות הן (שם נ) אל אלקים י"י עולם הבריא' תמן אל יצירה תמן אלקים עשייה תמן שם י"י כי שם מקום מדורין בישין ואי לאו שם י"י דמבסם